קציקאריס הוא בדיוק מה שירושלים צריכה

את סדרת כתבות ההכנה שלי לעונת 2017-2018 אתחיל עם אלופת הליגה מהעונה שעברה, הפועל ירושלים, שהשלימה עונה סדירה סולידית למדי וסיימה בזכייה באליפות סולידית. למה סולידית? קודם כל – השיטה. עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד) למכבי חיפה שעשתה פלייאוף בלתי נשכח, ברגע שהקבוצה שסיימה את העונה הסדירה במקום השמיני מגיעה לקרב על האליפות מול קבוצה שסיימה במקום השלישי – אתה מבין שמשהו, ממש קצת - לא בסדר בשיטה. סיבה נוספת לכך היא שבהשוואה לאליפות ההיסטורית של 2014-2015, קשה להתלהב מהאליפות בעונה זו. כן, גם קרטיס ג'רלס, אמארה סטודמאייר ומאמן איטלקי אורגינל לא הפכו את צלחת האליפות לבלתי נשכחת.

אם נרצה לחפש דברים חיוביים, יש מקום להחמיא על העונה האירופית - הדחה בחצי גמר היורוקאפ על ידי ולנסיה – קבוצת צמרת בליגה הספרדית, שלמרות שלא תאמה את הציפיות המנותקות מהמציאות של אורי אלון, בהחלט הייתה הישג מכובד לקבוצה שמכוונת ליורוליג בעוד כמה שנים. אז נכון, הדחה בחצי הגמר לא מסדרת כרטיס חופשי לבייבי של ברתומיאו, אבל היא בהחלט מצביעה על תהליך חיובי של בניית מסורת בזירה היבשתית.

קציקאריס מצטרף(צילום: הפועל ירושלים)

בתור האיש החשוב על הקווים, פוטיס קציקאריס הוא שם המפתח לעונה הקרובה. בליגה ולא פחות חשוב גם ביורוקאפ - המפעל בו אמורה להתרכז השנה כל תשומת הלב. לכל הדעות ברור כי המאמן היווני הוא הימור, מאמן שלא רשם הישג משמעותי בשנים האחרונות ולא זכה באף תואר בעל חשיבות בעבר, ועדיין המאמן היווני יכול להביא לארנה מה שקודמיו לא הביאו – תעוזה. זו מילה גדולה, אבל היא מתארת את קציקאריס בצורה טובה. היווני אף פעם לא יהיה כוס התה של בעלי קבוצה ואפילו אוהדים, הוא לא מפחד לדרוש משכורת עתק ולפעמים משדר ביטחון עצמי וחוצפה יתר על המידה, הוא חולם בגדול. מאמן שלא מכיר את התקשורת הישראלית ולא יפחד לעמוד על שלו מול השחקנים ומול העיתונאים הוא הדבר שירושלים צריכה. מאמן שיגרום לשחקנים להוציא מעצמם את המקסימום וחס וחלילה לא להיראות בינוני בהפסדים מול קריית גת או גלבוע במשחק אמצע עונה חסר חשיבות – מחלה שלקתה בה ירושלים יותר מדי פעמים העונה.

בשנים האחרונות, להמר על קבוצה כמו הפועל ירושלים זה לא דבר פשוט. בתסריט אחד היא יכולה לדרוס את הליגה בעוד עונת נפל של מכבי, בתסריט אחר היא יכולה להיכשל בגדול. ההימור שלי הולך עם עוד עונה סדירה בצמרת, פיינל פור בעיר הקודש, אך הפעם נפילה בפלייאוף. פעם נוספת - אחרי ראשון לציון ואריק שיבק לפני שנתיים, בה השיטה פוגעת בירושלים על לא עוול בכפה. אליפות לנס ציונה.