עידן הקירח: הפריצה המאוחרת של ז'יל מולר
הוא סומן בגיל צעיר כאחד הטניסאים המבטיחים, אבל בילה 16 שנים בסבב בלי אף תואר בקריירה. בשנה האחרונה הכל התחבר ואחרי זכייה בשני טורנירים קטנים הדהים את רפאל נדאל ואת כל ווימבלדון. בגיל 34 הקרחון והקרחת כבר לא מפחדים מכלום
ונוס מול קונטה בחצי גמר הנשים
אחרי שהיה אחראי לסנסציה הכי גדולה של ווימבלדון השנה, מולר התייחס לאותה פציעה לפני ארבע שנים וקרא לה "הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי". הזמן שהוא בילה מחוץ לסבב השוחק נתן לגוף שלו אפשרות להחלים כמו שצריך ולהתחזק.
"בגלל הבעיות שהיו לי במרפק, לא הייתי יכול להחזיק מחבט", אמר מולר. "הייתי יכול רק לעבוד על הצד הפיזי, הכנסתי את עצמי לכושר הכי טוב שהייתי בו בחיים".
מאז הקאמבק שלו ב-2014, מולר שיחק שלוש עונות רצופות ללא אף פציעה. השנה, מומחה הסרב-אנד-וולי זכה בשני הטורנירים הראשונים שלו בקריירה אחרי 16 שנים בסבב – כולל טורניר על דשא בהולנד – והגיע עד למקום ה-26 בעולם, הדירוג הטוב בקריירה שלו.
"יש לי הרבה ביטחון בגוף שלי עכשיו, מה שלא היה לי לפני כמה שנים", התייחס מולר למצב הגופני שלו. לפתע בגיל 34 יש למולר את החבילה השלמה – כושר גופני, ניצחונות בטורנירים קטנים והיכולת להתעלות מול הגדולים באמת. תחברו הכל ביחד ומי יודע, אולי תקבלו תואר בווימבלדון.
נתקע בעלייה
עד כמה שזה נשמע מפתיע, מולר כבר הדיח בעבר את נדאל בווימבלדון. גם אז הספרדי הגיע מיד לאחר זכייה ברולאן גארוס, אבל זה היה תואר הגראנד סלאם הראשון בקריירה שלו. הוא עלה על חשבונו לסיבוב השלישי, ובעוד נדאל זכה מאז ב-14 תארי גראנד סלאם, מולר נשאר תקוע.
זה היה הישג השיא של מולר בווימבלדון במשך יותר מעשור, וההישג הנוכחי מאיר בזרקור בוהק על התקוות שתלו בו בגילים הצעירים. הרי לא בכל יום גדל טניסאי בלוקסמבורג ובטח לא כזה עם הצלחות בטורנירי הנוער כמו אלה של מולר.
את שנת 2001 הוא סיים במקום הראשון בדירוג הנוער עם הר של ציפיות על הכתפיים, אחרי שזכה באליפות ארה"ב הפתוחה והגיע לגמר בווימבלדון. בפועל, אלו היו גמרי הגראנד סלאם האחרונים שלו והוא אפילו לא היה קרוב לחזור למעמד.
הקשיים הפיזיים והפציעות התכופות הובילו לחוסר ביטחון, ובכל פעם שמולר התחיל שוב את הטיפוס למעלה הוא נעצר. הכי גבוה שהגיע, עד לטורניר הנוכחי כאמור, היה ברבע הגמר אליפות ארה"ב הפתוחה ב-2008. אז רוג'ר פדרר חיכה לו ולא ריחם.
מולר החמיץ טורנירים רבים בתשע השנים שחלפו, ובאלה בהם השתתף לא הצליח לשחזר את ההישג, רחוק מכך. אבל הוא לא נשבר. וכמו בכל הקריירה, כך גם במשחק מול נדאל. למולר היו את כל הסיבות וכל ההזדמנויות להתפרק מנטלית, ובכל זאת הוא עמד בסוף על הרגליים.
הקרחון
ארבע נקודות משחק היו לו עד למשחקון המכריע ובכולם הספרדי הצליח לצאת מהבור. בכל פעם נדאל שאג וצרח בצורה אופיינית את ההישרדות במערכה, ואילו מולר נשאר בפנים קפואות. לחץ? לא ולא. הוא היה מכוון מטרה.
"זו הקלה גדולה", אמר מולר על התחושה בסיום. "היו לי כמה הזדמנויות לנצח לפני כן. הרעש שהקהל יצר בכל פעם שנדאל הציל נקודת משחק היה עצום".
"באותו רגע חשבתי לעצמי 'חייבים לסיים את זה עכשיו או שנחזור לכאן גם למחרת'. ידעתי שזה ייקח עוד מקסימום 10-15 דקות. פשוט הקלה גדולה סוף סוף לסיים את זה", סיכם מולר.
למרות הסנסציה, מולר יישאר אנדרדוג גם בהמשך הטורניר ומול כל יריב שיתייצב מולו. האמת, ספק גדול אם הוא יעבור עוד יותר מסיבוב אחד לנוכח ההגרלה שזימנה לו קרב קשה במיוחד מול מארין צ'יליץ' (שביעי בטורניר).
הקרואטי הענק (1.98 מ') מביא לדשא סגנון אחר לחלוטין מזה של נדאל, סגנון שהביא לו זכייה באליפות ארה"ב ב-2014. בזמן שמולר הזיע את נשמתו במערכה החמישית, צ'יליץ' התרווח במזגן אחרי עוד ניצחון חלק בטורניר. הוא לא איבד ולו מערכה אחת עדיין והקורבן בשמינית הגמר היה רוברטו באוטיסטה אגוט.
"נראה שהוא מרגיש טוב ומשחק טוב, אז יהיה משחק קשה, בטוח", אמר מולר לקראת המפגש עם מי שניצח אותו על דשא בטורניר קווינס האחרון, זמן קצר לפני ווימבלדון. הטניסאי מלוקסמבורג שוב מגיע בלי הרבה סיכויים אבל התחזיות, כמו שכבר הבנתם, ממש לא קורות כמו שכולם מצפים.
לפנייה לכתב/ת 
