מסית נגד ההורה השני? אתה פוגע בילדים
יש זוגות ששומרים על כבוד הדדי, ולעומתם יש את אלה שיזלזלו זה בזה - גם בפני הילדים, וייצרו קואליציות עם הילדים מול ההורה האחר. אלא שהבוחרים באופציה השנייה שוכחים שהמטען הגנטי של כל ילד מורכב מהמטען הגנטי של שני הוריו, ומסרים כמו אלו מבהירים לילד שהוא חצי פגום או פגום לגמרי. דעה
טעויות שמובילות לגירושים ( )
בהליך גישור משקיעים בני הזוג זמן יקר לנושא הילדים: הם מתייחסים לשאלות של חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, חלוקת ההוצאות ותשלומי מזונות. הם דנים בנושא החופשים, ומי יהיה, מתי וכמה זמן עם הילדים. כל ההסכמות המתקבלות נעטפות באריזה שכוללת התחייבויות לדאוג לטובת הילדים, לחינוכם לכיבוד אם ואב, לשקיפות מידע הנוגע לילדים ולשיתוף פעולה בין ההורים.
אלא שבניגוד לסכום המזונות שאם לא שולם הרי שניתן להגישו לגבייה באמצעות ההוצאה לפועל, במרבית המקרים לא ניתן לאכוף על הצדדים לפעול בשיתוף פעולה ולדאוג במשותף לילדים. אף אחד מהצדדים לא יפנה לבית המשפט בשל משפט מסית כזה או אחר, או התנהגות מסיתה של אחד ההורים, ועל זה, בדרך כלל, אף אחד גם לא מדבר, לא בגישור ולא במקום אחר. כשם שלא ניתן למנוע את ההסתה, כך גם לא ניתן לכפות את שיתוף הפעולה על ההורים. טובת הילדים נתונה לרצון וליכולות של ההורים. יש זוגות שיכולים לשבת יחד על כוס קפה ולדבר על עניינים הנוגעים לילדים, יש זוגות שיכולים לשמור על תקשורת רק דרך דוא"ל או ווטסאפ, ויש זוגות שלא יכולים לשמר שום סוג של תקשורת.
הילדים סובלים מכך הכי הרבה(צילום: shutterstock)
יש את אלה שיוציאו את הילדים ממעגל החיכוך, ויש את אלה שינהלו את מאבקי הכוח ביניהם על גבם של הילדים. הם עשויים להמריד את הילד נגד ההורה האחר, לעיתים ינסו לגרום לניתוק הקשר בין הילד להורה האחר, ובמקרים אחרים הם ינסו לפחת את ערכו של ההורה האחר בעיני הילד. כמובן שהרבה יותר קשה לנסות ולהניח את המטענים בצד, ולהמשיך בתפקוד הורי משותף לטובת הילד. זה דורש אחריות, איפוק ואורך רוח, וכל אלה, מול אדם שבחרתם להיפרד ממנו. המאמץ באמת קשה.
קשה, אבל הכרחי. המטען הגנטי שנושא כל ילד מורכב מהמטען הגנטי של הוריו. מחצית ממנו מכל הורה. כל הפעולות שמעבירות לילד מסר שאת ההורה האחר לא צריך "לספור", שאפשר להסתדר בלעדיו, שלא לדבר על פעולות שמעבירות לילד מסר שההורה הזה אינו ראוי במובן כזה או אחר, מעבירות לילד מסר שמחצית מהמטען הגנטי שלו פגום. ואם ההורה שלו פגום, אזי גם הוא פגום וברור שלא טוב לגדול כשאתה מרגיש חצי פגום, או פגום לגמרי.
האחריות ההורית משותפת כל הזמן, גם כשחיים בנפרד. האחריות של כל אחד מההורים היא לגדל ילד שמאמין בעצמו, בכוחותיו, שמפיק מעצמו את המיטב. ילד שיודע שהוא חי בסביבה מוגנת ושההורים שלו יעמדו לצדו. לכן, גם אם אינכם מקיימים דיאלוג שוטף, גם אם אינכם מחבבים זה את זה, כל אחד מכם אחראי להבטיח שהילד שלכם, המשותף, ירגיש בטוח עם כל אחד מכם.
אז אולי כדאי שכשאתם חושבים על הילדים, תשימו את המטענים שלכם בצד, תפרגנו לבן הזוג לשעבר את האפשרות להיות הורה משמעותי בחיי הילדים שלכם, ותעזרו לו? אף אחד לא יפסיד מכך.
הכותבת הינה מגשרת-עו"ד בתחום המשפחה, בעלת הכשרה בטיפול זוגי ומשפחתי, ועוסקת במשך שנים כעו"ד בתחום הגישור.
עדיף לשמור על כבוד הדדי
צילום: Shutterstock
מומלצים
