מהו הטיפול היעיל לפריקת כתף חוזרת
פריקת כתף היא מהפציעות השכיחות ביותר בקרב ספורטאים. למה רוב פריקות המפרק מתרחשות דווקא בכתף, איך מאבחנים פריקת כתף וכיצד מטפלים בה כדי לחזור לפעילות מלאה בצורה המהירה והבטוחה ביותר? רופא ספורט מסביר
פריקת כתף, מהפציעות השכיחות ביותר בקרב ספורטאים, מוכרת כבר מהעת העתיקה. תיעוד של שחזור כתף פרוקה מופיע כבר בפפירוסים מימי הפרעונים. מאוחר יותר, בימי יוון העתיקה, תיאר הרופא היווני היפוקרטס שיטה להחזרת הכתף למקומה המשמשת אותנו בעצם עד היום.
הפריקה מתרחשת כשראש הזרוע יוצא ממקומו הטבעי במפרק הכתף. במקרים רבים, בעיקר במטופלים צעירים, היא גורמת גם לפגיעה בלתי הפיכה במייצבי הכתף. שחזור הכתף עוזר להקל על הכאב העז האופייני לפריקה, אך אינו פותר את הנזק למייצבי הכתף. טיפולי פיזיותרפיה, ובמקרים רבים אף טיפולים כירורגיים, נדרשים בכדי להשיב את הזרוע לתפקוד תקין.
מה גורם לפריקת הכתף?
מפרק הכתף הוא המפרק עם טווח התנועה הגדול ביותר בגוף. עובדה זו מאפשרת לנו להפעיל את הכתף במרחב, לזרוק, למשוך, להניף, לדחוק ולבצע תנועות שונות בכיוונים רבים. טווח התנועה מתאפשר בשל העובדה שהמייצבים העיקריים של הכתף הם הרקמות הרכות ולא העצמות.
את עצם השכם באזור מפרק הכתף עוטף ה"לברום" (labrum) - טבעת של רקמה רכה שמגדילה את שטח הפנים של המפרק. טווח התנועה הרחב והתמיכה הגרמית המועטה גורמים לכך שמפרק הכתף הוא המפרק בו שכיחות הפריקות היא הגבוהה ביותר בין מפרקי הגוף.
בזמן חבלה, כשהיד מונפת בסיבוב חיצוני, במקרים רבים מייצבי הכתף אינם מסוגלים לעמוד בעומסים המוטלים עליהם וראש עצם הזרוע יוצא ממקומו. פגיעה זו גורמת לכאב ועיוות באזור הכתף, כמו גם לניתוק אותה טבעת, האחראית לייצוב הכתף מעצם השכם.
הגורם העיקרי לפריקת כתף הוא טראומה, כאשר נפילה וחבלה ביד המושטת מעל לראש במהלך פעילות גופנית או משחק ספורטיבי מהווים את הסיבה השכיחה ביותר לפציעה זו. פריקות יכולות להיגרם גם בשל תנועות חדות בזמן הרמת משקלים כבדים, תנועות סיבוביות חדות מעל גובה השכם, חבלות בזמן תאונות דרכים, ועוד.
פריקות כתף מתרחשות יותר בקרב גברים מאשר נשים. סיבה אפשרית אחת היא הנטייה הגבוהה יותר של גברים לעסוק בספורט המחייב מגע, ומסיבה זו גם רוב מקרי פריקת הכתף בקרב גברים יתרחשו בגילאי 30-20. מקרי פריקת הכתף בקרב נשים נוטים להתרחש מעל גיל 60, ובהם הנזק האופייני הוא קרע לשרוול המסובב.
איך מאבחנים פריקת כתף?
לפריקה של הכתף ישנם תסמינים אופייניים כגון כאב עז, הגבלה בתנועה ועיוות מקומי. מדובר בכאב חריג שבדרך כלל לא ניתן להתעלם ממנו.
האבחנה של פריקת כתף היא אבחנה קלינית, אליה יש להוסיף צילום רנטגן במטרה לאשש את האבחנה ולשלול שברים נלווים שיכולים להחמיר במידה ויבוצע ניסיון שחזור של הכתף.
ברוב המקרים הנזק העיקרי בפריקה הוא לרקמה הרכה ולא לעצמות והשחזור מושג בקלות יחסית. לאחר השחזור יש לקבע את היד במתלה למספר ימים ולהתחיל בהפעלת הזרוע.
איך מטפלים בפריקת כתף שחוזרת?
במקרים רבים, למרות טיפולי פיזיותרפיה מרובים, מופיעות פריקות חוזרות של הכתף. שכיחות הפריקות החוזרות עולה ככל שגיל המטופל צעיר, עיסוקו של המטופל כרוך בתנועות מעל השכם כגון ספורט הכולל מגע, וסכנה לנפילות.
במקרים אלו מתבצע ניתוח זעיר פולשני במהלכו מקובע הלברום בחזרה לעצם השכם. במהלך הניתוח משתמש המנתח בחוטים המעוגנים לעצם השכם ובעזרתם הרקמה הרכה הפגועה נקשרת ומהודקת מחדש למקומה.
לאחר הניתוח יש להימנע מפעולות שעלולות לגרום לעומס על האזור הרגיש, עד שהגוף מאחה מחדש את הרקמה. חזרה לפעילות ספורטיבית מלאה לאחר פציעות מסוג אלו צפויה לארוך לפחות שלושה חודשים, כאשר במקביל נקבעת תוכנית שיקום אינטנסיבית שתפקידה להחזיר את הכתף בהדרגה לפעילות מלאה.
הכותב הוא מנהל השירות לניתוחי כתף ורפואת ספורט במרכז הרפואי ברזילי אשקלון
לפנייה לכתב/ת 
