כאבים ונפיחות בברכיים: הסינדרום שתוקף את הרצים
עם העלייה הגוברת בפעילות גופנית חווה אוכלוסיית העולם גם עלייה בשכיחות הפציעות. רצים באופן קבוע וסובלים מכאבי ברכיים כרוניים? אולי גם לכם יש את סינדרום ה-ITB. כל המידע על התופעה שפוגעת ברצים - וגם הדרכים למניעה
גם שחיקת סחוס גורמת לכאבי ברכיים. רוצים ללמוד עליה עוד? צפו:
המודעות לגוף ולפעילות גופנית בפרט מראה בשנים האחרונות עלייה של ממש. אנחנו מודעים יותר למה שאנחנו אוכלים, לספורט שאנו עושים - או לא - ומשנים את ההרגלים שלנו לפי המחקרים החדשים שמתפרסמים בכל עת, שבהם אנחנו מאוד אוהבים להתעדכן (ולשתף).
כתבות נוספות:
כל פציעות הספורט הכי נפוצות - ואיך מטפלים
לשמור על הגוף כמו ספורטאים: אימון למניעת פציעות
לחמם או לקרר בזמן פציעות? המדריך המלא
עם עלייה מבורכת זו אנו עדים גם למגמה של עלייה בשכיחות פציעות הספורט השונות. דלקות פרקים, שחיקה, שברים וכדומה אינם עניין של מה בכך - מתלווים אליהם כאבים כרוניים שנמשכים לא מעט זמן ולעיתים אף לא עוברים כלל. מהם נפוצים במיוחד כאבי הברכיים. כאבים אלו, החולקים כבוד מפוקפק זה יחד עם כאבי הגב, יכולים לשבש את אורח החיים התקין ולפגוע באיכות החיים. אחת הסיבות הנפוצות הגורמות להם, בייחוד אם אתם אוהבים לרוץ - היא סינדרום ה-ITB.
כשהרצועה המייצבת של הברך נפגעת
סינדרום ה-ITB מתבטא בשכיחות גבוהה אצל אצנים, מקצוענים וחובבים כאחד. התופעה נגרמת בשל מתח רב המועמס על הרצועה העבה החיצונית לאורך עצם הירך עד אחרי הברך, עד לעצם השוק. תפקידה של הרצועה לסייע בייצוב הברך בזמן ריצה, וכשמועמס עליה מתח רב והיא אינה מתפקדת כראוי, מתפתח תהליך דלקתי שגורם לכאב בצד החיצוני של הברך. כאב מסוג זה עלול להשבית אצן מריצה.
ברוב הפעמים יופיע כאב בצידה החיצוני של הברך בעת כיפוף ויישור שלה. בנוסף לזה תיתכן גם נפיחות של האזור. הסימפטומים יחמירו בדרך כלל בעת ריצה בעליות או בהליכה ממושכת ויופיעו בעיקר בשלב הראשוני של הדריכה על הקרקע עם העקב. כמו כן הכאבים עשויים להחריף גם בעת עלייה וירידה במדרגות, זאת בשל הדרישות הגבוהות ממערכת השריר-שלד בתפקוד מסוג זה.
את הסינדרום מאבחנים במישוש על ידי כיפוף הברך בזוויות הנכונות לגירוי הכאב. אבחון קליני של הרצועה יחשוף מתח גבוה מהנורמה. בנוסף, סביר כי תימצא חולשה שרירית של מרחיקי הירך ותיתכן אף חולשה של מכופפי ומיישרי הברך.
הסימפטומים יכולים להיות זהים לסימפטומים של כאב ברכיים פטלופמורלי או לקרע ברצועה הצדית החיצונית של הברך, ועובדה זו עשויה לבלבל. לעיתים הסובל מכאב ידווח על "רעשים" הנשמעים מאזור הברך במהלך היום-יום. בבדיקות הדמיה מסוג רנטגן לא ימצאו תוצאות כיוון שהפגיעה אינה גרמית, עם זאת בהדמיה מסוג תהודה מגנטית ייתכן וייראה עיבוי מסוים של הרקמה באזור החיצוני של הברך.
התופעה נגרמת עקב תנועות חוזרניות ועל כן אופיינית כאמור לרצים - וגם לרוכבי אופניים ולשחקני טניס. הסיבה לכאב היא שפשוף חוזר וקפיצה חוזרת של הרצועה מעל העצם החיצונית הבולטת והמרוחקת באזור הברך. תנועות חוזרניות אלו עשויות לגרום לדלקת מקומית המתאפיינת בכאב.
בדרך כלל נצפה בביומכניקה לקויה של הגפה התחתונה כשלעצמה או בביומכניקה לקויה בעת תפקוד. אחת הדוגמאות האופייניות לליקוי ביומכני בעת תפקוד אצל רוכבים זו ישיבה גבוהה מדי. אצל רצים הליקוי יכול לקרות בגלל נעליים שחוקות שגורמות לקריסה פנימית של כף הרגל, או אפילו בגלל מסלול ריצה ספציפי שחוזר על עצמו, הגורם לריצה בסיבוב פנימי חזק של רגל מסוימת. דוגמאות לליקויים נוספים הן סיבוב פנימי מוגבר של הירך, כפות רגליים שטוחות מאוד או קריסה של עצם הקרסול. גם חולשה של האגן ומרחיקי הירך מועדת להתפתחות הסינדרום.
איך מטפלים? קודם כול נחים
על מנת לטפל בסינדרום עלינו ראשית להפחית מהעומסים המצטברים על האזור. אי לכך, מומלץ לאפשר מנוחה יחסית ולהפחית בעוצמת האימון ובמרחקי הריצה. שלב הטיפול יכלול אמצעים להפחתת הכאב כמו חשמל, אולטרסאונד טיפולי, דיקור, מתיחות של הרצועה במנחים שונים, חימום המקום לפני פעילות וקירור מיידי אחריה.
תכנית הטיפול תכלול גם עיסוי עמוק של הרקמה ושימור ושיפור טווחי תנועה במידת הצורך - שכן כאב עשוי לגרום להגבלה בטווחים. כמו כן, הפיזיותרפיסט יפעל לשמר את כוח השרירים הרלוונטיים וידאג לתרגל את התחושה העמוקה ואת השליטה המוטורית של הגפה כולה בנשיאת משקל על משטחים ניידים. במידת הצורך ישלב הטיפול השמרני אף הדבקות כגון קינזיוטייפ בין האימונים ובזמן האימונים. תוכנית האימון תהיה הדרגתית בהתאם להתקדמות קצב ההחלמה.
בנוסף, לעיתים יהיה מקום להמליץ על מדרסים והנעלה מתאימה, שכן ביומכניקה לקויה של הגפה התחתונה נחשבת כאמור לגורם סיכון לתופעה. את הבדיקה מומלץ לבצע במעבדת הליכה, שבה ניתן לזהות את מקור הבעיה באופן דינמי תוך כדי הליכה וריצה. את הטיפול השמרני ניתן לשלב גם בטיפול תרופתי בשלבים האקוטיים, זאת כמובן בהתייעצות עם הרופא המטפל. בשל תופעות לוואי וסיבוכים משניים רצוי לא לערב הזרקות מקומיות.
כיצד נימנע מהתופעה?
• מומלץ להחליף את נעל הריצה אחת לזמן מה ובעיקר כאשר מזהים שחיקה בצידה החיצוני של הסוליה.
• רצוי לשנות כיוון לסירוגין במסלול הריצה שבו רצים בדרך כלל.
• יש לגוון בסוג משטח הריצה שעליו רצים ולהימנע מלרוץ בכל פעם על משטחים קשים כמו כביש.
• יש להתחמם בהליכה של כמה דקות לפני תחילתה של ריצה מאומצת וממושכת.
• רצוי לנוח או להפחית עומסים ומרחקים ברגע שמזהים כאב בצידה החיצוני של הברך.
לסיכום:
סינדרום ה-ITB היא תופעה רפואית האופיינית לרצים והולכים למרחקים שמתבטאת בכאב חיצוני בברך. ניתן לטפל בה באמצעות טיפול שמרני בפיזיותרפיה. במסגרת הטיפול רצוי להתייחס למבנה הביומכני של הגפה התחתונה של הרץ, וכן לסוג האימון, לתוכנית שלו ולסביבה שבה הוא נערך. התופעה אמורה לחלוף כעבור כמה שבועות של טיפול מתאים, ותוצאות השיקום אמורות להשיב את הרץ לתפקוד גבוה מלא.
הכותבים: אילנית אברון MSc.PT, סאם ח'מיס MSc.PT, איימקס
- המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט
לפנייה לכתב/ת 
