מחירים גבוהים, אינטרנט איטי: המבקר חשף את הנזק הצרכני מהתנהלות בזק ומשרד התקשורת
רפורמת השוק הסיטונאי שהייתה אמורה להוריד את חשבונות האינטרנט והטלפון מוסמסה, התשתיות נותרו בפיגור לעומת המערב, בזק הרוויחה לקוחות - והצרכן הפסיד. דו"ח מבקר המדינה קבע: "התנהלות משרד התקשורת גרמה לפגיעה בתחרות ובאינטרס הציבורי". מטעמו של נתניהו נמסר בתגובה לטענות על ניגוד עניינים כי מדובר ב"עוד ניסיון סרק לייצר פרשייה יש מאין נגד ראש הממשלה"
מחירים גבוהים, חוסר תחרות, אינטרנט איטי ופיגור בתשתיות לעומת המדינות המפותחות: ההטבות לחברת בזק ממשרד התקשורת במהלך כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו והליקויים בשוק התקשורת שנחשפו אתמול (ד') בדו"ח המבקר הביאו לפגיעה קשה בצרכנים. מהדו"ח החדש שפורסם עולה כי חשבונות הטלפון והאינטרנט לצרכנים נותרו יקרים וכי ההשקעה בתשתיות אינה מספקת.
לדו"ח המלא:
- הפרק על ניגוד העניינים של ראש הממשלה
- הפרק על פעולות משרד התקשורת בקשר לבזק - "היבטים מבניים"
- הפרק על "רפורמת השוק הסיטונאי" בתקשורת הנייחת
הרפורמה שהוכרזה ולא התממשה
ב-2012 יצא משרד התקשורת לדרך עם תוכנית בשם "רפורמת השוק הסיטונאי", שהייתה אמורה לחסוך לצרכנים אלפי שקלים בשנה ולשפר את השירות בשוק התקשורת. במסגרת הרפורמה ניתנת אפשרות לספקיות שירות לחכור תשתיות של בעלות תשתיות או לפעול על גביהן ולספק במישרין שירותים למשתמשי קצה. אך היישום שלה, לפי המבקר, הוא איטי ורב כשלים.
לפי הרפורמה, על בזק לאפשר לכל החברות בשוק התקשורת למכור לצרכנים תשתית אינטרנט. הרפורמה נכנסה לתוקף ב-2015, ונכון לחודש שעבר - היא מיושמת באופן חלקי בלבד. בנוסף לזה, על בזק לאפשר לחברות תקשורת אחרות שימוש בטלפוניה הקווית שלה, דבר שלא נעשה עד כה בשל עיכובים במשרד התקשורת.
התוצאה היא שלרוב חברות התקשורת הפועלות בתחום האינטרנט והטלפוניה הקווית עדיין אין גישה ישירה לתשתית שמחזיקות בזק ו-HOT, והן אינן יכולות להציע בקלות לצרכנים סלי שירותים כוללים. כך נוצר שוק מוגבל. לפי מבקר המדינה, הכשלים נובעים מחברות התשתית, שתוקעות מקל בגלגלים של הרפורמה, וכן ממשרד התקשורת - שאינו נחוש דיו.
"משרד התקשורת אמנם שקד תקופה ממושכת על הכנת התשתית הרגולטורית, אך רפורמת השוק הסיטונאי אינה מהלך חד-פעמי, שבו הרגולטור מכין את הקרקע לעידוד התחרות ולאחר מכן השוק פועל בכוחות עצמו", נכתב בדו"ח המבקר.
"המציאות הרגולטורית היא כזו, שבעלות התשתית נדרשות לספק שירותים סיטונאיים לספקיות השירות, כאשר בעת ובעונה אחת הן מספקות בעצמן אותם שירותים למנוייהן (במישרין או על ידי חברות אחרות בקבוצה שהן נמנות עמה). מטבע הדברים, הדבר עלול ליצור תמריץ שלילי שיניא את בעלות התשתית מלסייע להתפתחות השוק הסיטונאי. הדבר מחדד את הצורך במעורבות פעילה, מהירה ואפקטיבית של משרד התקשורת.
"מצבור ההחלטות שהתקבלו (חלקן שלא בהתאם לעמדת הדרג המקצועי במשרד), בצירוף למשך הזמן שבהן לא התקבלו החלטות משמעותיות אחרות, הובילו למעשה לעיכוב משמעותי ביישום רפורמת השוק הסיטונאי ובהתפתחות התחרות... למרות המסקנה בדבר חיוניות השוק הסיטונאי, הפעולות שנקט משרד התקשורת ליישום רפורמת השוק הסיטונאי מאמצע שנת 2015 לא היו נחושות דיין. התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית, ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי".
הטלפון הקווי: התרנגולת שמטילה ביצי זהב
חרף העובדה שחלפו כמעט שנתיים מאז הייתה אמורה בזק להתחיל לספק שירות טלפוניה סיטונאית, השירות עדיין לא מסופק. חברות התקשורת עדיין מספקות שירותי טלפון על גבי האינטרנט (שנחשבים פחות טובים, שכן הם יכולים להיפגע מהפסקות חשמל) ולא מספקות טלפוניה קווית - התרנגולת שמטילה ביצי זהב לבזק.
למרות שלבזק אין מניעה טכנולוגית לספק שירותי טלפוניה סיטונאית במתכונת שנקבעה בתקנות, ברישיונה ובתיק השירות, בתוך זמן קצר ובעלויות זניחות, מנכ"ל משרד התקשורת החליט לקדם פתרון זמני, שלפיו בזק תספק לספקיות שירות מכירה חוזרת (בזק מוכרת אותו לספקים והם מוכרים אותו לצרכנים, במקום שהשירות יהיה כלול בסל השירותים שהחברות האלה מקבלות).
"אין להשלים עם המצב שבו בזק לא פועלת באופן מתמשך בהתאם לתקנות ולהנחיות הרגולטור, תוך פגיעה בתחרות ועקב כך בציבור כולו", קבע המבקר. "מדובר בהתנהלות שאינה משקפת מערכת יחסים תקינה בין רגולטור לבין חברת תקשורת. רק במאי 2017 התקבלה החלטה במשרד התקשורת בעניין יישום מתכונת המכירה החוזרת, החל מיולי 2017. משהחליט משרד התקשורת ליישם את פתרון המכירה החוזרת כפתרון זמני, ראוי היה שיפעל לקידומו באופן מהיר הרבה יותר".
עוד גרס המבקר כי "התנהלות משרד התקשורת בכל הנוגע לאספקתם של שירותי הטלפונייה הביאה לכך שבמשך תקופה ממושכת ספקיות השירות לא יכלו להציע סלי שירותים המתחרים באלה של בזק, הכוללים טלפונייה קווית, והדבר גרם לפגיעה בתחרות ולפיכך גם באינטרס הציבורי".
בזק הרוויחה לקוחות, המתחרות הפסידו
הפן של הרפורמה שכבר מיושם - שימוש של חברות תקשורת בתשתית האינטרנט של בזק - אינו מיושם בצורה המיטבית לפי הדו"ח. כדי להתחבר לאינטרנט צרכן זקוק הן לגישה לתשתית הן לגישה לאינטרנט. יוזמי רפורמת השוק הסיטונאי ביקשו להפוך את כל החברות בשוק לכאלה שמספקות שירותי אינטרנט של ספק ותשתית וגם טלפוניה קווית.
מאז הושקה רפורמת השוק הסיטונאי ועד מאי השנה הצטרפו לרפורמה 340 אלף משתמשים. הביקורת העלתה כי עם זאת, המספר הכולל של מנויי ספקיות הגישה לאינטרנט הוותיקות - סלקום (נטוויז'ן) ופרטנר (012) - פחת למרות שהיה אמור לגדול. הסיבה לכך, בין היתר, היא שבזק הפסיקה לשווקן במתכונת הבאנדל ההפוך (מתכונת שבה בעלת התשתית בזק משווקת לצרכן את התשתית שלה ומקשרת אותו עם ספקית שירות לגישה לאינטרנט בשיחת טלפון אחת).
למרות שמאפריל 2015 הגישו החברות למשרד התקשורת תלונות בנושא הבאנדל ההפוך, רק באוגוסט 2016 הודיע מנכ"ל משרד התקשורת לבזק על החלטותיו בדבר הצעדים שעליה לנקוט לתיקון המצב. נכון לינואר 2017, יותר משנה וחצי מאז, הטיפול בנושא טרם הסתיים.
משרד התקשורת הסכים לכאורה עם טענות החברות נגד בזק, אך מנתוני משרד התקשורת עלה כי טרם חודש השיווק של סלקום ופרטנר במסגרת הבאנדל ההפוך. כלומר בזק ממשיכה לעשות כרצונה בגיבוי משרד התקשורת.
כמו כן, במקום שתיושם הרפורמה במלואה, בשוק התקשורת נהוג כיום נוהל של שירות סיטונאי מסוג Bit Stream Access) BSA), המאפשר לספקית השירות לרכוש מבעלת התשתית את הגישה לתשתית ולספק למנוייה חבילה הכוללת תשתית אינטרנט וכן שירותי אינטרנט. הרגולטור הוא שקובע את המחיר שמשלמת ספקית השירות לבעלת התשתית עבור הגישה לתשתית. ושוב, בזק מרוויחה שכן היא מקבלת יותר כסף מחברות התקשורת שמשתמשות בשירותיה בשיטה הזאת.
גולשים לאט ביחס ל-OECD
נוסף על כך, לפי דו"ח המבקר, מהירות הגלישה באינטרנט בישראל איטית בהשוואה למדינות המפותחות (OECD). גם בהקשר זה עולה מדו"ח המבקר גרירת רגליים של משרד התקשורת ובזק: "הסיבים האופטיים שפרסה בזק עד לחצרות המנויים לא הופעלו. כלומר, מדובר בסיבים אופטיים שנפרסו אך אינם זמינים לשימוש ללקוחות הקצה. בירור שעשה משרד מבקר המדינה העלה כי למשרד התקשורת לא ידוע מה היקף פריסת הסיבים ומתי בכוונת בזק להפעילם, וכי הדבר כרוך בעלויות כספיות לא מבוטלות".
עוד ציין המבקר, כי שיעור פריסת הסיבים האופטיים (הפעילים) עד לחצר המנוי בישראל והגידול בפריסה הם זניחים בניגוד למגמה המסתמנת במרבית מדינות ה-OECD. בהתאם למדד AKAMAI (דירוג בינלאומי להערכת מהירות הגלישה באינטרנט), מהירות הגלישה הממוצעת בישראל ברבעון הראשון של שנת 2016 הייתה 13.5 Mbps, ובהתאם לכך מוקמה ישראל במקום ה-28 מכלל 74 המדינות שהוצגו לגביהן נתונים (בהתבסס על נתוני AKAMAI).
מבקר המדינה גם ציטט את הכלכלן הראשי של משרד האוצר, שקבע כי על פי נתוני השוואה בינלאומיים עולה כי מהירות הורדת הנתונים בישראל קרובה לממוצע ה-OECD, אולם מהירות העלאת הנתונים לרשת נמוכה במידה ניכרת מממוצע ה-OECD.
מטעמו של ראש הממשלה נמסרה תגובה לטענות המבקר על ניגוד עניינים בטיפול של נתניהו בבזק, השייכת לחברו שאול אלוביץ': "מדובר בעוד ניסיון סרק לייצר פרשייה יש מאין נגד ראש הממשלה. ראש הממשלה לא הסתיר שום דבר. ביחס לאלוביץ' היו לו יחסי ידידות ולא מעבר לזה, אך כשהדבר הועלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ראש הממשלה פעל על פי ההנחיות וההוראות שניתנו לו. כל ההחלטות שהתקבלו על ידו ביחס לשוק התקשורת, גם לפני כן, היו אך ורק בהתאם להמלצות של גורמים מקצועיים, כשטובת הציבור בלבד עומדת לנגד עיניו".
לפנייה לכתב/ת 
