#נפגאים. להעלאת מודעות לפגיעות המיניות בקהילה
"כולם חושבים שאם אנחנו הומואים ורוצים לעשות סקס, זה אומר שאנחנו לא נאנסים. את לא יודעת מה קורה בקהילה. במיוחד לחבר'ה הצעירים ואף אחד לא מדבר על זה כי כולם מפחדים ממה שחושבים. ובכלל, חלק מהבחורים הצעירים שנפגעים, עדיין לא יצאו מהארון בכלל, אז הם לא יכולים לספר בבית על הפגיעה?" שני שטלריד, מסייעת לנפגעי תקיפה מינית, משיקה קמפיין חדש
הוא מתיישב מולי אחרי הרצאתי עם עיניים נוצצות, כאלה שמראות שהוא מעט נאבק בדמעותיו ומבקש לספר. "אף אחד לא מדבר על פגיעות מיניות בקהילה", הוא אומר והדמעות לא מתעכבות עוד. "אף אחד לא מבין. כולם חושבים שאם אנחנו הומואים ורוצים לעשות סקס, זה אומר שאנחנו לא נאנסים. את לא יודעת מה קורה בקהילה. במיוחד לחבר'ה הצעירים ואף אחד לא מדבר על זה כי כולם מפחדים ממה שחושבים. ובכלל, חלק מהבחורים הצעירים שנפגעים, עדיין לא יצאו מהארון בכלל, אז הם לא יכולים לספר בבית על הפגיעה, מבינה? כי הם עדיין לא סיפרו".
לטורים הקודמים:
"מה? זה העונש על השחתת נשמה של ילד?"
גברים בשירות הציבורי - מבחן הבת
"ממי, תוכל להישאר על הקו עד שאגיע לאוטו"?
גלריה מצמררת: בגדים לא אשמים באונס, אנסים כן
הוא לא היחידי מהקהילה שהגיע לספר או כתב הודעה. זה הולך וגדל, האמיצים מהקהילה שמתחילים להבין שהם לא אשמים. הרי איך יכול קורבן להיות אשם בפשע שנכפה עליו? הדבר היחידי שמאפשר האשמת קורבן שכזו היא בורות לשמה. חוסר היכולת לעשות את ההבדלה החיונית בין יחסי מין לפגיעה מינית. וביניהם, אין קשר. אדם יכול לעשות ככל העולה על רוחו עם גופו, אך לא עם של אחר. ברגע שהחלטת לפגוע בזולת - אך ורק אתה אשם.
זה לא בסדר לפגוע בהם או להתייחס אליהם כאל כלי
אדם, בלי קשר למוצאו, דתו, צבעו, מגדרו, הוא הריבון היחידי על גופו. הוא היחידי שיכול להחליט מה הוא עושה עם גופו. ומה שהוא עושה עם גופו - זה עניינו. אפשר שזה לא יהיה טעמך האישי, ועדיין, אי-אפשר להאשים קורבן. גם אדם שמעוניין ביחסי מין וקובע פגישה דרך אתר היכרות לצורכי מפגשים מיניים הומוסקסואליים, אינו מזמין אונס. הוא מעוניין ביחסי מין שמגיעים מרצון הדדי, הוא אינו מעוניין בכפייה, ניצול מצבו, כוחניות, כוחנות, אלימות וגסות.
רוב הסיפורים שהגיעו אליי מהקהילה סבבו סביב נערים צעירים שאך גילו את נטייתם המינית והחלו לחקור אותה, והותקפו או נוצלו בצורה בוטה שהשאירה אותם הלומי טראומה. וחלק מהסיפורים סבבו ארועי פגיעה מינית על רקע הנטייה המינית. מישהי צעירה שסיפרה על אדם שפגע בה מינית בצורה ברוטלית ואמר לה בסוף הפגיעה שאולי זה "יוציא אותה מהסטייה הלסבית שלה", מישהו צעיר שנאנס בברוטליות תוך כדי קללות על נטיותיו ומפקד צעיר שסיפר שהמפקד שלו נוהג לכנות אותו "איידס" ועוד כל מיני מחלות מין ב"צחוק".
הדרך לאור בתחום של פגיעות מיניות ארוכה וכחלק טבעי משביליה, חייבים להתחיל להתייחס לפגיעות המיניות בקהילה הלהט"בית. ולכן יזמתי השבוע את #נפגאים, קמפיין להעלאת המודעות לפגיעות המיניות בקהילה, מתוך המחשבה שנערים צעירים, בחורים צעירים שנפגעו מינית, יבינו שהם לא אשמים. יבינו שהם אינם מותרים לאונס ואינם מותרים לכל גחמה של כל גבר בו הם פוגשים. שיידעו שזה לא בסדר לפגוע בהם או להתייחס אליהם כאל כלי. יבינו שגם להם מגיע חיבוק ציבורי והפניית אצבעות מאשימות אך ורק כלפי מי שפגע בהם.
- "יש עם מי לדבר" - קו הקשב של הקהילה הלהט"בית - מאוייש על ידי מתנדבים שעברו הדרכה לא רק להקשיב, להכיל, לתמוך, אלא גם לנרמל, לחזק ובמידת הצורך, להפנות לשרות הפסיכוסוציאלי של הקהילה (שפועל באופן מסובסד ולפעמים גם ללא עלות) למפגשים עם אנשי מקצוע. הקו פועל בימים א'-ה', בשעות 19:30-22:30, בטלפון - 036205591, באפליקציית וואטסאפ במספר: 058-6205591 ובעמוד הפייסבוק של קו הקשב: "יש עם מי לדבר".
- שני שטלריד,
אימא של עמית וטל. לאחר שחשפה בתקשורת את סיפור האונס האישי שלה והשיקה את ״קמפיין האותיות״ ו״לא לבושה״, היא הקימה את עמותת ״אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית״. מאז היא פעילה במאבק נגד תקיפות מיניות, מלווה מאות נפגעים ומעבירה הרצאות בנושא.
לפנייה לכתב/ת 
