משרד השיכון: 66,500 איש מתגוררים בדיור הציבורי
משרד השיכון והבינוי פרסם נתונים אודות הדיור הציבורי במסגרת יום המיועד לנושא בכנסת. על פי המשרד במהלך 2015-2017 נרכשו 1,114 דירות ושופצו 20 אלף דירות בעלות כוללת של 1.9 מיליארד שקל. מפורום הדיור הציבורי נמסר כי המדינה לא הקצתה תקציב לקניית דירות וכי דירות רבות ששופצו שוב במצב קשה
בישראל 2017 ישנם 66,500 אנשים אשר מתגוררים בדירות השייכות למאגר הדיור הציבורי, כך עולה מנתונים שפרסם משרד הבינוי והשיכון לרגל יום הדיור הציבורי בכנסת.
המספר הגבוה מורכב מ-55 אלף דיירים בדיור ציבורי ו-11,500 קשישים אשר גרים בבתי גיל הזהב של הדיור הציבורי. עוד נמסר כי בשנים 2015-2017 נרכשו לדיור הציבורי 1,114 דירות, אוכלסו למעלה מ-600 דירות ריקות ושופצו 20 אלף דירות בעלות כוללת של 1.9 מיליארד שקל. 158,868 זכאים מממשים את הסיוע המגיע להם בשכר דירה.
נציין כי על פי דו"ח של משרד המשפטים, אמנם נרכשו 1,000 דירות אבל החל משנת 2013 נמכרו 4,000 דירות. כמו כן, כל הכסף ממכירת דירות לא נכנס לתקציב החדש. כלומר לא הוכנס שום תקציב חדש לדיור הציבורי, וכל הכספים שנוספו הגיעו מחוק המכר.
דו"ח הסיוע המשפטי, המשוייך למשרד המשפטים, מעלה בעיות שקיפות חמורות בנהלי העבודה של מנהל הסיוע לדיור במשרד השיכון, ביניהן אין נהלים ברורים לקביעת זכאות בוועדות משרד השיכון, כך שההחלטות לא ניתנות לביקורת, בדיוני הוועדות אין השתתפות של המבקשים דיור ציבורי, אין שקיפות בנוגע לאופן קביעת מיקומו בתור של זכאי דיור ציבורי ואין עדכון של הממתינים כשיש שינוי במקומם בתור. כמו כן, הנוסחה לקביעת דמי השכירות של הדיירים אינה ניתנת לחישוב עצמאי של הדיירים, כך שהם אינם יכולים לדעת ולעקוב אחר חובות שנוצרו להם.
אגף הסיוע המשפטי מעיד כי דיירים רבים הפונים אליו חיים בדירות שאינן ראויות למגורים עם חלונות שבורים, נזילת ביוב לתוך הבית, טחב ועובש שמכסים את הקירות, דירות לבעלי מוגבלויות שאינן מותאמות לצרכיהם ועוד.
יתר על כן, דירות הדיור הציבורי מרוכזות בשכונות בהן מצוקה ופשיעה קשות, דבר החושף את המשפחות לסכנות ולהתנהגויות שאינן נורמטיביות ופוגע באפשרות בניוד חברתי ובהתפתחות תקינה של בני המשפחה.
במהלך השנתיים האחרונות עורך משרד השיכון והבינוי מאמצים להתמודד עם המחסור החמור בנכסי הדיור הציבורי, במסגרתם הושקו שלושה מסלולים לזכאים, ביניהם יוקצו 600 יחידות דיור של מחיר למשתכן לטובת הדיור הציבורי, גיוס מיליארד שקל לרכישת כ-1,000 יחידות דיור נוספות למלאי הדירות ותוכנית משכנתא רוכשת, שתאפשר ל-1,000 זכאים לגשת למסלול שבו יוכלו לעבור משוכרים לבעלים של דירתם באמצעות תשלומים חודשיים.
סגן שר הבינוי והשיכון, ז'קי לוי (הליכוד) ציין כי משרדו, יחד עם משרד האוצר, מגבשים "פתרון ענק, עליו טרם בישרנו", לבעיית הדיור הציבורי. לדבריו, "אני אמון על הדיור הציבורי כשנתיים, ולוקח זמן לסגור פערים של 20 שנה. הקריטריונים אכזריים ונוצרו כתוצאה ממחסור בדירות. אי אפשר לחיות עוד עם האילוצים האלה. לא מקובל עלי שאנשים ממתינים 15 שנה לדירה. כל מי שזכאי חייב לקבל קורת גג.
חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס התפרצה בתגובה "מה עוד צריך לקרות כדי שתפתרו את הבעיה? הקריטריונים הם פועל יוצא של מדיניות אכזרית ואטומת לב של משרד השיכון ומשרד האוצר שגזלה את כבשת הרש מהעניים, והעבירה את הכסף המיועד עבורם לגורמים פוליטיים, שיעשו עם שלושת מיליארד השקלים מה שהם רוצים".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) ציין "אני מטפל בנושא הדיור הציבורי כבר 50 שנה. אי אפשר להקים עוד ועוד ועדות ומנגנונים ולא לתת פתרונות ולפשט את הקריטריונים". אלאלוף הודיע כי יחד עם ח"כ לוי-אבקסיס ידון עם משרדי הבינוי והשיכון, המשפטים והקליטה על פישוט וביטול קריטריונים לזכאות. "הגיע הזמן לשנות את המציאות ולהפסיק עם התיאוריות".
מנכ"ל עמידר, ראובן קפלן, אמר בתגובה: "נעשה ככל שביכולתנו כדי למצמם את הפערים. הממשלה הנוכחית משקיעה פי ארבע מאשר קודמותיה; 15 אלף מתוך 40 אלף הדירות שברשותנו נמצאות כרגע בשיפוצים". נציגי פורום הדיור הציבורי התפרצו לדבריו וקראו: "אתה פושע, זהו מצג שווא. אי אפשר לקבץ נדבות וחסדים כל הזמן".
ריקי כהן-בן לולו מהפורום לדיור ציבורי: "עמידר משקיעה בשנתיים האחרונות כספים רבים ביחסי ציבור. את הכספים האלה אפשר היה להשקיע בשיפוץ הדירות". מיטל כהן, דיירת בדיור הציבורי משנת 2003: "אני גרה בדירה עם מרצפות שבורות, עובש ועכברים. אנחנו לא פח זבל, תתייחסו אלינו בכבוד".
בפורום הדיור הציבורי הדגישו בתגובה כי המדינה לא הקציבה כל תקציב ראוי לקניית דירות, הכסף בא מקרן ייעודית של חוק דיור ציבורי המקצה את כספי הממכר של הדירות אך ורק לקניית דירות.
לדבריהם, דירות רבות שופצו בצורה רשלנית והן שוב במצב קשה. "הפקדת השיפוצים בידי חברת עמידר, שאין עליה כל פיקוח וחובת דיווח, ושהועלה נגדה חשד למכירת מכרזים, מעלה חשד כבד לגבי תקינות השיפוצים שדווח עליהם".
על פי הפורום פתרון מצוקת הדיור הציבורי קשור בפתרון משבר הדיור הרחב ומחייב תוספת משמעותית של כ-1,500 דירות בשנה. "העובדה שלאוצר ולמשרד השיכון אין כל תוכנית מסודרת ושקופה לציבור, מעלה חשש כבד לפתרונות המהווים פלסטר בלבד ומשעבדים את נכסי הציבור - הדיור הציבורי לגורמים זרים. כך למשל החלטת שר האוצר לגייס מיליארד שקל באג"ח בפיקוח עמידר זוהי טיפה בים, המשעבדת את המדינה לחוב נמשך ומונעת כל פתרון".
