סוף למאבק: הוריו של התינוק צ'רלי מסכימים לנתקו
צ'רלי גארד בן ה-11 חודשים לוקה במחלה סופנית. בניגוד לרצון הוריו, ביהמ"ש העליון בבריטניה וביהמ"ש האירופי לזכויות אדם פסקו כי הוא ינותק ממכשירי ההחייאה, מכיוון שאין כל סיכוי להצילו. הוריו שינו היום את עמדתם והודיעו כי יפסיקו להיאבק להארכת חייו
צפו בקטע מהראיון עם הוריו של צ'ארלי:
סופו של המאבק למען התינוק צ'רלי: הוריו של צ'רלי גארד, התינוק הבריטי שנולד עם מחלה נדירה והיה מאושפז כל חייו בבית החולים, החליטו כי מאבקם בא לסיומו ולא יפעלו להארכת חייו, זאת כיוון שלדבריהם הניסוי בתרופה אותה ביקשו לנסות על ילדם כבר לא ישפר את מצבו.
הודעתם של בני הזוג כריס גארד וקוני ייטס, הוריו של צ'רלי בן ה-11 חודשים, נמסרה היום בצל כוונתו של בית המשפט העליון הבריטי לשוב ולבחון את עתירתם של ההורים שלא לנתקו ממכשירי ההחייאה. אלא שכאמור, ההורים החליטו לחזור בהם ולא להיאבק עוד להארכת חייו.
נציג המשפחה, גרנט ארמסטרונג, אמר היום כי חלף זמן רב מכדי שהטיפול החדש יביא לשיפור במצבו של התינוק, וכי חלון ההזדמנויות אבד. ההורים אמרו עוד כי הם חשו שהמשך מאבקם יגרום לצ'רלי לכאב מיותר.
"זו טרגדיה יוונית", אמר ארמסטרונג, "כעת ההורים מבקשים לנצור כל רגע שנותר להם עם צ'רלי, אף שהזמן קצר".
מרותק למיטתו כל חייו
צ'רלי גארד נולד עם מחלה גנטית נדירה שגרמה לפגיעה בלתי הפיכה במוחו. מאז לידתו הוא מאושפז כשהוא מחובר למכונת הנשמה שמותירה אותו בחיים, אולם הוא מרותק למיטתו מבלי יכולת לזוז. מומחים בבית החולים בו הוא מאושפז מאמינים כי לצ'רלי אין סיכוי ממשי לשרוד, ובית המשפט הסכים עמם, וסיכם כי "כל המשך טיפול יגרום לצ'רלי נזק ממשי".
צ'רלי הוא אחד מ-16 ילדים בעולם שסובלים מתסמונת גנטית נדירה שמכונה מחלה מיטוכונדריאלית, וגורמת, כאמור, לנזק מוחי בלתי הפיך. בית המשפט סיכם וקבע כי צ'רלי "נחשף לכאב וסבל מתמשכים", וכי לטיפול הניסיוני שהוריו רצו להעניק לו בארה"ב "אין כל סיכוי להצליח".
בחודש אפריל עתרו הוריו לבית המשפט העליון בבריטניה. שופט בית המשפט העליון בבריטניה שמע את טיעוני בית החולים והמשפחה וביקר את הפעוט המונשם, והגיע להחלטה כי יש לבצע המתת חסד אקטיבית ולנתק את הפעוט ממכונת ההנשמה.
פרקליטת בית החולים, דברה פאוול, אמרה במהלך הטיעונים בבית המשפט, כי לדעת כל המומחים שבדקו את הילד - יש להפסיק את הטיפולים מצילי החיים. לדבריה, צ'רלי אינו מסוגל לזוז, וסובל מנזק מוחי בלתי הפיך. היא הוסיפה כי הוריו של צ'רלי העניקו לו אהבה אינסופית ותמיכה, אולם איכות חייו ירודה ואין סיכוי להצילו.
פאוול הוסיפה כי אין הוכחה כי הטיפול הנסיוני, עבורו גייסו ההורים תרומות של 1.2 מיליון ליש"ט, ישנה את מהלך מחלתו של צ'רלי ויביא להצלתו או לשיפור באיכות חייו.
לאחר פסיקת בית המשפט העליון בבריטניה פרצו הוריו של צ'רלי, קוני ייטס וכריס גארד ממערב לונדון, בבכי, וצעקו שוב ושוב: "לא".
"אנחנו אוהבים אותך צ'רלי", אמרו ההורים, "נילחם למענך עד הסוף, נתפלל שנוכל להחזיק אותך בזרועותינו לנצח. לא ניכנע למחלתך הנדירה, זו אינה אשמתך, אסור לתת לך למות. אנחנו גאים בך ומקווים שאתה גאה בנו בכך שעמדנו לצדך ולא ויתרנו למרות כל מה שנאלצנו לעבור.
"אתה התינוק שלנו", הוסיפו ההורים, "נעשה הכל למענך. השגנו את הכסף הדרוש ואת הדרכונים, התרופות מוכנות. כל מה שאתה צריך זו הזדמנות. לא נוותר עליך, אנו מצטערים שזה גורלך, הלוואי והיינו יכולים להיות במקומך".
לאחר פסיקת בית המשפט העליון בבריטניה, עתרו ההורים לבית המשפט לזכויות אדם האירופי, שפסק אף הוא כי יש לנתקו ממכונת ההנשמה.
בישראל: הפסקת חיים אקטיבית - אסורה
החוק בישראל אינו מתיר הפסקת חיים אקטיבית – כלומר ניתוק ממכונות ההחייאה. עם זאת, בית המשפט רשאי במקרים מסוימים לאשר הפסקת חיים.
חוק "החולה הנוטה למות" מאפשר עם זאת, לחולה לסרב לטיפול מאריך חיים, אם לא נותרו לו על פי התחזיות יותר מ-6 חודשים לחיות, ולאחר שהוכח רצונו של המטופל להפסיק את חייו מעבר לספק סביר.
אם החולה הנוטה למות הוא קטין שטרם מלאו לו 17 שנים, ואינו נחשב ככשיר לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי שבו, המוסמכים לקבל החלטות בעניינו הם הורי הקטין, אפוטרופוס של הקטין או ועדה מוסדית. החוק קובע כי זכותו של קטין להשתתף בקבלת החלטה לגבי הטיפול הרפואי בו אם הוא מודע למצבו וכשיר מבחינה שכלית ונפשית.
אם קיימת אי הסכמה בין הקטין עצמו לבין הוריו או הרופא האחראי לטיפול בו, קובע החוק שבמידה שהקטין רוצה שחייו יוארכו – דעתו היא הקובעת, בכל מקרה ובכל גיל, ויש לפעול על פיה.
לפני כשנתיים אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב להפסיק את פעולתה של מכונת ההנשמה של חולה סופני בניוון שרירים . ALS המחלה לא פגעה בתפקודו השכלי, הוא היה מודע למצבו והביע את רצונו להתנתק ממכונת ההנשמה ובכך לסיים את חייו בכבוד.
לפנייה לכתב/ת 
