ניצחה את ביטוח לאומי: הפציעה בדרך הביתה – תאונת עבודה

אישה שנפצעה בירידה מהאוטובוס דרשה תגמולים, אולם הביטוח הלאומי סירב בטענה שהאירוע לא השפיע על מצבה הרפואי. ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד לינוי אולניקפורסם: 24.07.17 , 23:06

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנפצעה ברגלה ובכתפה בדרך הביתה מהמשרד, והורה להכיר באירוע כתאונת עבודה. בכך דחתה השופטת אריאלה גילצר-כץ את הביטוח הלאומי, שסירב להכיר בתאונה בטענה שמצבה הרפואי של התובעת לא קשור לאותו אירוע.

ב-2011 יצאה התובעת מעבודתה בחברת "לובינסקי" ועלתה על אוטובוס בדרכה הביתה. לאחר שירדה מהאוטובוס היא מעדה מבליטה שהייתה במדרכה ונפלה. היא נפגעה בכתף ובקרסול ולטענתה מאז היא סובלת מכאבים קשים המגבילים אותה ביום-יום.

תביעה

נפצע בניסיון חיסול והוכר כנפגע תאונת עבודה

עו"ד גבריאל מלאך

קבלן שיפוצים נפגע קשה ממטען שהוצמד למכוניתו. אחרי שנדחה בבתי הדין לעבודה, הוא פנה לבג"ץ – שהרחיב את גבולות ההכרה בתאונות עבודה

נפצע בניסיון חיסול והוכר כנפגע תאונת עבודה

לאחר התאונה נאלצה האישה לפנות לעזרתו של בית הדין לעבודה, כיוון שביטוח לאומי סירב להכיר במקרה כתאונת עבודה ולקבוע לה אחוזי נכות לצורך קבלת תגמולים. בנובמבר 2016 הבהיר בית הדין לביטוח לאומי שאין ספק שהאירוע היווה תאונת עבודה.

בהמשך לכך, כחלק שגרתי בהליך, מינה בית הדין מומחה רפואי לצורך בחינת השאלה אם יש קשר סיבתי בין התאונה לבין הפציעות שעליהן דיווחה התובעת. המומחה אישר קיומו של קשר כזה והתובעת ביקשה מבית הדין לאמץ את עמדתו החד-משמעית ולקבל את תביעה.

מנגד, ביטוח לאומי טען שההכרה בנפילה כתאונת עבודה לא בהכרח מקשרת בינה לבין הפציעות. עוד נטען כי המומחה לא בחן כיצד משליך מצבה הרפואי של התובעת מלפני התאונה על הפציעות שלה, אלא ביסס את עמדתו רק על גיליון חדר המיון מהיום שאחרי התאונה. משכך, ביטוח לאומי ביקש לדחות את חוות הדעת ועמה את התביעה, או לחילופין למנות מומחה אחר.

אבל השופטת גילצר-כץ קבעה, בהסתמך על פסיקות קודמות, כי תפקידו של מומחה שמונה לצורך בחינת קשר סיבתי בין תאונה לבין פגיעה הוא לעיין בתיעוד הרפואי מהזמן הסמוך לתאונה ולחוות דעתו רק בנוגע אליה.

לפיכך, ובניגוד לעמדת הביטוח הלאומי, המומחה לא היה צריך לבחון את השלכות מצבה הרפואי של התובעת מלפני התאונה על הנזקים שמהם היא סובלת כיום. תפקיד זה, הבהירה, שמור לוועדה הרפואית בשעה שהיא קובעת את דרגת הנכות.

בנסיבות אלה מצאה השופטת גילצר-כץ לנכון לאמץ במלואה את עמדת המומחה ולקבוע כי יש קשר סיבתי בין פציעותיה של התובעת לבין תאונת העבודה. לפיכך, התביעה התקבלה וביטוח לאומי חויב לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 9,000 שקל.