הגיש תלונת שווא – וחויב לשלם 15 אלף שקל

אזרח שהתעמת עם מתנדב משטרה התלונן נגדו שגנב ממנו כסף ורישיון נהיגה. המתנדב תבע אותו ובית המשפט קבע שהתלונה היוותה לשון הרע

עו"ד אלן גוסילספורסם: 16.07.17 , 07:25

בית משפט השלום בפתח תקווה קבע לאחרונה שאזרח יפצה מתנדב משטרה ב-15 אלף שקל, משום שהגיש נגדו תלונת שווא בטענה שחטף את ארנקו וגנב ממנו כסף ורישיון נהיגה. השופט אריאל ברגנר קבע שהתלונה פגעה בשמו הטוב של המתנדב ועלולה הייתה לפגוע גם בפרנסתו.

את התלונה הגיש האזרח למחרת האירוע, אבל לאחר חקירה שכללה בין השאר עימות בין הצדדים הוחלט על סגירת התיק. בתוך כך הוא נחקר בגין מסירת הודעה כוזבת והכשלת שוטר בתפקידו. בתביעה שהגיש לאחר מכן טען המתנדב שהתיק נסגר מחוסר אשמה, ושהתלונה הוגשה בחוסר תום לב ומתוך כוונת זדון.

תביעה

הגישו תלונת שווא במשטרה וישלמו 50 אלף ש'

עו"ד מיטל ויצמן

שני בני משפחה התלוננו על סחיטה ואיומים מצד שכן שלהם, שנעצר עד שזוכה מכתב האישום. ביהמ"ש קיבל תביעת לשון הרע שהגיש נגדם

הגישו תלונת שווא במשטרה וישלמו 50 אלף ש'

האזרח טען מנגד שהעובדה שהתיק נסגר לא מלמדת על חוסר תום לב מצדו. לדבריו, המתנדב לא הפריך את ההנחה שלפיה מי שמגיש תלונה למשטרה פועל מתוך אמונה כנה באמיתות תלונתו. יתרה מכך, הוסיף, המתנדב לא גיבה את טענותיו במסמכים כמו אסמכתא על סגירת התיק מחוסר אשמה, אף שיכול היה להשיגם בקלות.

השופט אריאל ברגנר הסביר שעל סמך הדברים שהאזרח ייחס לו, המתנדב נחקר בחשד לביצוע מעשים פליליים של גניבה ואיומים בעת מילוי תפקידו.

"אני סבור כי בעיני 'האדם הסביר' האשמות אלו עלולים לבזות את התובע, לפגוע במשרתו או לעשותו מטרה לשנאה ברמה האישית והמקצועית, ועל כן תלונת הנתבע במשטרה עונה על ההגדרה שבחוק ומהווה 'לשון הרע'", נכתב בפסק הדין.

מכאן ניגש השופט לשאלה אם מעשי האזרח חוסים הגנת תום הלב, וגם בנושא זו ההכרעה הייתה לטובת המתנדב: "גרסת הנתבע בתיאור האירוע מושא התלונה לוקה בכשלים פנימיים המחלישים מאד את אמינותה, כשלכך מצטרף רושם בלתי-מהימן שהותיר הנתבע בעדותו".

כך למשל, פעם הנתבע טען שנסע לתחנת בית דגן לאסוף את רישיון הנהיגה שלו, אולם בהמשך טען כי עד היום לא קיבל את רישיונו בחזרה.

לעומת זאת, השופט ברגנר התרשם שהמתנדב מסר גרסה אמינה לכל אורך הדרך, החל מהעימות במשטרה ועד לעדותו בבית המשפט, אם כי ציין כי טענתו בדבר סגירת התיק מחוסר אשמה אכן לא נתמכה באמסכתא.

בסופו של דבר, ולאחר שהביא בחשבון את השיקולים השונים – טיב הפרסום, היקף הפגיעה והתנהלות הנתבע – חייב השופט את האזרח לשלם למתנדב פיצויים בסך 15 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 12 אלף שקל.