מי שומר עלינו? 80 בני אדם מתו במקום העבודה ב-2016
במשרד העבודה מחשיבים 28 מתוך ההרוגים ככאלה שאינם מוגדרים תחת סמכויות מנהל הבטיחות במשרד העבודה, כולל ששת ההרוגים בהתמוטטות החניון ברמת החייל שמוגדר כ"כשל הנדסי". ביטוח לאומי שילם סכום שיא של כ-4.7 מיליארד שקל בגין תאונות עבודה בשנת 2016, המהווה עליה של 6% בהשוואה ל-2015. ענף הבנייה הוא המסוכן ביותר, ועל פי הנתונים, לא מדווחים בו מקרים רבים של תאונות בהם מעורבים עובדים תושבי השטחים
על פי דו"ח של מינהל הבטיחות במשרד העבודה והמוסד לביטוח לאומי, במהלך 2016 התקבלו במינהל הבטיחות דיווחים על 75 אירועים שגרמו למותם של 80 אנשים. 22 אנשים מתוכם נהרגו ב-17 מקרים אשר משרד העבודה מגדיר אותם ככאלה שמקורם בגורמים שאינם תחת סמכויות מינהל הבטיחות, ושישה נוספים נהרגו בתאונות כתוצאה מנהיגה לקויה שגם אותם מגדיר משרד העבודה כ"בסמכות משרד התחבורה" אך הכליל אותם במניין התאונות הקטלניות בדו"ח לצורך השוואה עם שנים קודמות. הביטוח הלאומי שילם סכום שיא של 4.7 מיליארד שקל לנפגעי תאונות עבודה ב-2016.
מנוף קרס - ועבודות הבנייה הופסקו
ברשימת הגורמים בדו"ח אשר אינם מוגדרים תחת סמכות מינהל הבטיחות נכללים אירועי תמותה שהתרחשו כתוצאה מאירוע לבבי, תאונות דרכים, כשל הנדסי, אירוע פלילי, אובדנות ואירועים שלא במהלך עבודה. דוגמא אחת לאירוע כזה אשר לא נחשב במסגרת סמכות משרד העבודה היא התמוטטות החניון ברמת החייל בספטמבר 2016 שגבתה את חייהם של 6 עובדים, ואשר הגורמים לה נקבעו כקשורים לכשל הנדסי.
אם כך, על פי הדו"ח בשנת 2016 אירעו 58 תאונות עבודה אשר גרמו למותם של 58 עובדים. שישה מהעובדים במניין זה נהרגו בתאונות שהתרחשו בתוך מקום/אתר עבודה, כתוצאה מנהיגה לקויה בכלי רכב ממונעים (3 בענף הבינוי, 2 בענפי התעשייה ו-1 בחקלאות).
גם כאשר מתייחסים רק ל-58 ההרוגים מתאונות עבודה בהם מכירים במשרד העבודה לצורך הדו"ח ניתן לראות עליה בהשוואה לשנה שעברה בה נהרגו 54 בני אדם בתאונות עבודה.
פיצויים בסך 4.7 מיליארד שקלים לתאונות עבודה ב-2016
בשנת 2016, שילם המוסד לביטוח לאומי כ-4.7 מיליארד ₪ בגין תאונות עבודה. נתון זה מצביע מהווה עלייה מצטברת של 28% שנתית בתשלומי דמי הפגיעה בין השנים 2016-2012, ושל כ-6% בהשוואה ל-2015. בהתאם לדיווחים שהתקבלו באגף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2015 נפגעו 48,144 עובדים. נתון זה אינו כולל את תאונות הדרכים במסגרת העבודה או בדרך מהעבודה ואליה.
עפ"י הדו"ח נתוני ביטוח לאומי "נוגעים לכלל תאונות העבודה ומבוססים על התביעות למוסד לביטוח לאומי במסגרת פרק ביטוח נפגעי עבודה אשר עוסק באוכלוסייה העובדת בישראל ללא הגבלת תושבות". כלומר, נתונים אלה כוללים גם עובדים זרים וגם עובדי השטחים, וכמו כן גם תושבי ישראל בחו"ל והעובדים אצל מעסיק ישראלי ומטעמו.
הענף המסוכן ביותר: ענף הבניין
על פי הדו"ח בשנת 2016 נהרגו 36 עובדים בענף הבינוי, 13 עובדים נהרגו בענפי התעשייה, 6 בענפי השירותים והמסחר ו-3 עובדים נהרגו בענפי החקלאות.
כמו כן, התשלום מהמוסד לביטוח לאומי לכל עובד שנפגע בענף הבינוי אל מול התעשייה, גבוה פי 1.4, ועומד על 6,680 שקל, מה שיכול ללמד על חומרת הפציעות בענף הבינוי לעומת ענף התעשייה.
בדו"ח מצוין כי: "רוב התאונות (61%) בענף התרחשו בבנייה למגורים או בשיפוץ דירות קיימות. אתרים אלו מאופיינים במרכיב של עבודה לגובה רב ובמגוון של חברות בנייה מבצעות לצד הסדרה והשקעה לא מספיקה בבטיחות בחלק מהמקרים. שבע תאונות קטלניות התרחשו בבנייה של מבנים מסחריים, כדוגמת מחסנים, מרכזי הפצה וקניונים. גם האתרים הללו מאופיינים בביצוע עבודות גובה מורכבות, לצד אי נקיטת כל הדרוש, בחלק מהמקרים, להבטחת שלום העובדים. בעבודות תשתית ובהקמת מבני ציבור התרחשו 3 תאונות עבודה קטלניות נוספות בכל אחד מהם. נתונים דומים איפיינו את תאונות העבודה הקטלניות שהתרחשו בשנת 2015".
"תת דיווח משמעותי של נפגעי עבודה תושבי השטחים"
על פי נתוני הלמ"ס, מספר המועסקים בענף הבינוי בשנת 2016 היה 291.3 אלף עובדים, מהם 193.1 אלף ישראלים. 63.6 אלף מהעובדים בענף הינם תושבי שטחים המהווים 21% מהמועסקים בענף.
עם זאת, על פי הדו"ח: "חלקם של עובדים תושבי שטחים בהיפגעויות לא קטלניות בענף הבינוי עומד על כ-8% בלבד לעומת משקל של 52% בהיפגעויות המסתיימות במוות. נתון זה יכול להעיד על תת דיווח משמעותי של נפגעי עבודה בתאונות לא קטלניות בקרב אוכלוסיית עובדי השטחים. ייצוגם הנמוך יחסית של העובדים הזרים (34.6 אלף עובדים) מקרב כלל העובדים בענף בא לידי ביטוי גם בהסתברות שלהם להיפגע בתאונות במהלך העבודה".
ב"קבוצה למאבק בתאונות בניין" אשר מבצעת מעקב אחרי מניין ההרוגים בענף הבנייה במהלך השנה הופתעו מהנתונים העולים מהדו"ח ואמרו: "מספרים אלה אינם כוללים מספר רב של תאונות, לרבות תאונות שאין מחלוקת כי הן תאונות עבודה על פי כל הגדרה, ובהם ששת העובדים שנהרגו בקריסת חניון רמת החייל, ושישה הרוגים בתאונות דריסה בתוך אתרי עבודה, מתוכם שלושה באתרי סלילת כבישים בביצוע חברת שפיר הנדסה. אנחנו ספרנו 49 הרוגים באתרי הבנייה בשנת 2016". מנהלת הקבוצה, הדס תגרי, הוסיפה ואמרה כי "מתחילת שנת 2017 נהרגו באתרי הבנייה 16 עובדים ו-33 נפצעו באורח קשה מאד. אלו נתונים דומים לאלה שהיו בשנה שעברה במועד זה (20 הרוגים ו-33 פצועים קשה מאד). שיעור ההיפגעות לא השתנה הרבה. המצב חמור מאד ונשאר כזה".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי: "מדיניות מנהל הבטיחות למיגור היקף תאונות העבודה מתמקדת בהגברת פעולות הסדרה ומניעה הכוללות בין היתר אכיפה פרטנית על קבלנים סוררים, מיפוי אתרי בנייה קטנים (כדוגמת תמ"א 38), הידוק שיתופי פעולה עם משטרת ישראל לשם הגברת ההרתעה ומיצוי הדין והגברת השקיפות והנגשת המידע הקיים ברשות המנהל על קבלנים לציבור הרחב ומקבלי החלטות. כמו כן, לפני כחודש אושרה הצעתו של שר העבודה והרווחה חיים כץ למאבק בתאונות העבודה- שמטילה אחריות אישית ועיצומים כספיים על קבלנים באתרי בנייה שנמצאו בו כשלים בטיחותיים של עד 35,000 ש''ח בגין כל עבירה. כמו כן, בהנחיית השר חיים כץ הוקמה וועדה להתאמת הפרמיות לביטוח הלאומי אותן משלם המעביד, כך שיביאו בחשבון את הנזק הכלכלי שנגרם לעובד, ציבור משלם המיסים שנושא כיום בנטל התשלום והמשק בכללותו".
לפנייה לכתב/ת 
