רוצים לתרום לחברה? תדאגו קודם לעצמכם
האם באמת כל אחד יכול להתנדב? כנראה שאם תשאלו את משה רבנו הוא יענה שלא. פרשת השבוע מלמדת אותנו על מערכת היחסים והמתח הקבוע בין הפרט לכלל. זה מה שהתורה חושבת על אלטרואיזם מוגזם
ההכנות כמעט תמו ועם ישראל עומד להיכנס לארץ. בזמן הזה פונים אל משה רבנו שני שבטים וחצי (ראובן, גד וחצי שבט המנשה) ומבקשים ממנו להתקבע באזור הגלעד ולא להיכנס לעבר הירדן המערבי. (במדבר, פרק ל"ב, פסוק א').
כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.
משה לא מצליח להבין איך בעוד שאר השבטים נדרשים להילחם בעמים, שבטי ראובן גד וחצי המנשה מבקשים להפקיר אותם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה: וְלָמָּה (תנואון) תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'.
לאחר שחשבו מחדש על הנושא, חוזרים שני השבטים וחצי עם הצעה חדשה למשה: וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ: וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ: כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.
ההצעה פשוטה: אם תסכים שנתקבע בעבר הירדן, לא רק שנצא למלחמה חלוצים אלא גם נחזור רק אחרי שכולם ישבו למקומם – ורק אז ניישב את העבר.
משה מקבל את הצעתם, אך בשינוי קל: בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂו.
השינוי בא לידי ביטוי בסדרי העדיפויות. הצעת השבטים מבקשת לבנות גדרות לצאן ורק אחר כך ערים למשפחות, ומשה מבקש – קודם ערים למשפחות ורק אחר כך לדאוג לצאן ולפרנסה.
מהו המסר אותו מבקש משה להעביר לעם ישראל, וגם לנו?
כדי להיות כוח חלוץ לפני העם, כדי לתת מעצמך לאחרים – עליך בראש ובראשונה לבנות את החוסן האישי שלך.
להרבה אנשים קל לעשות בשם "האלטרואיזם", בשם הערבות ההדדית ובשם הקולקטיב ויש שעושים למען הכלל על חשבון משפחותיהם. מערכת היחסים והמתח הקבוע בין הפרט לכלל טומנת בחובה דילמה שיש בה לעיתים פתרון אסקפיסטי.
משה מלמד אותנו כלל מאוד יסודי ועמוק. התבונן על עצמך, בנה את עצמך, התייחס לסביבה הקרובה שלך – למשפחתך. ורק לאחר שיסוד העצמי ויסוד המשפחה מספיק יציב – זה הזמן גם לפעול בציבור, להיות החלוץ. קודם: ערים לְטַפְּכֶם ורק אז לצאת חלוץ.
בניית חוסן חברתי וכלכלי רחב מתחיל בראש ובראשונה בכל אחד והתא המשפחתי שלו. הסתכלות כזו – תביא לבניית חברה טובה יותר, לפחות שחיתות ויותר עומק ויציבות.
לפנייה לכתב/ת 
