"הקמת מעבדה היא כמו הקמת סטארט-אפ"
בין האינטנסיביות במעבדה שחוקרת את אבולוציית וירוס הצינון, להרצאות וכתיבת מאמרים, מספיקה ד"ר עדי שטרן מאוניברסיטת תל אביב להקדיש זמן ניכר למשפחה. כך נראה יום בחיי מדענית
בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
מאחורי המדע הישראלי, שמצעיד קדימה את אומת הסטארט-אפ, עומדים מדענים ומדעניות שמקדישים שעות רבות ביממה לפתירת תעלומות והסקת תובנות. חשבתם פעם איך נראה יום בחיי מדען? הצטרפנו ליום בחיי המדענית, ד"ר עדי שטרן, מנהלת מעבדה לחקר אבולוציית וירוסים באוניברסיטת תל-אביב.
ד"ר עדי שטרן (39), היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בביולוגיה, בפסיכולוגיה ובמתמטיקה מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני ושלישי מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל-אביב. עדי שבה לאוניברסיטה לאחר שהות של כשלוש שנים בקליפורניה, שם שימשה כפוסט-דוקטורנטית בשתי מחלקות מובילות: המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו והמחלקה לביולוגיה אינטגרטיבית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
בשנת 2005 היא נבחרה לעמיתת BioLeaders - אחת מ-100 סטודנטים מצטיינים בכל העולם, שהשתתפו בפורום בינלאומי למנהיגי העתיד במדעי החיים. ב-2008 היא צוינה על ידי עיתון "הארץ" כאחת מעשרת המדענים הצעירים המבטיחים ביותר בישראל.
אחד ממחקריה הראה כיצד חיסון נגד פוליו מזן מוחלש עלול להפוך לאלים ולגרום להתפרצות מגפת פוליו. בעקבות המחקר פותח זן חיסון חדש ובטוח יותר
והיום, בין האינטנסיביות במעבדה שחוקרת את אבולוציית וירוס הצינון, להרצאות וכתיבת מאמרים, מספיקה ד"ר שטרן גרונדלנד להקדיש זמן ניכר למשפחה. "האמהות מאוד חשובה לי, ואני מקדישה לילדים המון זמן. חשוב לי להוות מודל שפוי לחיקוי לנשים שצעירות ממני, ובעצם רק ככה המדע מרוויח, כשאני שלמה עם עצמי", מספרת ל-ynet, ד"ר עדי שטרן גרונדלנד.
צפו בכתבה
"ביולוגיה וספציפית התחום הזה של אבולוציה, זה אחד מהמקומות שיש בהם הכי הרבה דברים שלא ממש מבינים עד הסוף", אומרת ד"ר עדי שטרן. "אלו החידות הכי גדולות והכי כיפיות מבחינתי. בילדות שלי התעניינתי בהכל, יש לי אמא ציירת ואבא פיזיקאי אז היו לי את שני העולמות ואהבתי הכל. אחד הדברים שהכי אהבתי זה חידות. חידות ופאזלים. כל מה שקשור לזה, לנסות לפתור ולהבין .
"סדר היום של מדען כולל המון רכיבים שונים ונורא נורא מגוונים", היא מתארת. "הרבה מהזמן שלי אני מבלה עם הסטודנטים לתואר שני ושלישי, לתכנן את הניסויים, להסתכל על התוצאות ולחשוב מה עושים. זה ברמה המדעית. ברמה האנושית צריך לחשוב איך זורעים מוטיבציה באנשים, איך גורמים להם להוציא את המיטב שבהם. זה מאוד חשוב לי, כי זה המקום שאני יכולה לחנך, לגדל את הדור הבא".
אז מה עושים במעבדה?
"פה אנחנו מגדלים וירוסים, והמעבדה חוקרת את האבולוציה שלהם - שזה אומר: איך הם משתנים לאורך זמן". במעבדה של ד"ר שטרן חוקרים לדוגמה את וירוס הצינון שהוא וירוס שתוקף אותנו כל הזמן, ואין לו פתרון רפואי. "אנחנו כל הזמן חולים בוירוס הזה. ואחת מהשאלות היא למה אנחנו לא מצליחים לפתח עמידות, כפי שאנחנו עמידים לוירוסים אחרים", מסבירה.
"הסיבה לכך, היא שהוירוס משתנה בקצב מסחרר. כל הזמן משתנה, וזה מה שאנחנו חוקרים. אנחנו מגדלים אותו ועוקבים אחרי השינויים שעוברים עליו ומנסים להבין מה מיוחד בוירוס הזה שהוא משתנה כל כך מהר".
"מדע - 99% מהזמן זה כישלון, אתה נכשל ואתה נכשל ואתה נכשל וזה לא מצליח. בשנתיים הראשונות כל מה שעשינו במעבדה לא הצליח. שום דבר", היא מודה. "אני מבחינתי מה שאני אוהבת, שגם אם חווינו הצלחה הכי קטנה בעולם - אם הצלחנו לגרום לתא להתחלק כמו שצריך, אני הייתי מאושרת. הנה הצלחנו משהו" .
ד"ר שטרן מנסה להוות דמות לחיקוי ומקור להשראה, עבור נשים צעירות ממנה. "מאוד חשוב לי להוות מודל שפוי. חשוב לי להראות שאני אמא ונורא חשובה לי האמהות שלי", היא אומרת.
"מבחינתי האימהות שלי תורמת לי כמדענית הכי הרבה. כי כשאני יודעת שאבלה עם הילדים שלי ואקדיש להם את הזמן, אהיה לאחר מכן שלמה יותר במחקר. ישראל היא מדינה שלא נשענת על משאבים טבעיים, יש לנו את המוח שלנו ויש לנו את הטכנולוגיה - וטכנולוגיה נשענת על מדע. בעיני, זה העתיד".
בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
לפנייה לכתב/ת 
