מהמשאית של ג'יימי אוליבר להרצליה: ראיון עם אדריכל העל דיוויד רוקוול
דיוויד רוקוול, אחד האדריכלים ומעצבי הפנים המובילים בעולם, נבחר לעצב מלון יוקרה על קו המים במרינה בהרצליה. בראיון לכלי תקשורת בישראל רוקוול מספר ל-ynet כיצד הגיע לתחום האדריכלות, עם אילו אתגרים התמודד לאורך השנים ונותן עצות למעצבים צעירים
בעולם הוא שם דבר, אבל בישראל מעטים מכירים את עבודותיו: דיוויד רוקוול, אחד האדריכלים ומעצבי הפנים המובילים והמוכרים בתחום המלונות בעולם, נבחר על ידי חברת המרינה, לעצב את מלון היוקרה שהיא בונה על קו המים במרינה בהרצליה.
עבור רוקוול (61), מייסד ויו"ר קבוצת רוקוול ממשרדי האדריכלים הגדולים בעולם, מדובר בפרויקט הראשון בישראל. ברחבי העולם לעומת זאת, הוא אחראי על תכנון של מאות פרויקטים, בהם מלונות מוכרים, בנייני יוקרה, נמלי תעופה, תיאטראות, מוזיאונים ועוד. הוא אף עיצב את משאית האוכל של השף ג'יימי אוליבר, עימה הוא נע ברחבי העולם ומלמד ילדים לבשל.
בין העיצובים הבולטים של רוקוול אפשר למנות את העיצוב של טרמינל גרנד סנטרל בניו יורק, דה ניו יורק מריוט אדישן, נובו סיזרס פאלאס ודה קוסמופוליטן בלאס וגאס ומלון בלוודיר שבמיקונוס, יוון. לאורך השנים זכה רוקוול בפרסי עיצוב רבים, בהם פרס טוני על עיצוב סטים למחזות זמר בברודווי, פרס מוזיאון הסמית'סוניאן קופר יואיט לעיצוב ועוד.
עשרות מיליוני דולרים
רוקוול נבחר לתכנן את המלון בהרצליה לאחר תהליך בדיקה שערכו בעלי הזכויות של המתחם הכוללים את קבוצת חג'ג' שבשליטת צחי ועידו חג'ג', האחים כהן ויגאל צמח, ששיתפו פעולה בבניית מגדל מאייר ברוטשילד. לפי היזמים, רוקוול יקבל עבור עיצוב ותכנון המלון סכום ראשוני של מספר מיליוני דולרים, אולם המעורבות שלו בפרויקט ובניית האלמנטים העיצוביים בפועל מוערכת בעשרות מיליוני דולרים נוספים.
בראיון ל-ynet סיפר רוקוול כיצד הגיע לתחום האדריכלות. "גדלתי בניו ג'רזי ואמי, שניהלה תיאטרון קהילתי, ליהקה אותי לכמה הצגות", הוא מספר. "ארבעת אחיי ואני הפכנו את המחסן לבית חלומות. בכל פעם שינינו את החדר מחדש, כך שפעם אחת היה חוות ארנבונים לחג הפסחא ובפעם אחרת בית רוחות בליל כל הקדושים. זה כנראה היה הרמז הראשון לכך שיצירת שינויים בחללים שונים תהפוך להיות התשוקה שלי".
בגיל 11 רוקוול עבר לגור עם המשפחה בגואדלחארה, מקסיקו. "שם נעשיתי לראשונה מודע לפוטנציאל החיים במרחבים ציבוריים, השוק, זירות השוורים ונגני המריאצ'י בכיכר", הוא מפרט. "האנרגיה והצפיפות של השווקים הפתוחים והרחובות חשפו אותי לרגש ולחיוניות שנשארים איתי עד עצם היום הזה. בקולג', כסטודנט לאדריכלות באוניברסיטת סירקיוז, התחלתי לפתח עניין בחללים המונחים על ידי הקהילה".
הוא פתח את הסטודיו שלו בניו יורק לפני כ-30 שנה. כשהוא מתבקש לבחור את הפרויקטים האהובים עליו, הוא מתקשה בכך. "יש לנו מנעד כה מגוון של פרויקטים, כך שקשה לי להצביע על אחד בולט במיוחד וגם קשה לי לבחור את האהובים עלי ביותר", הוא עונה.
"אפשר לציין את מלון W בניו יורק, שהיה המלון הראשון שמשרדנו עיצב. בנוסף, המארקט פלייס של חברת ג'ט בלו בשדה התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק איפשר לנו את ההזדמנות ליצור חלל שמצליח לתפוס את ההנאה וההתרגשות שבתעופה.
"בפרויקט אחר עבור חברת NeueHouse, המתמחה בשיתוף חללי עבודה ומתן שירותים לאנשי מקצוע ויזמים, יצרנו קונספט של סביבת משרד באווירה של הכנסת אורחים, אשר מייצגת את דרך העבודה החדשה בעולם. בנוסף, הסטודיו שלנו עובד בשיתוף פעולה עם Diller Scofidio + Renfro על פרויקט הסככה - the Shed - מרכז אומנות חדש בניו יורק שמתוכנן להיפתח בשנת 2019.
"כמו כן, לאחרונה סיימנו את מסעדת נובו דאון טאון (מסעדת Nobu Downtown ) בניו יורק, 20 שנה לאחר שסיימנו את פרויקט נובו בטרייבקה. זה היה מרגש להיות מעורב ברילוקיישן של המסעדה האייקונית הזו". רוקוול עיצב כמה מסעדות של הרשת, בהן מסעדת נובו בדוחה בירת קטאר.
מה הקו שמנחה אותך בבחירות העיצוביות?
"לסטודיו אין סימן היכר. אני חושב שסימן כזה היה מהווה עבורנו מעין כותונות משוגעים שתגביל את יכולתנו לתמרן. אנו מונעים באמצעות רעיונות ולא על ידי סגנון או שיטה. יתר על כן, שיתופי פעולה מהווים חלק אינטגרלי מהעבודה שלנו שמוטמע לתוך יצור הארכיטקטורה. צריך תמיד להתחשב במורכבות של מבנה או סביבה ולא לסימן היכר כזה או אחר.
תוכל למנות אתגר עיצובי בולט איתו התמודדת לאורך השנים?
"אולם ההרצאות TED בוונקובר היה במובן מסוים פרויקט החלומות שלי, שפרויקטים רבים קודמים היוו מעין חזרה גנרלית עבורו", הוא משיב. "הקמנו את הפרויקט לציון 30 להיווסדו של כנס TED השנתי, ומארגניו החליטו לראשונה להעבירו מלונג ביץ' קליפורניה לוונקובר, קנדה. בעקבות זאת הם פנו אלינו כדי שנעצב עבורם את הבית החדש.
"במקום פשוט לבנות ולשדרג את מבנה TED הוותיק במקום חדש ולהפוך אותו לתיאטרון קיים וקונבנציונלי, בחרנו לבנות תיאטרון נייד זמני של 1,200 מושבים, שניתן לבנות ולפרק מדי שנה בתוך אולם הנשפים הראשי של מרכז הכנסים בוונקובר. התיאטרון מורכב מלמעלה 8,000 חתיכות של עץ CNC מותאם, ולוקח חמישה ימים לבנות אותו ושלושה ימים כדי לפרקו. כדי למקסם את חוויית TED הן עבור המציגים והן עבור קהל, יצרנו תיאטרון בסגנון ארנה, בו הקהל מקיף את המציג ויש לו 16 אפשרויות ישיבה שונות לבחירה".
רקוול, נשוי ואב לשניים, היה אמור להגיע לאחרונה לישראל לרגל הפרויקט, כמו גם השתתפות בנו במכביה כשחקן טניס שולחן. לצערו, הגעתו נדחתה ברגע האחרון למועד אחר. "מאז שבני החל להתעניין בטניס שולחן למדתי גם כן לשחק, תוך כדי שאני מלווה אותו לתחרויות בעולם", הוא מספר. "מאוד התרגשתי לקראת הביקור הצפוי שלי בישראל, אך ברגע האחרון נאלצתי לבטל את הביקור באופן בלתי צפוי לנוכח התחייבויות הקשורות בעבודה".
על הפרויקט שהוא מתכנן בישראל הוא מספר כי "הרצליה היא עיר מדהימה. המלון אותו אני מעצב יושב על קו המים במרינה וימשוך אנשים מתעשיית ההיי טק, לצד צעירים תל אביביים ונופשים בעלי יאכטות מכל רחבי הים התיכון. התכנון שייעשה על ידנו ידגיש את היופי שבמיקום על המים ויהפוך את המלון ליעד לתיירות מקומית ובינלאומית".
יש לך עצות לאדריכלים צעירים בתחילת דרכם?
"העצה הטובה ביותר שלי היא לא לפחד לקחת סיכונים. הפרויקטים המרגשים ביותר הם אלו שבהם אתה לא יכול להצביע על הפתרון ישר מהרגע הראשון. אני תמיד מחפש לקחת פרויקטים מסוג לא מוכר, ותוך כדי התהליך אני מגלה טכניקות חדשות, חומרים ושיתופי פעולה. זהו תמיד כרוך כמובן בסיכון, אך זה מאפשר לנו להתפתח, להשתנות ולדחוף עד הקצה את הגבולות של יכולות העיצוב שלנו".
