הנחיית פרקליט המדינה: מתי להעמיד לדין על עבירת מין בלי תלונה
בהנחיה חדשה מתווה שי ניצן את מדיניות הפתיחה בחקירה וההעמדה לדין בעבירות מין, במקרים שבהם נפגע העבירה אינו משתף פעולה עם הרשויות. בין היתר אמר ניצן כי "יוסבר לנפגע כי אפשר שבהיעדר שיתוף הפעולה מטעמו, התיק נגד החשוד ייסגר"
פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם הנחיה חדשה שנועדה להתוות את מדיניות הפתיחה בחקירה וההעמדה לדין בעבירות מין, במקרים שבהם נפגע העבירה אינו משתף פעולה עם רשויות האכיפה. בין היתר קבע ניצן כי "יוסבר לנפגע כי אפשר שבהיעדר שיתוף הפעולה מטעמו, התיק נגד החשוד ייסגר".
בהנחיה החדשה נאמר כי הגשת תלונה, מסירת עדות והתייצבות להעיד בבית המשפט של נפגע עבירת מין, כרוכה לעתים רבות בקשיים ייחודיים הנובעים ממהות העבירה, כגון: חשש מפני עימות נוסף מול הפוגע, אם בשל נסיבות ביצוע העבירה ואם בשל יחסי הקרבה או התלות שבין הנפגע לאדם הפוגע; חשש מפני החשיפה האינטימית מול אנשים זרים; הצורך לשחזר ולחוות מחדש את שאירע, ואת אובדן השליטה במהלך הפגיעה ובעקבותיה; רתיעה מפני הליך פלילי ממושך שבמהלכו הנפגע צפוי להעיד בבית משפט ולהישאל שאלות קשות, הן על האירוע והן על אישיותו, חייו ועברו; חשש מפני אי מתן אמון בסיפורו של נפגע העבירה ו/או השחרתו על ידי הפוגע; חרדה מפני חשיפת הדברים מול הסביבה הקרובה ותגובתה לכך, ועוד.
בשל מאפיינים ייחודיים אלו ישנם מקרים שבהם נפגע עבירת מין מסרב לשתף פעולה עם החקירה, בין באי הגשת תלונה מלכתחילה ובין בהפסקת שיתוף הפעולה בהמשך החקירה או ההליך, לפני או אחרי הגשת כתב אישום. במקרים אלו עומדות רשויות האכיפה בדילמה קשה. מחד, קיימת הכרה בחשיבות הרבה של כיבוד האוטונומיה של הנפגע, ומאידך גיסא קיים אינטרס ציבורי מובהק בחקירה ומיצוי הדין נגד מבצעי עבירות מין משיקולי הרתעה וכן לצורך מניעת הישנות עבירות דומות בעתיד. דילמה זו מחייבת הכרעה בכל מקרה לגופו, תוך עריכת איזון מיטבי בין השיקולים השונים ועוצמתם, בהתאם לנסיבות העניין.
ההנחיה קובעת כי אם נודע למשטרה על חשד לביצוע עבירת מין והנפגע הביע חשש לשתף פעולה עם החקירה, יפעל החוקר לברר, ככל הניתן, את מהות חששותיו, במידת הזהירות והרגישות המתבקשת בנסיבות העניין. אם החשש נובע בשל משמעותו של ההליך הפלילי, הקושי בחשיפה והפחד לחשוף דברים הנוגעים לפרטיותו, על גורמי החקירה וקצין החקירות בפרט, ליידע את נפגע העבירה על זכויותיו בחקירה וכן מידע לגבי שירותי סיוע וטיפול מהם יוכל לקבל תמיכה, במטרה להנמיך את חששותיו לגבי ההליך, ויובהר לו כי ייעשה כל מאמץ שזהותו לא תפורסם. אם הוא עומד בסירובו או מהסס, רצוי לתת לו שהות לכלכל את צעדיו ולהרהר בהחלטתו, גם אם יידחה מועד החקירה במספר ימים, ובלבד שאין דחיפות בולטת שאינה מאפשרת מתן שהות כאמור.
עוד קובעת ההנחיה כי אם נפתחה חקירה בשל חשד לביצוע עבירה שלא בעקבות תלונה שהגיש הנפגע, והנפגע סירב לשתף פעולה עם החקירה מראשיתה, כאשר אין זה ברור מהו המניע לכך, יהווה הדבר שיקול תומך במכלול השיקולים המפורטים בהנחיה, להימנע מהמשך החקירה - זאת בשל הצורך לתת משקל מוגבר לחופש הבחירה של הנפגע בשלב שבו החקירה טרם החלה או מצויה רק בראשיתה.
אם נמצא כי המניע לאי שיתוף הפעולה מקורו בהחלטה עצמאית ושקולה של הנפגע, וכי לאחר מתן שהות כאמור הוא לא שינה עמדתו, שאינה נובעת מלחץ או איום חיצוני, יינתן לכך משקל נכבד בהחלטת המשטרה על המשך הטיפול בתיק, בין אם החקירה נפתחה בעקבות תלונת נפגע העבירה ובין אם נפתחה בנסיבות אחרות.
בכל מקרה, קובע ניצן, לפני קבלת החלטה על סגירת תיק, תיבחן האפשרות לגבות ראיות ממקור אחר כדי לבחון אם יוכלו לשמש חלופה ראייתית לעדות הנפגע.
"האינטרס למיצוי החקירה יגבר כאשר מדובר בדמות ציבורית"
בהנחיה מודגש כי אם סירב נפגע עבירת מין לשתף פעולה בחקירה, לא יופעל עליו לחץ לשתף פעולה בניגוד לרצונו. עם זאת, עדיין יינקטו פעולות לעידוד הנפגע ולרתימתו לשתף פעולה, כשהאינטרס הציבורי מצדיק זאת. ייתכנו מקרים שבהם עוצמת האינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה, אם בשל נסיבות העבירה ואם בשל חשש ממשי מפני המשך ביצוע עבירות על ידי החשוד, יצדיקו התגייסות מיוחדת של הרשויות לעידוד הנפגע להעיד. אך גם במקרים אלה אסור להפעיל לחץ, איומים, פיתוי או שכנוע בדרך של תחבולות ומניפולציות פסולות.
מידת ההשתדלות של התביעה לעודד את הנפגע למסור גרסה תיגזר בעיקר משיקולים כגון מסוכנות החשוד, חומרת העבירה ומעמדו הציבורי של החשוד. כאשר החשוד הוא נבחר ציבור, עובד ציבור בכיר, דמות ציבורית בעלת השפעה רבה או בתפקיד בכיר, או שהוא מחזיק בעמדת כוח ומרות כמו למשל קצין בכיר בצה"ל או במשטרה, יגבר האינטרס הציבורי במיצוי החקירה נגדו. זאת בראש ובראשונה משום שמעמד בכיר שכזה יוצר סיכון לפגיעות עתידיות דומות.
ההנחיה מפרטת את השיקולים שעל התביעה לקחת בחשבון, בטרם תחליט אם להגיש כתב אישום במקרה בו יש די ראיות גם בלא עדות נפגע העבירה, בשל סירובו לשתף פעולה.
ההנחיה החדשה הינה חלק מעבודת מטה נרחבת עליה הורה פרקליט המדינה שי ניצן, שמטרתה לעדכן ולהפיץ ההנחיות על מנת להגביר את הוודאות, האחידות והשקיפות של מדיניות התביעה הכללית בנושאים שונים. עבודת המטה מרוכזת ע"י ד"ר דותן רוסו.
לפנייה לכתב/ת 
