מחקר: הסיכוי לקיום חיים במאדים - נמוך ממה שחשבנו
חוקרים בריטים בדק כיצד משפיעות תרכובות כלור, הנמצאות על כוכב הלכת השכן, על החיידק Bacillus subtilis, הנחשב למזהם נפוץ בחלליות. החיידקים חדלו מלהתקיים תוך דקות
פני השטח של המאדים הוא לא בדיוק הסביבה הכי ידידותית לקיום חיים, אך לפי מחקר חדש, ייתכן שהמצב חמור בהרבה ממה שחשבו מדענים עד כה. במחקר מצוין כי קרינה אולטרה-סגולה (UV) שמגיעה מהשמש "מפעילה" תרכובות כלור באדמת כוכב הלכת האדום, והופכת אותם ל"רוצחי מיקרואורגניזמים".
באתר Space.com דווח כי התרכובות הללו ככל הנראה די נפוצות באדמת המאדים וכי כמה משימות של נאס"א כבר איתרו אותן בכמה מיקומים שונים. לתרכובות, הנקראות פרכלורט, יש מאפיינים שלכאורה אמורים דווקא להגביר את היכולת של כוכב הלכת לארח צורות חיים; למשל, הן מפחיתות באופן דרסטי את נקודת הקיפאון של מים, וכן מציעות מקור אנרגיה פוטנציאלי למיקרואורגניזמים. אבל המחקר החדש מראה צד אחר לגמרי של אותן תרכובות כלור.
במחקר, שנערך על ידי מדענים מבריטניה ופורסם בכתב העת Scientific Reports, חשפו החוקרים את החיידק Bacillus subtilis, מזהם נפוץ בחלליות, לתרכובות ולקרינת UV ברמות הדומות לאלו שעל פני המאדים. כתוצאה מכך איבדו התאים החיידקיים את היכולת להתקיים בתוך דקות ספורות, כך לפי ממצאי המחקר.
התוצאות היו אף יותר דרמטיות כאשר הוסיפו החוקרים למשוואה תחמוצת ברזל ומימן על-חמצני - שנפוצים גם הם באדמה המאדימית. במהלך 60 שניות, השילוב של כל הגורמים גם יחד הגביר את קצב המוות של החיידקים פי 10.8 בהשוואה לתאים שנחשפו רק לקרינה.
"הנתונים האלה מראים את ההשפעות המשולבות של לפחות שלושה מרכיבים של פני השטח של מאדים, ומציגים עד כמה השטח של מאדים היום הוא אף פחות ראוי לחיים ממה שידענו עד כה, וכן מציגים את הסיכוי הנמוך ביותר של הישרדות מזהמים ביולוגיים", הסביר צ'ארלס קוקל, מעורכי המחקר.
עם זאת, עדיין לא ברור עד כמה עמוק באדמה מצוי למעשה האזור שבו לא ניתן לקיים חיים. "אם מחפשים אחר חיים, צריך לזכור שקרינה מייננת יכולה גם לחדור לשכבות העליונות של האדמה, אז הייתי מציעה לקדוח לפחות כמה מטרים לתוך הקרקע כדי לוודא שרמות הקרינה יהיו נמוכות יחסית", הסבירה ג'ניפר וודסוורת', מעורכות המחקר, לאתר Space.com.
משימת ExoMars המשותפת לסוכנות החלל האירופית ולזו הרוסית צפויה להיות משוגרת אל עבר כוכב הלכת האדום ב-2020 כדי לחפש סימני חיים, והיא תוכל לקדוח כ-2 מטרים לתוך האדמה.
למחקר המלא: https://www.nature.com/articles/s41598-017-04910-3