ארדואן, הנייה ואבו מאזן מתפללים לאינתיפאדה
השאיפה של הציר האיסלאמיסטי להצית אינתיפאדה והניסיון של אבו מאזן למנף את משבר המגנומטרים מחייבים את ישראל לפרוס כוחות - וגם לגלות איפוק מרבי ולהימנע מהרג פלסטינים. במישור המדיני, ישראל צריכה לרתום את טראמפ ואת אירופה ונחוצה הידברות עם הווקף
הגורמים האיסלאמיסטיים שהסיתו והציתו את משבר המגנומטרים בהר הבית - רצו אינתיפאדה. הם עדיין לא ויתרו עליה. וזו הסיבה העיקרית שלמרות שממשלת ישראל הסירה את גלאי המתכות, הווקף מונע מהמתפללים המוסלמים מלחזור אל הר הבית. בין הגורמים האיסלאמיסטיים הבולטים צריך לציין את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שכמו במשבר המרמרה מוביל את ההסתה הדתית האנטי ישראלית. הוא עושה זאת בנאומיו אבל גם מאחורי הקלעים.
ארדואן רוצה להיות מנהיג האיסלאם הפוליטי במזרח התיכון, כלומר מנהיג כל תנועות האחים המוסלמים שגם חמאס וגם התנועה האיסלאמית בישראל של שייח ראאד סלאח משתייכים אליהם. שימור הסכסוך בהר הבית משרת היטב את המחנה האיסלאמיסטי-רדיקלי בסכסוך הפנים-ערבי בין מדינות ערב הסוניות המתונות לבין קטאר, טורקיה ותנועות האחים המוסלמים השונות. חמאס הוא אחת התנועות האלו ולכן תומכיו, יחד עם אנשי ראאד סלאח, הם שמנסים כעת לשמר ולמנף את האנרגיה האלימה שהצטברה ברחוב הירושלמי-פלסטיני ובעולם המוסלמי בכלל. מטרתם להפוך את האנרגיה הזאת לאינתיפאדה ממושכת שתקיף לא רק את ירושלים אלא גם את השטחים ואת ערביי ישראל ותזכה להד ולחיקויים בעולם המוסלמי בכלל.
גורם שני שמנסה למנף את האנרגיות השליליות ואת הזעם שהצטבר בעת משבר המגנומטרים הוא הנשיא הפלסטיני אבו מאזן. בניגוד לדעה הרווחת שאבו מאזן נגרר אחרי ההמון במשבר הזה, יש סימנים רבים שמעידים שהוא משתמש בו לצרכיו. הוא מנסה כעת לרכב על הגל האיסלאמיסטי כדי לקדם את מה שהוא מכנה "אינתיפאדה מדינית" בזירה הבינלאומית. מטרתה של האינתיפאדה הזאת היא דה-לגיטימציה של מדינת ישראל, בידודה בזירה הבינלאומית ואכיפת הסדר מדיני שאינו מקובל על ממשלת ישראל באמצעות לחץ וסנקציות בינלאומיות.
אבו מאזן לא מסתיר זאת, הוא אומר את זה בריש גלי ואף יורה לעצמו כדור ברגל כשהוא מצמצם את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. הוא לא מבטל אותו לגמרי כי הוא יודע שחמאס יפיל אותו אם ישראל לא תגן עליו, אבל הוא מאמין שהוא יכול לאחוז את החבל בשני קצותיו. אלו הגורמים העיקריים שמעוניינים שהמהומות בהר הבית יימשכו. הם מקווים שבמהלך ההתנגשויות עם אנשי משטרת ישראל ועם צה"ל בימים הקרובים ייפלו עוד הרוגים ופצועים ויתחולל אירוע מקומי שישלהב מחדש את הרחוב הפלסטיני והאיסלאמיסטי.
הם גם בונים על הנטייה המסורתית בעולם הערבי והמוסלמי להאמין בתיאוריות קונספירציה מיסטיות. העובדות בהר הבית כרגע הן שהמצב חזר לקדמותו כמו לפני רצח השוטרים הישראלים ב-14 ביולי. המגנומטרים הוסרו, המצלמות הוסרו והמצלמות המתוחכמות החדשות לא הותקנו ויעבור זמן רב עד שיתקינו אותן.
אבל "אל ג'זירה" למשל שפועלת בהשראת המחנה האיסלאמיסטי הרדיקלי שקטאר חברה בו מטפחת בקרב ההמון הירושלמי המשולהב עדיין את האגדות על המצלמות הישראליות הנסתרות שמאפשרות לכוחות הביטחון הישראליים לראות את גופו העירום של המוסלמי הכשר שבא להתפלל לתומו על הר הבית. ההמון הירושלמי וגם מחוץ לירושלים קונה את התיאוריות האלו בשקיקה, דבק בהן ומה שחמור – הוא מתנהג כאילו הן עובדות ואמת לאמיתה.
כל אלה, האנרגיה האלימה שהצטברה ברחוב הפלסטיני, השאיפה של חמאס וארדואן להצית אינתיאפדה והניסיון של אבו מאזן למנף את משבר המגנומטרים להצלחות מדיניות מחייבים את ממשלת ישראל להפעיל כוח, הרבה מאוד שוטרים, אבל לגלות איפוק מרבי. הנייה, ארדואן, וראאד סאלח רוצים הרוגים שילבו את האינתיפאדה. אסור לתת להם את זה. לכן, בכל מקום שבו יפרצו מהומות בימים הקרובים יש לדאוג שתהיה נוכחות של כמות רבה מאוד של שוטרים אבל חייבות להיות הוראות חד-משמעיות להימנע משימוש בירי חי.
את תיגבור הכוחות ברחובות ירושלים ואת המחסומים שימנעו הבאת המון מוסת מחוץ לירושלים אל ירושלים צריך להתחיל לא השכם בבוקר יום שישי אלא כבר מחר, ביום חמישי. תגבור מאסיבי של הכוחות בירושלים הוא כמו הטלת שמיכה על אש שרק החלה לבעור.
אמצעי נוסף שממשלת ישראל צריכה לנקוט בו הוא גיוס הממשל האמריקני ומדינות האיחוד האירופי כדי שיפעילו לחץ על ארדואן, על אבו מאזן ועל הנייה. ארדואן הוא חבר בנאט"ו ולא ייתכן שמדינות נאט"ו יעמדו בשתיקה מנגד כשאחת מחברות נאט"ו מסיתה נגד מדינה מערבית דמוקרטית במזרח התיכון.
לרתום את ממשל טראמפ למאמצי ההרגעה
אבו מאזן וגם הנייה מקבלים סיוע וחיים, תרתי משמע, בזכות הסיוע שהם מקבלים מהאמריקנים והאירופים. הסיוע הזה הוא מנוף רב השפעה שבהחלט יכול לרסן את ההנהגות הפלסטיניות גם ברמאללה וגם בעזה. נכון שאבו מאזן יוצא לאינתיפאדה המדינית שלו מחדש משום שהתאכזב מממשל טראמפ. הוא אינו רואה תזוזה במאמצים לקדם מו"מ מדיני על פי תנאיו, אבל ממשל טראמפ יכול עדיין בהחלט להבהיר לו שהוא לא רשאי לנשוך את היד שמאכילה אותו.
אשר למשבר עם ירדן, ראוי שהעניין יתוחקר היטב. צריך לברר אם המאבטח היה חייב לירות בנער הפלסטיני שתקף אותו במברג או שמ"פ בגבעתי לשעבר יכול היה לבעוט בנער שעמד מולו ולנטרל אותו. לא בכל מקרה חייבים לירות על מנת להרוג, ובכלל לנוכח הרגישות הבינלאומית ראוי לבדוק אם מאבטחי משרד החוץ לא צריכים לעבור קורסים אינטנסיביים בקרב מגע שימנעו את הצורך לירות. הדרך שבה פתר ראש הממשלה את המשבר עם ירדן מוכיחה שלא נעשו מספיק מאמצים לפני כן לרתום את ירדן ואת מצרים להרגעת הרוחות בפרשת המגנומטרים.
אם חתנו של טרמאפ, ג'ארד קושנר, היה מטלפן למלך עבדאללה כבר ביום חמישי שעבר ייתכן שלא היינו במקום שבו אנחנו נמצאים כעת. למשברים הדתיים יש נטייה להסלים במהירות וככל שהזמן עובר בלי תפנית משמעותית הם הופכים כרוניים וקשה מאוד ליישבם, כפי שאנחנו רואים כעת. והעיקר - לא לפחד. ישראל חייבת להגן על זכותה וחובתה לשמור על הביטחון בירושלים ולהפעיל כוח לשם כך. אבל צריך להימנע מהרג פלסטינים. הניסיון מלמד שזה הגורם שמביא פיגועי בודדים והתלהטות יצרים יותר מכל גורם אחר.
חשוב באותה המידה - ממשלת ישראל וזרועות הביטחון שלה צריכים לעשות הכול כדי לנטרל את הזעם הדתי ואת האנרגיות האלימות ברחוב המוסלמי:
ראשית - להימנע מהצהרות פומביות, כמו זו של ראש הממשלה, על "בדיקות ביטחון פרטניות". ההצהרה נועדה לאוזני הימין הישראלי אבל היא מהדהדת ברחוב המוסלמי ומאששת את הטענה שהסטטוס קוו לא הושב להר הבית.
שנית - הימנעות ממעשים שיתסיסו הרחוב המוסלמי ואת הרשתות החברתיות. אפשר, למשל, לחכות שבוע-שבועיים עם הריסת ביתו של המחבל משרונה. או להתיר למשפחות באום אל פחם לערוך הלוויות לשלושה המרצחים מהר הבית - אך להכין כוח גדול מחוץ לעיר הערבית למקרה שהם ינסו לחסום את כביש ואדי ערה. צריך לתת לאיסלאמיסטים להוציא קיטור אך בצורה מבוקרת שתובהר להם מראש. כוח גדול שיוצב מראש בפתחי השכונות המועדות במזרח ירושלים יעביר גם לירושלמים המוסתים את המסר.
לבסוף - נחוצה הידברות מתמדת עם הווקף ואולי גם עם המופתי של ירושלים. אם לא יועיל - לא יזיק. אפשר להטיל את המשימה על מתאם הפעולות בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי.
לפנייה לכתב/ת 
