אנחנו דור נעלם / "נקודות בצבע"
עם הפנים ליורובאסקט המתקרב, כמעט כל השחקנים המרכזיים של הנבחרת סבלו מעונה רעה, והם לא לבד: הישראלים הוותיקים לא היו השנה בעניינים. תמונה מדאיגה של מצב הכדורסל המקומי
תמונת מצב לא מעודדת, קיץ 2017: מכבי תל אביב נפרדה משלושת הישראלים הבכירים שלה – הקפטן גיא פניני, יוגב אוחיון וגל מקל. ייתכן שגם האלופה הפועל ירושלים, אצלה משחקים יותם הלפרין וליאור אליהו, הייתה מבצעת שינויים בגזרה הזו אם היו מועמדים ראויים.
עודד קטש ייבש את אפיק נסים על הספסל של הפועל אילת, אלישי כדיר הגיע עם המון ציפיות למכבי ראשל"צ, אבל כגודל הציפייה כך גם גודל האכזבה – ואותם הדברים אפשר להגיד גם בנוגע לאלכס צ'וברביץ' בהפועל חולון. משהו רע מאוד עובר על השחקן הישראלי הוותיק. השאלה היא האם זו מגמה, או עניין חד-פעמי שיחלוף בעונה הקרובה?
בכל הנוגע לחמשת השמות שהזכרנו מירושלים וממכבי ת"א, כמעט כולם סבלו מירידה בתפוקה בליגה, ובאירופה הנפילה הייתה משמעותית עוד יותר.
"כל מקרה לגופו", אומר שחקן העבר עידו קוז'יקרו. "במקרה של מכבי ת"א נראה שהמועדון מקבל החלטות בפאניקה, והחליטו לבצע שינויים אחרי שלוש עונות כושלות. אני לא יכול להגיד בצורה חד-משמעית שזו טעות, אבל אני בטוח שהם היו צריכים להשאיר לפחות אחד מהשלושה שעליהם ויתרו".
אבל הם לא הוכיחו את עצמם בשנים האחרונות.
"יש דברים שהם מעבר למספרים ונקודות. מכבי ת"א, במיוחד בשנים האחרונות, לא מתבססת על שחקנים ישראלים, אבל היא כן צריכה להתבסס עליהם במנהיגות. בלי לפגוע בדיברתולומאו ומשעור, קשה להביא מנהיגות בשנה הראשונה במכבי ת"א. אין לי ספק שהניסיון של מקל, אוחיון ופניני היה מוסיף. הם לקחו אליפויות וגביעים אירופיים".
אתה לא חושב שיש להם אשמה במה שקרה בשלוש השנים האלה?
"לא רציני להפיל את התיק של חוסר ההישגיות של מכבי ת"א עליהם. להיפטר משלושה שחקנים כל כך מנוסים במכה אחת זו לא התאבדות, אבל זה דבר לא מובן".
אריק שיבק, שאימן את השלושה הן בנבחרת ישראל והן בשבועות האחרונים של העונה החולפת במכבי ת"א, חושב גם הוא שמדובר בסדרת החלטות מפתיעות: "בלי שום קשר לישראלים, מכבי ת"א עשתה פאוזה, אמרה שמשהו לא בסדר. הישראלים הם חלק מהארגון מחדש. האם נכון לשחרר את כל הישראלים במכה אחת כך שלא יהיה אחד בחדר ההלבשה שייתן כיוון? העתיד יגיד. אני לא הייתי נוהג ככה. היו צריכים לשקול כל שחקן לגופו ולא משהו גורף".
אולי זהו סוף עידן עבור השלושה ברמות הגבוהות של הכדורסל הישראלי?
"השחקנים האלה טובים. זה לא שפתאום הם נהיו רעים. הם עשו דברים בקריירה והוכיחו את עצמם לאורך השנים. אצל חלק מהשחקנים היכולת ירדה עם הזמן. אף אחד מאיתנו לא נמצא במצב גופני כמו שהוא היה לפני 10-5 שנים. אני מניח שחלקם ישובו ויפרחו במקומות החדשים בהם ישחקו".
איך נפלו גיבורים
בקיץ שעבר מקל התייצב עם הרבה ציפיות לפתיחת האימונים של מכבי תל אביב. הוא הוחתם באמצע העונה שלפניה על ידי דייויד פדרמן אחרי תקופת נדודים ב-NBA, רוסיה וסרביה, והיה בטוח שהפעם, בניגוד לקדנציות הקודמות שלו בהיכל, הוא יהפוך למנהיג. ואותה חצי עונה במדים הצהובים הייתה מצוינת (13.4 נקודות ו-7.4 אסיסטים).
אבל מהרגע הראשון של העונה החולפת, עוד במשחקים הראשונים אצל ארז אדלשטיין, מקל הבין שהוא בבעיה. בהמשך רמי הדר לא ספר אותו, אצל ליאור ליובין הוא בכלל לא שיחק, ורק איינארס בגאצקיס זכר לו חסד נעורים מהתקופה בה שיחק עבורו בניז'ני נובגורוד. המספרים שלו, לפחות בליגה, לא היו כאלה גרועים, אבל הוא חווה ירידה לעומת העונה שעברה וזה הספיק לנבן ספאחיה כדי להראות לו את הדלת החוצה.
אם הסיפור של מקל, שתמיד היה סוג של בן חורג במכבי ת"א, עוד איכשהו הגיוני, מה תגידו על אוחיון ופניני? הראשון הפך ליקיר האוהדים עם השנים. פניני חשב שייתן עונת פרישה ויקבל תפקיד מקצועי במועדון. אין ספק שמבחינה מקצועית שניהם נמצאים בירידה, אבל השאלה היא האם התחליף שיקבל ספאחיה טוב יותר?
למרות שהפועל ירושלים ממשיכה איתם, גם מצבם של אליהו והלפרין אינו בשיאו. את היכולת הרעה וכמות הדקות הנמוכה יחסית הם יכולים לתלות בחיבור הלקוי עם סימונה פיאניג'אני, אבל גם במאני-טיים של העונה, כשבאמת היה צריך אותם, קשה לומר שהם נתנו ערך מוסף.
בזכות הזכייה באליפות האוהדים כבר שכחו את משחק הבלהות של אליהו בגמר הפיינל-פור, אבל תהיו בטוחים שקברניטי ירושלים זוכרים אותו היטב. הלפרין בכלל נעלם בפלייאוף (2.9 נקודות ב־14.3 דקות), ונראה שזו הולכת להיות העונה האחרונה בקריירה שלו.
קוז'יקרו יוצא להגנתם של השניים: "ליאור ויותם סבלו בעיקר מאימון לא טוב של הקבוצה, עם כל הכבוד לפיאניג'אני והישגיו. כל מי שטיפה מבין כדורסל ראה את ירושלים משחקת וזה היה מזעזע, אין לי מילה אחרת. כשיש לך שחקנים כמו אליהו, סטודמאייר והאוול שרצים הלוך-חזור ולא נוגעים בכדור, וכל המשחק מנוהל על ידי ג'רלס ודייסון, אז ברור שהלפרין ואליהו יילכו לאיבוד".
נדחקים מחוץ לרוטציה
גם בקבוצות הדרג השני מצבם של הישראלים הוותיקים לא טוב. נסים הוא שחקן שהפך לחלק אינטגרלי מהפועל אילת וסגר לאחרונה חמש עונות במדי הקבוצה. זה לא הפריע לקטש להתעלם ממנו בעונה שעברה, בעיקר בגלל שהרגליים כבר לא סוחבות בהגנה כמו פעם.
נסים שתק, וידע למה. דיווחים מאילת מספרים שבצוות המקצועי לא רצו להחתים אותו לעונה נוספת, ולצרף על חשבונו את תמיר בלאט, אבל ההנהלה וראש העיר שתומך בקבוצה – הן בתקצוב והן בגיוס ספונסרים – הטילו וטו. אם קטש ימשיך לעונה נוספת, יהיה מעניין לראות מה טיב היחסים בין השניים.
אותם דברים אפשר להגיד גם על גוני יזרעאלי בחולון. הוא ודן שמיר ידעו ימים יפים יותר יחד, ותקרית היריקה של השחקן לעבר המאמן, בתוספת הכניסה של רועי הובר לרוטציה, הפכו את הרכז הוותיק לאחת האופציות האחרונות בספסל.
אלכס צ'וברביץ' הגיע בשיא הקריירה לחולון, אחרי שהתבשל במכבי חיפה. בחולון היו בטוחים שימשיך את קו העלייה, אבל זה לא קרה. רוברט רות'בארט הוחתם באילת אחרי שנתן מספרים טובים מאוד בהפועל ת"א, אבל היה רחוק מיכולתו וישב דקות ארוכות על הספסל.
רוב המוזכרים בכתבה לא מתעלמים ממצבם המקצועי החדש. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא אימוני הרשות של הנבחרת לקראת היורובאסקט. אם בשנים עברו לאותם אימונים היו מגיעים בעיקר השחקנים הצעירים, בזמן שהמנוסים היו יוצאים לחופשות בחו"ל, הפעם בנבחרת הופתעו לראות את פניני, אוחיון (בהמשך טס לחו"ל) וצ'וברביץ' מופיעים בקביעות, בנוסף למקל, שהביא לארץ את מאמנו האישי דייויד ת'ורפ כדי לעבור עוד אימונים.
דאגה לקראת הקמפיין
אם כבר דיברנו על הנבחרת, אין ספק שאדלשטיין צריך להיות מודאג. לצד עומרי כספי, השמות שחוזרים בכתבה הם אלו שהיוו את הבסיס באליפות אירופה הקודמת. לפני ארבע שנים המצב של הישראלים המובילים היה דומה,
ויורובאסקט 2013 היה אחד הגרועים בתולדות הנבחרת (ארבעה הפסדים, ניצחון בודד ומקום 21). קוז'יקרו לא שוכח את אותה מפלה: "אף אחד לא הגיע בכושר טוב, והכישלון באליפות היה בהתאם".
מה למדתם מאותו טורניר?
"הנבחרת הייתה חייבת מאמן מנטלי, איזשהו פסיכולוג ספורט. אחת הבעיות העיקריות הייתה שלא באנו מוכנים מנטלית. יכולנו לשחק יותר טוב, אבל כל אחד הביא את המשקעים שלו מהעונה שהייתה".
לפנייה לכתב/ת 
