לאן נעלם אוחנה? / פלג בחמישי
העילוי החדש של בית"ר ירושלים, שהצהיר לא מזמן כי הוא הסמכות המקצועית העליונה, התאדה מהשטח אחרי ההדחה המביכה מאירופה
העציץ
טביב, מימר וההוא שביניהם
שמתם לב לכותרות בבית"ר ירושלים אחרי ה־4:0 המביש מול בוטב פלובדיב, וההדחה המשפילה מאירופה כבר בסיבוב המוקדמות השני?
הנה מקצת הדוגמאות: "נתק בין אלי טביב למאמן שרון מימר... טביב ומימר לא שוחחו ביניהם... חוסר אמון בין טביב למימר... טביב התעקש לצרף חלוץ ברמה גבוהה ומגן ימני ישראלי, ורצה שאנטואן קונט יתורגל כבלם. מימר רצה להמשיך עם קונט כמגן, ציפה להגעת בלם משמעותי וחלוץ זר במקום אחד הזרים האחרים". בקיצור, ויכוח טקטי עקרוני, שהותיר תחושה כי המאמן לא יוכל להיכנס בקרוב למתחם האימונים בבית וגן, גם לא דרך מגנומטר.
עכשיו תגידו, בתוך כל הדיון המקצועי הטהור הזה, לא חסר לכם מישהו? רמז: רק בחודש שעבר הוא ישב בין שני המנותקים במסיבת עיתונאים חגיגית, ונשא את הדברים הבאים: "כל הסמכויות עוברות אליי, וזה אומר הכל בעצם. מא' ועד ת'. אני אהיה מעורב בכל מה שקשור בבית"ר. הנוער, העניין המקצועי, הבוגרים. הקבוצה חזקה, איכותית וטובה".
כשנשאל על מעורבותו בקביעת ההרכב של מימר, השיב אותו בעל הסוד: "אני לא בא מתחום הבנייה, גם לא מתחום הקרמיקה. 17 שנה ברציפות אני מאמן, להוציא את השנה האחרונה, והוא יכול להיעזר בניסיון ובטביעת העין שלי". יפה, בזכות היהירות בטח ניחשתם – הדובר היה אלי אוחנה.
גם במחנה האימונים שקיימה בית"ר בהונגריה פורסם כי "אוחנה כינס אסיפה לאחר ארוחת השבת ואמר לשחקנים: 'אני הסמכות העליונה ואחראי לכל דבר'". מיד אחרי ה־3:4 על ואשאש בטדי, בסיבוב הראשון, הוא אפילו ירד לדשא וניהל שיחה צפופה עם מימר. שיידעו מי זה אדריכל הניצחון.
עד שבאו הרביעייה וההדחה בבולגריה, והפה הגדול – שתמיד ידע לפטפט ולדבר על אחרים בטלוויזיה – נאלם. שום הסבר לאלפי האוהדים שליוו את הקבוצה, ולרבבות שאכלו את הלב בארץ. פתאום הסמכות המקצועית העליונה זה בכלל טביב, מימר האשם הבלעדי, ומה שחצץ ביניהם במסיבת העיתונאים בחודש יוני היה כנראה עציץ.
בינתיים, החברים בתקשורת עשו את העבודה. אחד מהם ציטט "גורם בקבוצה" שאמר: "אוחנה יצטרך לעשות קסמים כדי לפשר בין המאמן לבעלים". כתב אחר דיווח כי "אוחנה מנסה להוריד את מפלס הכעסים בין השניים". סליחה? זה תפקידה של הסמכות המקצועית העליונה? הוא אמנם לא בא מתחום הבנייה והקרמיקה, אבל גם לא מהקוסמות, הגישור והפישור.
כן, דווקא אחרי הכישלון המהדהד במוקדמות, כשהבעלים צ'ילבה של המאמן והאוהדים מודאגים, לא מוצאת לנכון הסמכות המקצועית העליונה להתייצב בפני התקשורת ולהכריז: אני קובע הכל בבית"ר ירושלים, מ־א' ועד ת'. למרות ש־א' זה אירופה, ת' זה תבוסה, ו־ט' זה טפלון.
האימפריה
את מי הביסה הפועל חיפה
לא מעט חששות ליוו את לידתו של מחנה האימונים שקיימה הפועל חיפה באוקראינה. "במלון הבטיחו לנו סטנדרט מסוים ולא מילאו את ההבטחות", עידכן הבעלים יואב כץ. "שלחנו מישהו שיצלם ומתברר שהמלון לא ברמה נאותה". המלון הוחלף, תודה לצלם, ובמועדון דאגו לשמור אותנו בתמונה.
היריבה במשחק ההכנה הראשון, לפי עמוד הפייסבוק של הפועל חיפה, הייתה שחטאר דונייצק עד גיל 21. האדומים מישראל ניצחו 0:3, וכץ דיווח מקייב: "שיחקנו טוב מול קבוצה צעירה שמשחקים בה כישרונות מכל אוקראינה, שהיא מדינה של עשרות מיליוני תושבים". כלומר לא מדובר בסתם יריבה, אלא בסוג של נבחרת. ערב קודם התארחה שחטאר הצעירה אצל וורסקלה במסגרת הליגה עד גיל 21. אז את מי פגשה קבוצת הבוגרים של כץ, אותה קבוצה מותשת או את המחליפים של הכישרונות הצעירים מכל אוקראינה?
במשחק שנעל את המחנה סיימו החיפאים ב־1:1 עם דינמו קייב, שקיימה יום קודם משחק ליגה מול יריבתה המושבעת, שחטאר דונייצק. הפעם, בפייסבוק של הפועל חיפה דווקא טרחו לציין כי "בהרכב דינמו שותפו בין היתר
שחקני סגל בכירים שלא שיחקו אתמול בליגה". מה זה? אם הם בכירים, למה הם לא שיחקו בליגה?
אבל המשחק הכי גדול במחנה היה השני. "הפועל חיפה גברה הערב 2:6 על ארסנל קייב, יופי הפועל!", נמסר בפייסבוק של המועדון, שהעביר דיווחים שוטפים מהמשחק. מה הם שכחו לציין? שהיריבה משתייכת לליגת המשנה האוקראינית, ושיומיים אחר-כך ציפה לה משחק חוץ בליגה. אז איזה הרכב הובס ע"י המפציצים של ניר קלינגר? שיטוט באתר של ארסנל קייב סיפק את התשובה: "שחקני נוער עד גיל 19 ומחליפים שלא פתחו במחזור הקודם".
אבל למה לרדת לפרטים שוליים כמו מאיזו ליגה היריבה ומי שיחק? "היה מחנה מוצלח מאוד", בישר קלינגר לאוהדים. "כולנו מקווים שזה יגלוש גם למשחקי גביע הטוטו והליגה". ברור, וכולנו מקווים שלא תגלשו באתרים אוקראינים.
הטור המלא במוסף הספורט ב"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
