לספר לה שאין לי כסף? מי תצא איתי?
אנשים שיצאו מפרק א' טראומתי, תוהים לא פעם בנוגע למידת הכנות שעליהם להציג בפני בני הזוג החדשים שלהם. החשש הוא שאם נהיה כנים מדי, בני הזוג יברחו ויותירו אותנו לבד. אז מה עושים? הלית אסא על כנות בפרק ב'
"נשארתי בלי שקל. אין לי הרבה כסף להשקיע עכשיו ביציאות. מי תרצה אותי?", בכה מולי יוסי שלא מזמן התגרש מאשתו ורצה להתחיל חיים חדשים. "זה לא שאני מובטל או עני ואפילו הצלחתי לקנות בית קטן שמספק אותי, אבל אין לי הרבה כסף נזיל. איך אסביר זאת למי שתצא איתי? אולי עדיף להתעלם מהעובדה הזו ולעבור את הגשר כשנגיע אליו".
ורדית מספרת לי שהיא לא מוכנה להאמין יותר לאף אחד בגלל שתי הבגידות שחוותה, ולכן היא מצפה שהיחסים עם בן זוגה העתידי יהיו שקופים והיא תוכל לראות את כל מה שיש לו במחשב ובאתרים השונים, וכמובן להציץ לו בנייד בכל פעם שתרצה וללא הכנה מוקדמת. "אבל מי יסכים לזה?", שאלה אותי מודאגת.
ייתכן שהתגרשנו ואנחנו מחפשים עכשיו זוגיות חדשה, ואנחנו לא מוצאים את בני הזוג המתאימים לנו. השאלה היא מה הצגנו בפני אותם בני זוג בפגישות שהיו לנו? עם איזו מסיכה הגענו לדייטים השונים? מה הסתרנו מהם והיכן היינו גלויים? רובנו מחפשים בני זוג לחיים שיהיו חברי נפש, שיהיו חברים למסע החיים הארוך והקשה שלנו. שיהיו אתנו בעיתות מצוקה ובזמנים שמחים. שיחגגו אתנו את הטוב ויעזרו לנו ברע. אז איך כדאי שנציג את עצמנו בפעם הבאה כדי שיהיה סיכוי טוב יותר להמשך?
האם כדאי להחביא תכונות פחות טובות שלנו (ציניות, חוסר ביטחון, קנאה, שליטה, סגירות), כי "מי רוצה להיות עם מישהו לא מושלם"? או שאולי מוטב שנציג התנהגות או תכונה שאנחנו חושבים שירצו או יאהבו? ובכלל, כמה זמן אוכל להסתיר תכונה לא טובה שלי כמו נקמנות או חוסר אמון? הרי בריב הגדול הראשון ארצה לנקום ואתנהג מגעיל, ובכל פעם שהוא יחזור ממני לדירתו אציף אותו בהודעות וטלפונים כדי לבדוק היכן הוא ולאן פניו מועדות.
אנחנו לא מושלמים וגם לא נהיה, והחדשות הרעות הן שגם בני הזוג שלנו לא מושלמים וגם הם טועים או מתנהגים לעיתים לא "בדרך המקובלת" על ידינו. לנו ולבני הזוג העתידיים שלנו יש עולמות שונים, מחשבות ודעות השונים זה מזה. אם נהיה בטוחים בעצמנו, ביכולות שלנו וגם בחולשות שלנו, ונשתף זאת את בני הזוג מוקדם ככל האפשר מבלי שיברחו, ייתכן שנצליח "לדוג" ולחיות לצד בני זוג עם תכונות של חברות טובה, הכרות אמיתית והבנות האחד את הסיבות והמניעים להתנהגות של השניה. אבל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים להבין שכנות היא לא חולשה. כנות היא החוזקה של מערכות היחסים.
באיזה שלב להוציא את הכנות?
"את משוגעת? אף אחד לא ירצה לצאת איתי אם על ההתחלה אסביר את החשיבות של משפחה עבורי ומעבר דירה מהיר בין בני הזוג", היא אמרה לי חוששת, ובצדק. להיות כנים מדי בתחילת הקשר עלול לגרור פרידות רבות מדי, אם זה לא מתאים לדייטים שלנו. אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו מפחידים את הדייט אם במפגש השלישי נדבר על הרצון בילדים נוספים או מעבר למגורים משותפים. מצד שני, האם זו לא המטרה? לספר ולשתף זה את זו במטרות שלנו בחיים, בתשוקות שלנו ובחלום הזוגי שלנו? באיך שאנחנו רואים את המשך הקשר?
באופן טבעי נרצה להסתיר תכונות לא נעימות שלנו או צרכים ייחודיים (כמו הצורך במגע, חום ואהבה או מרחב אישי), ובכך לחשוב שהן אולי ייעלמו. ננסה לשחק אותה אנשים קצת אחרים, חזקים יותר, נחמדים יותר, כאלו שלא כועסים ומתעצבנים, אבל לא באמת נצליח לאורך זמן. אם ננסה להסתיר את מי שאנחנו ולהיות מי שאנחנו לא - אזי התכונות, הצרכים או הרצונות שלנו רק יתעצמו ויגרמו לחוסר הבנות גדולות בין בני הזוג.
אני, לדוגמה, לא אוהבת לבשל ובכלל להיות במטבח, ואם לא הייתי מספרת את זה לבעלי כבר במפגש השני הוא היה חושב שאני לא מתחלקת אתו בקניות ובבישולים כי אני עצלנית אולי, או לא מספיק אוהבת, מעריכה אותו או מעוניינת לפנק אותו בהמשך הקשר. ניתן לראות שהכנות בסופו של דבר משרתת אותנו. מי שפוחדים מלהביע רגשות יכולים לשתף בכך את בני הזוג, ולבקש שיבואו לקראתם בהזדמנויות שונות כשיזדקקו לכך.
ככל שנכיר בתכונות הלא נעימות בהן "התברכנו" לכאורה, ככל שנבין שהן חלק מאתנו ונשתף את בני הזוג החדשים בכך, נזכה להישאר עם אלו שירצו אותנו כמו שאנחנו, שמעריכים אותנו ככה, עם החלקים הפחות טובים והמאתגרים שבתוכנו. הבעיה היחידה עם כנות זו התגובה לה. אם אני מביעה בפני בן זוגי חששות או חולשות והוא שופט או מבקר אותי, אני אמעיט לעשות כך בעתיד.
אם התגובות לכנות זה זלזול או לגלוג שמתבטאים בעיקום הפנים או שפת גוף שמשדרת בוז או מילים פוגעניות, יש סיכוי רב שאותו אדם ייסגר ולא יבטח בחברות האמיתית של בן הזוג שמולו. אלא שאז, נהיה בטוחים שאולי זה לא האדם המתאים לנו. דווקא הכנות תוכל לשדר לנו או לרמוז לנו מי הוא האדם שמולנו.
אם נעים לי ואני מרגישה בטוחה מול האדם שלו לחשתי את הדבר שאני מתביישת בו, כנראה שיש סיכוי גדול יותר להצלחת הקשר מאשר עם אדם שמההתחלה מבקר או שופט אותי על פעולות או דפוסים הטמונים בי. זאת הסיבה שבגללה כנות דווקא יכולה להעיד על האדם שיותר מתאים לנו ולעזור לנו בבחירת בני הזוג.
אל לנו לפחד שקשרים קודמים ינבאו על הבאים, כי כל קשר שונה מהאחר. אנחנו צריכים להיות כנים עם עצמנו, להשלים את עצמנו ולהיות בטוחים במי שאנחנו, כי רק אז יוכלו לקבל אותנו ככה, עם היתרונות והחסרונות.
הלית אסא – יועצת זוגית פרק א' ופרק ב' בשיטת האימאגו
