הרגולטורים הבהילו את הח"כים, שירככו סמכויות ועדת החקירה לאשראי הטייקונים
בהצעה שיגישו יוזמי הוועדה לכנסת הם ייסוגו מהכוונה לזמן כל עובד ומידע מחברות ציבוריות, ויבקשו חובת זימון לעובדי בנקים וחברות ביטוח בלבד. זאת לאחר שההצעה להרחיב את סמכויות ועדות החקירה הפרלמנטריות זכתה לביקורת נוקבת מצד הרגולטורים שהזהירו מפגיעה חמורה במשק
יוזמי ועדת החקירה הפרלמנטרית לאשראי הטייקונים ייסוגו מהכוונה לאפשר לוועדה לזמן כל עובד ומידע מחברות ציבוריות. מסתמן כי בדיון בחוק הוספת הסמכויות, שיגיע היום לוועדת הכנסת, יבקשו יוזמי הוועדה לצמצם את סמכויות הזימון לחברות נותנות אשראי בלבד, כלומר בנקים וחברות ביטוח. אפשרות נוספת שצפויה לעלות היא הוספת הסמכויות כהוראת שעה, כלומר חוק זמני לתקופת פעילות ועדת החקירה הפרלמנטרית לאשראי הטייקונים.
יוזמי ועדת החקירה - היו"ר ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד), יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש (הליכוד) ווזמת הוועדה ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) - נאלצו להגיע לפשרה בשל טענות רגולטורים כי הוספת הסמכויות עלולה לפגוע קשות בשוק ההון, לגרום לנטישת חברות ולהרחיק חברות מהנפקות.
אך בשל הביקורת הציבורית ההולכת וגוברת על ההצעה, ספק אם זה יהיה הוויתור האחרון שהם יאלצו לעשות, שכן הפשרות המדוברות אינן פותרות את נושא הפגיעה בחיסיון הבנקאי. לפי הצעת החוק יושב ראש הוועדה הוא שיחליט איזה חומר בנקאי סודי יוצג ליתר חברי הוועדה, אך נראה כי מבחינה משפטית הוועדה תדרש למסננת צפופה יותר עם פיקוח רב יותר.
האיום הסמוי שיכול לייתר את החוק
ביום רביעי שעבר אישרה הכנסת את הקמת ועדת החקירה, והחלה בדיון על חוק הרחבת הסמכויות. הצעת החוק המקורית קבעה כי הוועדה תהיה רשאית לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בהווה או בעבר בכל גוף ממשלתי או חברה ציבורית הנסחרת בבורסה; תהיה רשאית לחייב כל מי שזומן להמציא מידע ומסמכים חסויים, כשבמקרה שבו יטען מקבל הדרישה לחיסיון יחליט יו"ר הועדה אם להעבירם לחבריה; וכי אי התייצבות או סירוב למסור מידע יהוו עבירה פלילית שדינה קנס והוועדה תוכל להטיל עונש של איסור הופעה בפני ועדות הכנסת ושדלנות לתקופה של חצי שנה.
עם זאת, בשל התנגדות של רגולטורים שונים, נראה שהחוק צפויי לעבור רק קריאה ראשונה בכנסת הקיץ, ולהגיע לקריאה שנייה ושלישית רק בכנס החורף בעוד יותר משלושה חודשים. "אוזננו קשובה לטענות ויש לנו מספיק זמן למצוא פתרון", אמר אתמול ח"כ כבל. המשמעות של הדחייה היא כי הוועדה תתחיל לפעול לפני שסמכויותיה יורחבו, וייתכן כי הצעת החוק היא אמצעי לחץ על הרגולטורים והבנקים לשתף פעולה. אם יעשו זאת, הצעת החוק תתייתר.
ההתנגדות לחוק קיבלה אתמול תאוצה, כאשר שרת המשפטים אילת שקד יצאה בהתקפה חריפה עליו ואף כינתה אותו "ציאניד" ו"רגולציה הרסנית". "צריך להיזהר מעודף רגולציה", אמרה שקד בכנס שוק ההון של "כלכליסט" והבנק הבינלאומי. "מחר יש דיון בוועדת הכנסת על חוק מאוד קיצוני ומסוכן לכלכלה, שמעניק סמכויות מרחיקות לכת לוועדות חקירה פרלמנטריות ובין השאר מבטל את החיסיון בין הלקוח לפקיד הבנק. כל הרגוטלטורים מתקוממים נגד זה". היא אמרה כי היא בטוחה ש"חברי הכנסת, שבניגוד לדימוי שלהם הם אנשים מאוד נבונים, לא יתנו להצעה לעבור. לפעמים כשיש בעיה או רעה חולה, מטפלים עם ציאניד".
ח"כ קיש, שצפוי להיות מרכז הקואליציה בוועדת החקירה, אמר אתמול בתגובה לדברי שקד כי "לא מתאים לשרת משפטים לדבר בסיסמאות. לא יכול להיות ששרה שלא מכירה את המהלך תתקוף אותו, ותפגע במהלך ציבורי רחב שמטרתו למנוע פשיטת רגל של טייקונים. אם היא רוצה להציג עמדה היא מוזמנת לבוא לועדה. אנחנו נדאג שלוועדת החקירה יהיו שיניים אבל גם נעשה את זה בזהירות כדי שלא לפגוע בשוק ההון".
ההתנגדות הגורפת של הרגולטורים
בישיבתה הקודמת של ועדת הכנסת, שהתקיימה ברביעי שעבר, תקפו הרגולטורים הרלבנטיים את הצעת החוק המקורית וטענו כי היא תגרום נזק כבד לכלכלה.
"זו הצעה הרסנית לחבורת הציבוריות ולמשק. אתם באים לברך אבל התוצאה תהיה מקוללת - היא תרתיע חבורת ציבוריות שיכולות לגייס כסף במקומות אחרים. חברות אומרות שירצו להימחק מהבורסה ויזמים אומרים שלא ירצו לבוא", אמר בוועדה יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר. "האם אתם חושבים שמובילאי ואמנון שעשוע יבואו לבורסה כשיש סיכוי שיעשו להם מצעד שיימינג? הם לא יבואו. נגרום לחברות להיכנס לחשכה ולא להיות ציבוריות".
המפקחת על הבנקים חדוה בר אמרה באותה ישיבה כי "הצעת החוק הזו קיצונית ומייצרת סכנה אמתית לפעילות העסקית במשק". עוד היא הוסיפה כי "הסיכון הוא שהיא תביא למניעת קבלת החלטות עסקיות גם בגופים העסקיים וגם בגופים המלווים. אם הגופים המוסדיים יחששו לתת אשראי לתעשייה ולבניה ולמגורים - לא תהיה צמיחה כלכלית".
הממונה על שוק ההון דורית סלינגר אמרה בישיבה כי "אם חברות יעלו על המוקד לא תהיה לעם ישראל פנסיה. אם המנהלים של החברות יהיו תחת שוט זה ישפיע על פעולות ועלול להביא לכך שהחיסיון הפנסיוני יפגע והכיסוי הביטוחי יפגע. חברות ביטוח לא חייבת לתת כיסוי ביטוחי".
בנוסף, מנכ"ל איגוד החברות הציבורית אילן פלטו אמר באותה הזדמנות כי ועדת החקירה לחקר מתן האשראי לטייקונים היא "הכרזת מוות לשוק ההון הישראלי"; ומנכ"ל הבורסה איתי בן זאב הזהיר שאם הצעת החוק תעבור "לא רק שחברות לא ינפיקו, תהיה נהירה לעזוב את הבורסה". גם היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון הביע הסתייגות מהחוק והביע תקוה כי יושגו הסכמות.
גם בחלק מוועדי הבנקים הביעו אתמול התנגדות לחוק. "חוק שיכול לגרום לכך שעובדים ומנהלים יזומנו לחקירה פוגע במערכת בנקאית", אמר אתמול ל"כלכליסט" יו"ר ועד עובדי בנק הפועלים יוסי גל. עם זאת בוועדי בנקים קטנים יותר - דוגמת דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי - אין התנגדות מוצהרת לסעיף, אך בהסתדרות מתנגדים להצעה.
לפנייה לכתב/ת 
