.jpg)
החיים יכולים להיות טובים יותר. צריך רק להאמין בזה
אפשר לשחרר מחשבות רעות, הרגלים ואנשים שלא באים לנו טוב. אפשר גם לא. הרבה יותר נוח להמשיך לרחם על עצמנו, לבכות שאין גברים שווים, להגיד שאין אהבה אמיתית ולמלמל את המנטרה "אני מפחדת להזדקן לבד". אבל זה בדיוק מה שיוביל לתוצאה ההפוכה. שחרור אמיתי - מתחיל קודם כל בראש
לפני כמה שנים התחלתי לעבוד עם נשים ולפתח סדנאות ייחודיות לנשים גרושות כי שוק הפ"ופ והג"וג ומגוג היה צמא לזה. הטור פה הוא אבן דרך בתוך מקדש שמאכלס נשמות שפעם היו חלק ממשפחה מלוכדת והיום מחפשות את האושר שלהן בהתפתחות אישית. כשהנישואים שלי נפרמו הרגשתי תלושה, חיפשתי את מקומי בחברה, עברתי מסכת ייסורים בהליך הגירושים, ואני לא רוצה שאף אחת (ואף אחד) יחווה את זה.
לעוד כתבות של גאיה
טוב ורע בחיים: תלוי איך מסתכלים על זה
תתחילי להגיד "כן" להזדמנויות חדשות
פיתחתי את 'שיטת אני מלכה' אחרי שהוצאתי מאסטר בלימודי אנ.אל.פי שמטמיעים חשיבה חיובית בתת המודע, ותיכף מתפרסם ספר היסטרי שהוא גם מציצני וגם מדריך וגם מלא בתובנות, כי תצחקו – אבל הייעוד שלי זה להוכיח שגירושים זו לא מילה גסה.
אני אשכרה רואה שליחות בהפיכת נשים גרושות ועל הדרך גברים גרושים ל(א)נשים עם צחוק בעיניים. די, לא יכולה לשמוע יותר סיפורי זוועה על ניכור הורי ומעשי נקם שבאים על חשבון הילדים. לא מסוגלת. זה מחליש אותי, גורם לי להתבאס מהמין האנושי שהופך מאוהב לאויב. בדמיוני אני רואה עולם אוטופי ובו זוגות שהתגרשו יושבים עם הילדים לארוחת ערב. אמרתי בדמיוני, תנו לחלום.
זוגות צריכים לעשות הכל כדי לא להתגרש, בטח כשהם אוהבים ובטח כשיש ביניהם חברות, אבל אם מישהו החליט שזה סופי, תנו למישהו הזה ללכת. לקיבינימט או לאן שבא לו, העיקר שלא תישארי עם מישהו שלא מעוניין בך. בפאראפרזה על השיר, אם את אוהבת אותו תני לו ללכת – ואל תעשי לו את המוות.
בכלל, אל תציקו אחד לשנייה, אל תחפשו מה השני עשה לא בסדר, כי את זה מצאתם כשהייתם נשואים גם בלי לחפש. אני מוקפת באנשים שקשה להם לשחרר, שנאחזים בשביב תקווה, במילה שנזרקה לאוויר, בקשר שקיים רק אצלם במוח.
אני מכירה גבר שבטוח שעוד יש סיכוי שהם יחזרו, למרות שהם גרושים כבר חמש שנים, ואני מכירה מישהי שלא מפסיקה לחשוב על בעלה למרות שהוא מזמן בעלה של מישהי אחרת. האחיזה היא הפחד להיות לבד, להבין שוואלה, אני צריכה להתמודד ולהתחיל משהו חדש, בלי לפחד שאולי גם הוא ייגמר בחווית נטישה. אחיזה באוויר כמוה כנפילה חופשית, את לא באמת מחזיקה משהו בין הידיים – לא את הגבר שרצית, לא את המשפחה שחלמת עליה.
אפשר לשחרר מחשבות רעות, הרגלים ואנשים שלא באים לנו טוב. אפשר גם לא. הרבה יותר נוח להמשיך לרחם על עצמי, לבכות שאין גברים שווים, להגיד שאין אהבה אמיתית ולמלמל את המנטרה "אני מפחדת להזדקן לבד". אבל דרלינג, אם לא תשחררי את תזדקני לבד, כי תרדפי אחרי חלום לא מושג ותישארי בודדה, עצובה וממורמרת.
נורא קל להגיד "תשחררי" ונורא קשה לעשות, אם זה היה קל כולנו היינו תחתונית קרפרי רעננה. כדי לשחרר את עצמך את צריכה להגיד "כן" לאפשרויות (גם אם לא בא לך) ולהיות פתוחה להזדמנויות חדשות.
אני הייתי אלופת ה"לא", ולא הבנתי למה אני לא מתקדמת, לא מרוויחה מספיק, לא מוצאת עבודה, לא מתאהבת. שיחקתי עם עצמי ב'כן לא שחור לבן', עד שהאור הלבן ניצח. לא זה שרואים כשמתים, כן? זה שממלא אותך בכל פעם שאת מגיבה בחיוב ומקבלת תוצאה מפתיעה.
שחרור מתחיל קודם כל בראש, להגיד לעצמך שאת מסתדרת יופי בלי הפנטזיה, להעסיק את עצמך בפעילויות שדורשות ריכוז, ובכל פעם לעשות צעד קטן שיוכיח לך ש*הוא* כבר לא ממש בתמונה. עוד מעט תראי שהתמונה מטושטשת והוא יותר קטן ורחוק ולא משמעותי.
בדיוק כמו האוכל במקרר שלי. אני באמת צריכה לשחרר ולעשות צעד קטן למכולת.
שלך,
גאיה קורן,
עתונאית בידיעות אחרונות , קואצ'רית לשינוי חיובי בחיים ומנחת סדנאות אני מלכה לנשים שהתגרשו ומטפלת אישית לשינוי חיובי בחיים.
לפנייה לכתב/ת 
