בעל הבית השתגע: הסכומים המטורפים בחלון ההעברות
ניימאר ב-222 מיליון אירו, מגן בינוני מטוטנהאם בחמישים מיליון ליש"ט ושוער של קבוצה שירדה ליגה בשלושים מיליון פאונד. שחקני כדורגל מעולם לא היו יקרים יותר, והמחירים רק ילכו ויעלו
אוהדי ברצלונה לא רוצים להאמין, אבל יכול להיות שבימים הקרובים הם יאלצו להיפרד מניימאר שיעבור לפריז סן ז'רמן. אם זה יקרה, סגנית אלופת צרפת תיאלץ להיפרד מסכום שעל פניו נשמע בלתי מתקבל על הדעת: 222 מיליון אירו. בתרגום לעברית מדובר ב-918 מיליון שקל. נכון, כמעט מיליארד שקל.
בין אם העיסקה הזו תצא לפועל או לא, דבר אחד ברור: שוק ההעברות בעולם הכדורגל השתגע. נכון שמדובר בהיצע וביקוש, כפי שקורה בכל שוק שבו יש קונים ומוכרים. אבל בכל זאת – מיליארד שקל על שחקן אחד? ואיך בדיוק ניימאר אמור להחזיר את ההשקעה?
אם ניימאר יעבור זה יהיה שיא חדש ומטורף בכדורגל העולמי. אבל גם אם הברזילאי יישאר בברצלונה ושיא ההעברות לא יישבר הקיץ, ברור לכולם שזה יקרה במוקדם או במאוחר. כרגע השיא הוא 105 מיליון יורו, הסכום ששילמה מנצ'סטר יונייטד לפני שנה ליובנטוס עבור פול פוגבה.
אבל עם כל הכבוד לפוגבה, שהוא שחקן מצוין, כל ילד יודע שיש בשוק שחקנים טובים ממנו, ובאופן טבעי גם יקרים יותר. ניימאר הוא אחד מהם. גם ליונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו (למרות שהם ממש לא עומדים למכירה). וגם קיליאן אמבאפה, החלוץ בן ה-18 של מונאקו. על פי הפירסומים האחרונים אלופת צרפת לא תמכור אותו בפחות מ-190 מיליון אירו.
קייל ווקר ב-50 מיליון ליש"ט?!
אלו הם כמובן השחקנים האיכותיים ביותר בעולם, המכונים "שוברי שוויון", כאלה שיכולים לשנות גורל של מועדון. הם גם מכניסים מיליונים ממכירת חולצות ומוצרים. לא בטוח שהם שווים מאות מיליונים, אבל הם לפחות נחשבים למנייה בטוחה. הבעיה היא שהאינפלציה במחירים מחלחלת כלפי מטה, לעבר השחקנים הבינוניים.
קחו למשל את קייל ווקר, המגן הימני שמנצ'סטר סיטי רכשה לפני שבוע מטוטנהאם ב-50 מיליון ליש"ט. בכך הפך ווקר למגן היקר ביותר בהיסטוריה של הכדורגל העולמי. ואנחנו מדברים על מגן ימני סביר, לא מעבר לזה. עם כל הכבוד לווקר, הוא לא דני אלבס או דני קרבחאל.
גארי ליניקר, כוכב העבר שמשמש גם כפרשן ב-BBC, ציץ בטוויטר מייד אחרי השלמת העיסקה: "תארו לעצמכם כמה קייל ווקר היה עולה אם הוא גם היה יודע להגביה את הכדור לרחבה". הציוץ הציני של ליניקר קיבל כ-60 אלף לייקים, מה שאומר שהרבה מאוד אנשים חושבים כמוהו. פרשן אנגלי אחר כתב: "זה היה הרגע שבו הבנו שהפרמייר ליג יצאה מדעתה".
גילפי סיגורדסון, קשר נבחרת איסלנד, שחקן טוב מאוד אבל בטח לא כוכב עולמי, הגיע לסוונזי לפני שלוש שנים כשנרכש מטוטנהאם ב-6.8 מיליון ליש"ט. סכום סביר. כשאברטון ולסטר התעניינו בשבועות האחרונים בסיגורדסון ראשי סוונזי לא מיצמצו ודרשו 50 מיליון.
אברטון רכשה את ג'ורדן פיקפורד, השוער הצעיר והמוכשר של סנדרלנד, הקבוצה שסיימה במקום האחרון בעונה שעברה וירדה ליגה, ב-30 מיליון ליש"ט. בהקשר לכך אמר סוכן השחקנים ג'ון סמית': "יש שחקנים צעירים כמו פיקפורד שלפני כמה שנים היו שווים 12 מיליון פאונד והיום יעלו 30 מיליון. אין ספק, 30 מיליון ליש"ט זה הרבה מאוד כסף, אבל זה סכום שכבר הפך לנורמה".
ותודה לטלוויזיה
עד לרגע זה הוציאו 20 קבוצות הפרמייר ליג כ-750 מיליון ליש"ט, וזה כאשר נותרו עוד כ-40 יום עד נעילת חלון ההעברות. אין כמעט ספק שהשיא של העונה שעברה, כאשר הקבוצות האנגליות שילמו 1.38 מיליארד ליש"ט, יישבר. כדי לקבל פרופורציות, בקיץ שלפני עונת 2002/3 הוציאו כל 20 קבוצות הפרמייר ליג ביחד 187 מיליון ליש"ט. כיום זה כמעט הסכום ששולם על שני שחקנים בלבד: רומלו לוקאקו (75 מיליון) ואלברו מוראטה (71 מיליון).
הסיבה העיקרית לכך הוא כמובן חוזה השידורים החדש שנחתם לפני כשנה ואשר מבטיח לקבוצות 5.136 מיליארד ליש"ט לשנה במשך שלוש עונות: האחת שהסתיימה והשתיים הבאות. מדובר בזינוק של 71 אחוזים לעומת החוזה הקודם, זה שהכניס לקבוצות 3 מיליארד ליש"ט בין 2014 ל-2017. ואנחנו מדברים על הכסף שמגיע מערוצי הטלוויזיה הבריטיים בלבד (סקיי ו-BT). מהמכירה של זכויות השידור לחו"ל, לפלטפורמות הדיגיטליות והסלולריות נכנסים עוד כמה מיליארדים.
מרבית הכסף הזה זורם למועדונים. החלוקה היא על פי הדירוג הסופי, אבל מדובר בהבדלים לא גדולים בין הקבוצות – בניגוד למה שקרה בשנים האחרונות בספרד למשל, שם ריאל מדריד וברצלונה קיבלו פי 10 ויותר מהקבוצות הקטנות.
בעונה שעברה קיבלו 20 המועדונים בפרמייר ליג 1.64 מיליארד ליש"ט, סכום שקפץ העונה ל-2.4 מיליארד. כך למשל סנדרלנד, שסיימה אחרונה וירדה לליגת המשנה, גרפה 93 מיליון ליש"ט, הסכום אותו קיבלה לסטר, שזכתה באליפות לפני שנה. צ'לסי, האלופה הנוכחית, קיבלה 150 מיליון ליש"ט, שזה 60 מיליון יותר ממה שקיבלה לפני 12 חודשים.
כאמור, אלו הסכומים שעליהם בונות קבוצות הפרמייר ליג גם בשנתיים הבאות, ולכן הן יכולות להתחייב גם לדרישות השכר המטורפות של השחקנים. אף אחד לא יודע מה יקרה בסיום החוזה הנוכחי, אולם סביר להניח שלא תהיה ירידה בסכומים, אם כי המומחים סבורים כי כבר לא תהיה עלייה משמעותית.
הסיבה ברורה: מהפכת השידורים הביאה לצניחה דרמטית של 14 אחוזים ברייטינג של שידורי הטלוויזיה של אירועי ספורט. יותר ויותר אנשים צופים במשחקים באפיקים שלא היו קיימים בעבר, או בסטרימינג באינטרנט.
יחד עם זאת ולמרות הצניחה במספר הצופים, בערוצי הטלוויזיה ימשיכו להשקיע מיליארדים גם בשנים הבאות ברכישת זכויות שידור של אירועי ספורט, ובמיוחד כדורגל. טובי סייפרט, אנליסט של עסקי הטלוויזיה, טוען כי "הסכומים הגיעו לקצה, אבל שידורי הספורט הם הבסיס של ערוצי הטלוויזיה כי הם מהווים 'דבק, ליתר השידורים". דן ג'ונס, פרשן לעסקי ספורט בחברת "דלויט" מסביר: "היתרון של הספורט הוא שזוהי דרמה שלא כתובה מראש. בניגוד לסרטים, סדרות ואפילו חדשות, ספורט חייבים לראות ב'לייב'. וזה לא הולך להשתנות".
ג'ונס מוסיף: "כל הזמן שואלים אותנו האם הבועה תתפוצץ. והשאלה הזו נשאלת כבר 20 שנה, אבל מה שאנחנו רואים בחלון ההעברות הנוכחי זה בדיוק מה שציפינו".
לא שווים את הכסף
אז המועדונים, לפחות באנגליה, יכולים לשלם את הסכומים האסטרונומיים. גם של ההעברות וגם של המשכורות אבל השאלה היא האם זה שווה את זה?
לפחות על פי ה"הישגים" של הקבוצות האנגליות בליגת האלופות בעונות האחרונות, התשובה הברורה היא: לא.
מנצ'סטר סיטי, הקבוצה שהשקיעה הכי הרבה בשנים האחרונות, הודחה בשמינית הגמר של ליגת האלופות ע"י מונאקו, שהתקציב שלה הוא כרבע מזה של סיטי.
צריך להמתין ולראות האם הכסף הגדול יביא בסופו של דבר להצלחות של הקבוצות האנגליות בליגת האלופות. למרות שכרגע נראה שהיתרון המקצועי עדיין נמצא בקבוצות כמו ריאל מדריד, ברצלונה, יובנטוס ובאיירן מינכן.
בהשוואה הכלכלית בין הליגות השונות, הפרמייר ליג כמובן מקדימה את כולן. אולם בעשור האחרון נכנס גורם משמעותי נוסף למשוואה: הבעלים המיליארדרים של מועדונים כמו מנצ'סטר סיטי, מונאקו ופריז סן ז'רמן.
הליגה הצרפתית היא אומנם הליגה החמישית באירופה (אחרי אלו של אנגליה, ספרד, גרמניה ואיטליה), אבל מבחינת המשאבים הכלכליים סן ז'רמן נמצאת בטופ העולמי. לבעלים הקטארים של פ.ס.ז' אין שום מגבלה כספית. הם יכולים לשלם כל סכום על כל שחקן. ולראייה ההצעה של 222 מיליון יורו על ניימאר, לא כולל שכר של לפחות 30 מיליון יורו נטו לחמש שנים.ברצלונה, ריאל מדריד ובאיירן מינכן הן קבוצות עשירות, אבל גם הן לא יכולות להתמודד עם סכומים כאלה.
אולי הנס, נשיא באיירן מינכן, אמר בשבוע שעבר: "אם אנחנו רוצים לזכות בליגת האלופות ברור לנו שנצטרך להשקיע, אבל אנחנו לא יכולים לשלם כסף משוגע. אנחנו לא נשלם 100 מיליון אירו על מרקו וראטי ולא נשלם לאלכסיס סאנצ'ס שכר של 25 מיליון בשנה".
הנהנים העיקריים מהאינפלציה המטורפת הזו הם השחקנים והסוכנים. בסקר שנערך לפני כשלוש שנים התברר כי השכר הממוצע של שחקן בפרמייר ליג הוא 2.3 מיליון ליש"ט בשנה. ברור שהיום הסכום גבוה בהרבה, וכמובן שככל שהקבוצה בכירה יותר השחקנים שלה מרוויחים יותר.
מינו ראיולה וז'ורזה מנדס הם שני הסוכנים הבכירים והמפורסמים בכדורגל העולמי. כל אחד מהם צבר מאות מיליונים מהעיסקאות שהם תפרו לקליינטים שלהם. אבל לצידם פועלים עשרות ומאות סוכנים נוספים, שגם הם מרוויחים מצוין. הנתונים שפירסמה ההתאחדות האנגלית לא מכבר פשוט מדהימים. בעונה שעברה גרפו הסוכנים 220 מיליון ליש"ט, עלייה של 38 אחוזים לעומת העונה הקודמת (160 מיליון).
התחושה הכללית היא שהסכומים מתקרבים אל הקצה. אם ניימאר אכן יעבור ב-222 מיליון אירו, זה יהיה שיא שיחזיק מעמד לפחות עשור, אם לא יותר. אבל אותו דבר אמרנו גם כאשר ריאל מדריד רכשה את כריסטיאנו רונאלדו ב-2009 ב-90 מיליון יורו – וראינו מה קרה מאז.
לפנייה לכתב/ת 
