שתף קטע נבחר
 

מדינת ישראל לא סובלת הומואים

הסיפור אינו בעיית האימוץ. הסיפור הוא האיבה והאפליות של ההומואים והלסביות באשר הם. ולכן לא הופתענו כשהמדינה הודיעה לבג"ץ שהיא מתנגדת לאימוץ ילדים בידי זוגות חד-מיניים. ההנמקה של המדינה, שמדובר במשפחות חריגות ושזה עלול "להעמיס מטען נוסף על הילד" חשפה את האמת הפשוטה: המדינה שלנו לא סובלת את הרעיון שלהומואים תהיה משפחה בישראל

תגובת המדינה, שחשפה מערומיה, איננה מפתיעה. אז נכון שהמדינה לא הטילה על הומואים חובה לשאת טלאי ורוד, ולא אמרה שהומואים מסריחים וגם לא קידמה חקיקה ששוללת זכות הורית מהומואים.

 

אבל בתצהיר שלה לבית המשפט, שכידוע אין הנמקה או תימוכין מקצועיים או מחקריים שתומכים בו, הבהירה המדינה שהתנגדותה למשפחות חד-הוריות מתבססת פשוט על... עמדה. עקרונית, לא מנומקת, "אידיאולוגית". קוראים לזה הומופוביה.

 

אז נכון שהומואים ולסביות אינם המגזר היחיד שהמדינה שמה עליו קצוץ. אבל בעוד שעל ניצולי שואה, למשל, או נכים או קשישים , המדינה שמה קצוץ בנימוקי תקציב - כאן הובהר שהקובע הוא הטעם. הומואים לא באים למדינה טוב.

 

קוראים לזה חושך ובורות.

 

ועל דרך האבסורד, התצהיר הזה דווקא טוב. כי זה כל-כך מופרך עניינית שקיים סיכוי שהמדינה תיבהל מעצמה ומההד הציבורי. וכל שנותר לקוות זה שההד יתעצם ויקדם שינוי, אולי אף חקיקתי.

 

אבל עם כל הכבוד לסוגיית האימוץ, אסור לתת לסוגיה הזאת להסיט את הדיון הציבורי מהעיקר. והעיקר אינו האימוץ אלא האיבה להומואים ושורה של אפליות כלפיהם.

 

בישראל 2017:

• להומואים אין דרך להינשא בישראל, אלא רק להוציא טופס הצהרת ידועים בציבור בביטוח הלאומי, או להצטייד ב"תעודת זוגיות" מטעם ארגון "משפחה חדשה". זו תעודה נחמדה אמנם, אך היא בסך הכול הצהרה פרטית של בני הזוג שהם חיים יחד ומנהלים משק בית משותף. בוודאי שזו אינה אסמכתא של המדינה;

• ואשר לחד-מיניים שנישאו בחו"ל, הרי שלגביהם, ובניגוד לנישואי זוגות הטרוסקסואליים, קבע בית המשפט כי "לא ניתנת בכך הכרה בתאים משפחתיים מסוג חדש". הכרה כזו צריכה להינתן ע"י המחוקק בלבד, מה שבישראל 2017 ובהרכב הקואליציוני המוכר לכל, בלתי אפשרי כמובן;

• להומואים אסור לקיים הליך פונדקאות בישראל;

• לסביות שמתקשות לשאת הריון, לא תוכלנה, בניגוד לנשים הטרוסקסואליות, ליהנות מפתרונות שהם כן חוקיים עבור נשים סטרייטיות, כמו להשתמש באם פונדקאית. למותר לומר שלסבית לא רשאית לשאת הריון מביציות של בת זוגתה;

• בעוד שקופות החולים משתתפות במימון הפריות לנשים (סטריטיות או ללסביות, רווקות או נשואות). אין מימון טיפולי פריון לגברים. ומאחר שעל-פי חוק אסורה תרומת ביציות לגברים, אזי גבר גם לא יכול לייצר בישראל עוברים ולשלוח אותם לחו"ל, למדינות כמו ארה"ב או קנדה שבהן רשאים גם אזרחים זרים לבצע הליכי פונדקאות;

• נשים שמסוגלות לשאת הריון בעצמן, גם אם יילדו ילד מתרומת ביצית של תורמת זרה, ילדן יוכר כיהודי לכל דבר מאחר והילד נולד מ"רחם יהודי". אצל הגברים לעומת זאת, בהיעדר אפשרות לעבור הליכי פונדקאות בארץ באמצעות פונדקאית יהודייה, הילד שייוולד לא יהיה יהודי מלידה וצריך יהיה לגייר אותו. ואז יסתבר להוריו ההומואים שאי-אפשר למצוא רב אורתודוקסי בארץ שישוש לבצע גיור שכזה. ובאשר לאופציית הגיור הרפורמית – זו תסתבר עד מהרה כלא מוכרת בידי הרבנות הראשית.

• בלי גיור, או ליתר דיוק בלי גיור אורתודוקסי שכאמור הינו כמעט בלתי אפשרי, הילדים שמגיעים לפרקם יהיו פסולי חיתון אם ירצו להתחתן בבוא היום עם יהודים כדת משה וישראל;

• גם למי שהצליח לגייר את ילדיו כהלכה - אם נולדה לו בת בפונדקאות בחו"ל, היא תחשב ל"גיורת" ולכן אסור יהיה לה להינשא לכהן;

• חלופה נוספת שחלק יחכו לה היא גיור הילדים בצה״ל, המקוצר למדי - שהרי ילדי פונדקאות שנולדו לאבות הומואים, כמו גם אבותיהם, ישרתו בבוא היום בצה״ל כי בחובות (כגון תשלום מיסים) איש לא יצמצם להם... רק בזכויות;

• אפרופו מיסוי, גם את נושא נקודות הזיכוי במס, נלחמה הבית היהודי והצליחה לדחוק להסדרה בתקנות, תחת חוק, ושהאפשרות לשנותן בעתיד (ככל הנראה כאשר השעה תהא נוחה אף יותר), תהא קלה מתיקונו של חוק;

• נכון להיום באתר מד״א, מובהר כי הומו יכול לתרום דם, רק אם חלפו 12 חודשים מאז שקיים יחסי מין. לכן למשל בן זוגו של הומו שחלה במחלה שמחייבת קליטת תרומות דם, לא יכול לעשות כן. וכנ"ל לגבי בדיקת סיווג לאיתור תרומת מח עצם (למרות שרפואית אין המדובר ב״דם״);

 

ועל זה אמר המשורר: "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" (ש. חנוך).

 

ואם נחזור לרגע לעניין האימוץ שבו התחלנו: מתגובת המדינה לבג"ץ ניתן לגזור, בעקיפין, שהאיבה לזוגות חד-מיניים היא כה גדולה, עד שהמדינה מעדיפה שילדים - נטושים, זנוחים, שהוצאו מהבית - יישארו במצבם הנורא, גם אם אלטרנטיבית יכלו להגיע לבית - מבוסס, חם ואוהב - אך של שני הומואים או שתי לסביות. רחמנא ליצלן.

 

כעת שר הרווחה נבהל לתקן הרושם ואמר שהנימוק בתצהיר המדינמה לבג"ץ היה "ניסוח כושל ראוי היה שלא ייאמר", ושיש לערוך רפורמה בשירותי האימוץ. דומה כי השר מוטרד במיוחד ממשך הזמן הארוך עד שמאושר האימוץ (שש-שבע שנים), ולאו דווקא מבעית ההומואים המאמצים, אך אם על הדרך הרפורמה בשירותי האימוץ תכלול גם מענה לסוגית המשפחות החד-מיניות, נאמר אמן.

 

עו"ד דרור כהן הוא היועץ המשפטי של ynet, עו"ד ויקטוריה גלפנד מתמחה בפונדקאות, אימוץ ומשפחות להט"ב

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סשה פרילוצקי
עו"ד דרור כהן
צילום: סשה פרילוצקי
צילום: ניר סגל
עו"ד ויקטוריה גלפנד
צילום: ניר סגל
מומלצים