תאילנד: מאסר לעשרות בפרשת הסחר בבני אדם הגדולה במדינה
בית משפט בבנגקוק גזר עונשי מאסר כבדים, בהם 94 שנה בכלא, ל-69 נאשמים שהורשעו במעורבות ברשת גדולה לסחר בבני אדם, שגם הייתה אחראית למותם של עשרות מהגרים שנלקחו בשבי. במורשעים: גנרל בצבא
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
לבית המשפט בבנגקוק נדרשו 12 שעות כדי לתת את פסיקתו במשפט הענק, שלטענת ארגוני זכויות אדם הוכיח את רצינות הממשלה ונכונותה להרשיע את מבצעי העבירות הקשות. "בית המשפט גזר עונש על 62 נאשמים ב-13 אישומים שונים", מסר בית המשפט הפלילי בבירת תאילנד.
אחד העונשים הכבדים ביותר שנגזרו על ידי בית המשפט היה 94 שנות מאסר לסו ניינג, שנודע בשם "אנוואר", בן רוהינגיה שלטענת המשטרה היה דמות מרכזית ברשת הסחר בבני אדם הברוטלית שפעל בג'ונגל ונהרגו בה עשרות בני אדם. הנאשמים, בהם כמה אזרחי מיאנמר, הואשמו בהברחת מהגרים לגבול תאילנד-מלזיה.
בורחים מרדיפות לעבוד כפועלים או עובדים בתעשיית המין
במשך שנים רבות הייתה תאילנד מדינת יעד או מדינת מעבר, מעבר ויעד עבור גברים, נשים וילדים שהוברחו ממדינות שכנות עניות, בהן קמבודיה, לאוס ומיאנמר כדי לעבוד בתאילנד או במלזיה, לרוב כפועלים ועובדים בתעשיית המין.
ראש ממשלת תאילנד פראיוט צ'אן-אוצ'ה, ראש החונטה השלטת במדינה, ביקש מאזרחי ארצו לא להאשים את אנשי הצבא בסחר בבני אדם, זאת בעקבות הרשעתו של הגנרל מאנאס קונגפאן, האישיות הציבורית הבכירה ביותר שנעצרה בגל המעצרים הגדול ב-2015. "יש הרבה מאוד אנשים ברשת הזו לסחר בבני אדם", אמר פראיוט לעיתונאים. "אל תעשו הכללה לכל החיילים". מאנאס נידון ל-27 שנות מאסר.
שני פוליטיקאים מחוזיים שהורשעו בפרשת הסחר בבני אדם נידונו ל-75 ו-78 שנות מאסר.
ארגוני זכויות אדם: הרשת שנעצרה - טיפה בים
משפט הענק החל ב-2015 לאחר שהרשויות בתאילנד גילו קברי אחים בגבול עם מלזיה ויצאו למבצע נגד כנופיות מבריחי אדם. לטענת הרשויות, חברי הכנופיות שנעצרו היו חלק ממחנה שהוקם בג'ונגל שבו החזיקו המבריחים במהגרים כבני ערובה עד שקרובי משפחתם ישלמו כסף עבור שחרורם. רבים מבני הערובה לא שרדו במחנה ומתו. חלקם היו בני רוהיניגיה, מיעוט מוסלמי שנרדף במיאנמר.
ארגוני זכויות אדם בירכו על המשפט שניהלו הרשויות התאיות, אולם אמרו שמדובר בטיפה בים ושרוב כנופיות המבריחים עדיין פועלות ללא הפרעה. "אנחנו מאמינים שהפשיטה היא רק הפרעה לרשת ההברחות, אבל רשת זו עדיין פועלת", טענו הארגונים.
סונאי פאסוק, חוקר בכיר בארגון Human Rights Watch, אמר שעונש מוות עשוי להיות העונש הכבד ביותר לאלה שהורשעו בהברחת בני אדם. "העובדה שיש הרבה גורמי ממשל בכירים שהואשמו בפשע זה תסייע להרתיע בעתיד פושעים ברשתות ההברחות", אמר סונאי לסוכנות הידיעות רויטרס.
תאילנד מכחישה שרשתות ההברחות עדיין פורחות, ואמרה שהיא הצליחה למחוץ כמעט לגמרי את התופעה.