האם משרד הבריאות עומד לחסל את תיירות המרפא בישראל?
לטענת אנשי איגוד לשכות המסחר, חוק תיירות המרפא, שנוסח כדי להסדיר את התחום הפרוץ וצפוי לעלות מחר (ד') לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת, עומד לפגוע פגיעה אנושה בענף שמגלגל כמיליארד שקלים בכל שנה. "הרי לא הגיוני שמישהו יעלה בדעתו שבגלל שיש פקקים בכבישים – נמנע מתיירים להגיע לארץ", אומרים באיגוד
צפו: כך נראה דיון סוער בוועדת הבריאות של הכנסת לפני מספר שבועות בנושא הזנחת הרפואה בפריפריה
האם החוק שמשרד הבריאות מנסה להעביר יביא להסדרת ענף תיירות המרפא או לקריסתו? תלוי את מי שואלים. האגודה לתיירות המרפא בישראל והתאחדות לשכות המסחר טוענות שהצעת חוק תיירות מרפא, שצפויה לעלות מחר (ד') לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת, עלולה לגרום לפגיעה בענף שמגלגל קרוב למיליארד שקלים בכל שנה.
בימים האחרונים מתריע איגוד לשכות המסחר שהצעת החוק במתכונתה הנוכחית עלולה לגרום לקריסת הענף ולפגיעה משמעותית בתיירות המרפא בישראל, ומבקש לעשות שינויים בחוק לפני אישורו.
"תיירות מרפא" הוא שם כולל לשירות שניתן לתיירים שמגיעים על מנת לקבל טיפולים רפואיים וניתוחים בבתי החולים ובמרכזים רפואיים בישראל. בין הטיפולים שתיירי מרפא מגיעים עבורם לארץ ניתן למצוא טיפולים אונקולוגיים, טיפולי פוריות וניתוחים מסוגים שונים.
השירותים ניתנים תמורת תשלום שמשלם התייר עצמו או חברת הביטוח שלו, והם כוללים בין השאר את שירותיו של סוכן תיירות מרפא, שמשמש מתווך בין הגורמים השונים. הסוכן אחראי ליצור את הקשר עם חברות הביטוח בחו"ל, לדאוג לסידורי האשפוז ולרווחת המטופל, ליצור קשר עם הרופאים המטפלים ועוד.
על פי ההערכה, שיעור תיירי המרפא הוא כשני אחוזים מכלל התיירים שמגיעים לישראל בכל שנה. מרבית התיירים מגיעים ממדינות חבר העמים לשעבר (רוסיה, אוקראינה וקזחסטן), חלקם מגיעים גם ממדינות אפריקה, ומיעוטם מגיע ממדינות אירופה.
בשנת 2014 מספר התיירים הללו הגיע לכ-60 אלף תיירים בשנה, אולם בשנתיים האחרונות חלה ירידה דרמטית במספרם בגלל קריסת הרובל והגריבנה (המטבעות הרוסיים והאוקראיניים), שגרמה לזינוק במחירי השירותים הרפואיים בישראל, ובשנה שעברה הגיעו רק כ-30 אלף תיירי מרפא לישראל. עכשיו, חוששים בהתאחדות לשכות המסחר, החוק החדש יחמיר את המצב אף יותר.
גלגולו של חוק: כסף שנכנס לכיס הפרטי של הרופאים
ב-2013 חשף תחקיר של התוכנית "עובדה" שלושה מנתחים בכירים בבית החולים איכילוב שתועדו לעיני המצלמות כשהם דורשים אלפי דולרים "מתחת לשולחן" בעבור טיפול בחולים זרים. הכסף, שהיה אמור להיכנס במלואו לקופה הציבורית במסגרת שירות תיירות מרפא בבית החולים, נכנס לכיסם הפרטי של הרופאים.
החשבת הכללית הקודמת של האוצר פרסמה לפני כשלוש שנים דו"ח חמור שמצא שכ-75% מטיפולי תיירות המרפא בישראל נעשים בשעות הבוקר על חשבון הציבור הישראלי. עוד עלה מהדו"ח שבתי החולים מקצרים תורים לתיירים ועובדי בתי החולים משמשים כסוכנים להבאת תיירים וגורפים עמלות של עשרות אחוזים.
בעקבות התחקיר והדו"ח, התכנסה ועדת גרמן, בהובלת שרת הבריאות הקודמת ח"כ יעל גרמן, במסגרתה הוחלט להסדיר את תחום תיירות המרפא בישראל. לפני כשנה החל משרד הבריאות, בשיתוף עם משרד התיירות, לחוקק חוק שיסדיר את התחום.
מטרת הצעת החוק הייתה, לדברי שר הבריאות יעקב ליצמן ושר התיירות יריב לוין, הסדרת תיירות המרפא, מניעת הפגיעה בטיפול המוענק לחולה הישראלי והבטחה כי ההכנסות מפעילות זו יופנו לא רק לכיסו של המנתח או הרופא אלא גם לטובת השקעה במערכת הבריאות הציבורית. כמו כן, החוק אמור להבטיח כי הטיפול בתייר הרפואי יתבצע על פי כללים מוסדרים שיגנו עליו - הן בפן האתי והן בפן המקצועי.
עיקרי הצעת החוק להסדרת תיירות המרפא
- אסור יהיה לאדם לעבוד כסוכן תיירות מרפא אם לא נרשם על פי חוק במשרד הבריאות. האישור יהיה תקף לשנתיים ולאחר מכן יצטרך הסוכן לחדשו שוב.
- יוכל לעסוק כסוכן תיירות מרפא כל מי שמלאו לו 21 ואין לו עבר פלילי.
על הסוכן להעביר לתייר את כל המידע הרפואי, בעל פה ובכתב, שקיבל מהמוסד הרפואי.
- התייר צריך לחתום על כל טיפול רפואי עוד בטרם הגעתו לישראל.
- הסוכן לא יתנה מתן שירות או התקשרות עם תייר מרפא ברכישת שירותים שאינם חלק מהטיפול הרפואי המוצע על ידי המוסד הרפואי.
- למוסד הרפואי אחריות כוללת על הטיפול בתייר המרפא במסגרת אותו מרכז רפואי.
- אסור יהיה לתת טיפולים לתיירי מרפא בשעות הפעילות הרגילות של המוסד הרפואי.
- חובה על מנהלי בתי החולים להבטיח שלא תהיה העדפה של תיירי מרפא על המטופלים הישראלים – באיכות הטיפול, בזמינות התורים, במשאבים ובשירותים הנלווים.
ההצעה עברה בקריאה ראשונה וצפויה לעבור לקריאה שנייה ושלישית. מחר, כאמור, היא תעלה לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת, ותאפשר לבעלי עניין להביע את דעתם על נוסח החוק ולנסות לשנות אותו.
לשכת המסחר: "הצעת החוק תחסל את תיירות המרפא כמקצוע"
"שירותי הרפואה בישראל נחשבים בין השירותים הטובים בעולם. הרופאים בארץ הם בעלי שם בינלאומי, הציוד כאן הוא חדיש וכל זה קורץ לתיירים שרוצים לקבל טיפולים בארץ", אומר רונן סולומון, מנהל תחום התיירות הרפואית באיגוד לשכות המסחר. "בנוסף, מרבית התיירים מגיעים ממדינות שבהן שירותי הרפואה נחשבים לפחות טובים ובאיכות ירודה, יש חשש גדול לזיוף של תרופות וגם זמני ההמתנה לקבלת טיפול ארוכים באופן לא סביר".
"הרי לא הגיוני שמישהו יעלה בדעתו שבגלל שיש פקקים בכבישים – נמנע מתיירים להגיע לארץ", אומר סולומון. "צריך גם לזכור שרוב התיירים לא מגיעים למחלקות הפנימיות או לחדרי המיון – שם נמצא עיקר העומס בישראל, אלא לחדרי ניתוח, ובשעות הערב, שבהן החדרים גם כך פנויים".
מרק כצנלסון, יו"ר האגודה לתיירות רפואית באיגוד לשכת המסחר, הוסיף: "כל המומחים במערכת הבריאות הציבורית אומרים שאין שום קשר בין הזקנה במסדרון לבין תיירות מרפא. גם כשירד מספר התיירים בשנתיים האחרונות – התורים בישראל לא התקצרו.
"מחברי החוק מציעים לאפשר את הפעילות בתחום תיירות המרפא לכל אדם מעל גיל 21 ללא עבר פלילי. ניסוח זה לא רק שמחסל את תיירות המרפא כמקצוע, אלא גם פותח דלתות לחאפרים ורמאים למיניהם", אומר כצנלסון. לדבריו, צריך להיות קורס בסיסי שיכשיר את הסוכן לתפקיד שלו ולא לאפשר לכל מי שמעניין בכך לקבל רישיון.
באיגוד לשכות המסחר דורשים שסוכן תיירות מרפא יהיה מחויב לעמוד בכללי האתיקה כפי שנקבעו על ידי ההסתדרות הרפואית. "לא ייתכן שאדם יקום בבוקר ויחליט שהוא פועל על פי נורמות התנהגות שהוא קובע", אומר סולומון, "צריך שכל מי שבוחר את המקצוע הזה יכיל על עצמו את הכללים המחייבים".
"החוק המוצע דורש כי בתי החולים יכינו תוכנית טיפולים אינדיבידואלית לכל תייר מרפא שישקול הגעה לישראל וזאת ללא התערבותן של חברות התיירות הרפואית", טוען כצנלסון, "אולם, נכון להיום בתי החולים אינם מסוגלים לעשות זאת תוך זמן קצר וביעילות, ויש לזכור כי הדבר דורש מהירות, תרגום מסמכים לשפות זרות ושיתוף פעולה רחב בין רופאים שונים".
לפנייה לכתב/ת 
