"התאכזבתי מהפועל י-ם, היום אני שלם עם מקום העבודה שלי"
דני פרנקו, בראיון ראשון מאז סיים את עבודתו באלופה לפני כשנה, מתייחס לפרידה ("קרו למועדון דברים טובים מהר מדי"), לג'וב החדש בהפועל ת"א ("מקום שבנה אותי לפני 15 שנים"), ומספר על התקרית שבעקבותיה כמעט ולא הפך למאמן: ("היו קרובים לזרוק אותי מקורס המדריכים בווינגייט, יהושע רוזין הציל אותי")
מי שלמעשה הציל לו את הקריירה הוא לא פחות ממר כדורסל, יהושע רוזין. "למחרת הוא הגיע לווינגייט ודיבר עם חנן קרן, שהיה אז אחראי על הקורס. יהושע חיפש מאמן למחלקת הנוער של הפועל תל אביב וחנן שלח אותו אליי. הדבר הראשון שהבנתי מהמפגש עם יהושע זה שאני לא יורד לטרמפיאדה, משם הכל התחיל. בהמשך פגשתי אותו באוסישקין וזו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה", הוא מספר.
17 שנה אחרי שעזב את המועדון האדום, פרנקו חזר אליו, ועוד בתפקיד הבכיר במערכת - מאמן הקבוצה הבוגרת. "זה המקום שבנה לי את הקריירה עד רמה מסוימת. גדלתי שם עשר שנים". המאמן החדש לא מתכחש לעובדה שבשנים האחרונות הפועל תל אביב לא מצליחה להתרומם ולהפוך למועדון צמרת בכדורסל הישראלי: "יש לי פה אתגר גדול. עד היום, בכל מקום שהלכתי אליו היה אתגר - או קבוצות אחרי אליפות, או מקומות שניסו להתרומם. היה לי כיף בכל מקום כזה".
אתה יכול להניח את האצבע על הסיבה שהפועל ת"א לא מצליחה?
"ברגע שהפועל ת"א תמצא את האיש שילך איתה שנים, זה יכול להיות אני או מישהו אחר בעתיד, היא תוכל להצליח לאורך תקופה. מאמן שמקבל על עצמו את תפקיד מאמן הפועל ת"א צריך להתאים את עצמו לאידיאולוגיה של המועדון. גם אם זה אומר שתהיה פגיעה מסוימת בפן המקצועי. כמובן שהשאיפה היא שהפגיעה תהיה מינימלית. אני שואף לבנות את הקבוצה הטובה ביותר שנוכל במסגרת המגבלות האובייקטיביות".
כבר לא חושב על ירושלים
במשך שנה שלמה ישב פרנקו בחוץ, אחרי שהפועל ירושלים החליטה לא לחדש את חוזהו למרות שהביא לה אליפות ראשונה בהיסטוריה, והעדיפה את סימונה פיאניג'אני על חשבונו. עכשיו, לראשונה מאז סיום הרומן בין שני הצדדים, פרנקו מדבר על מה שקרה שם. "להפועל ירושלים בתקופת אורי אלון הדברים קרו מהר מדי, וטוב מדי. אחרי שעזבתי, הייתה לי שיחה על הנושא הזה עם אייל חומסקי, אחד הבעלים של ירושלים. שאלתי אותו אם היו אומרים לו שתוך שלוש שנים הוא לוקח אליפות, מוביל את הליגה בפער עצום במבנה של ירושלים ועוד 11, וממתג את עצמו כקבוצה הטובה במדינה, זה היה חלום שלו? הוא אמר לי שכן. האויב של הטוב הוא הטוב יותר".אבל באירופה נכשלתם בתקופה שלך.
"נכון שבתקופה שלי לא הצלחנו באירופה כמו שרצינו, אבל מהשיחות שהיו לנו הופקו הלקחים. הם יישמו את הדברים בעונה שעברה. אם זו ההשקעה הגדולה באירופה, אפילו על חשבון הליגה, אם זה המועדון עצמו שהתבגר והקהל. אני עוד אימנתי שם בתקופה שצעקו לי 'אל אל ישראל' כי שיחקנו עם ארבעה זרים על הפרקט. בעונה שעברה זה כבר לא קרה".
דיברת על הפקת הלקחים שלהם. אפשר להגיד שהם התגלחו על חשבונך.
"הלקחים היו משותפים לכולם. אני לא בן אדם שעובד לבד במערכת. היו שם גיא הראל, אורי אלון וחומסקי. שמנו הכל על השולחן. זה מצחיק, כי ג'רום דייסון וקרטיס ג'רלס הם שחקנים שאני רציתי שנה קודם לכן, והם הגיעו לירושלים אחרי. הכל בסדר, זה לגיטימי. זה לא פגע בי. כמאמן, אתה חייב להדחיק את הקטע הזה, אבל כן התאכזבתי ברמה מסוימת. היום אני שלם עם המקום שבו אני נמצא וממש לא סופר את הדקות לחזור להפועל ירושלים".
"רביב לימונד לוחם"
פרנקו כמעט ומצא את עצמו בהפועל תל אביב כבר באמצע העונה הקודמת. שרון אברהמי פוטר, והנהלת המועדון רצתה לראות את מי שהוביל את ירושלים לאליפות לוקח פיקוד: "זה לא סוד שהיו שיחות בינינו בעונה שעברה וזה לא הבשיל. כשראיתי שזה לא הולך בכיוון חיובי, ידעתי שאם ההצעה תגיע בקיץ, אז אהיה כאן".
למה סירבת אז להצעה?
"הנתונים שהיו בפניי היו כאלה שלא הרגשתי איתם בנוח, אבל יותר מזה, כשאתה יוצא מהפועל ירושלים או מכבי ת"א, אתה לא מרגיש מוכן מנטלית לקבל כל עבודה שמציעים לך. מקצועית אתה נפגע, כלכלית אתה נפגע. הייתי במקום מאוד נוח לי באותה תקופת זמן. אשתי הייתה לפני לידת הילד השלישי שלנו, ואם נחבר את הכל יחד, וגם את זה שהייתה לי הרגשה שצריך שהקבוצה תיראה אחרת, ולא נתנו לי את האפשרות הזאת, אז החלטתי שלא מתאים שאגיע".
על הנייר הסגל של הפועל ת"א בעונה הקודמת היה מהטובים בליגה.
"יש בזה משהו. בעונה שעברה היה סגל לאליפות מבחינת מספרים יבשים, אין בכלל על מה לדבר. בסופו של דבר הם לא הצליחו להתחבר וכל שחקן שיחק עבור עצמו ולא עבור המועדון. לא היה גורם מלכד. הבנתי שאני לא יכול לשנות את זה. אני חייב להגיד שאחרי שאמרתי לא, הייתה תקופה שחשבתי שטעיתי. הייתה לי שיחה קשה עם ידידיה רפפורט, אחד הבעלים של המועדון. השיחה עלתה לטונים צורמים, אבל אני לא הייתי בסדר, הוא היה מדהים. אפילו קיבלתי נזיפה מאשתי. אחרי זה עיכלתי שאולי עשיתי טעות, אבל בסוף זה מה שהוחלט".
אחד מסימני השאלה הגדולים של הפועל ת"א העונה הוא רביב לימונד. מי שנחשב למנהיג של המועדון בשנים האחרונות, סובל מפציעה טורדנית בקרסול, שממנה הוא לא מצליח להחלים. גם עכשיו, כשהוא עורך אימוני הכנה לעונה, הכאבים עדיין שם. זו כמובן סוגייה שמטרידה את פרנקו: "אי אפשר לגבות כל שחקן בסגל. אנחנו עושים את כל מה שאפשר כדי להביא את רביב למצב רפואי הכי טוב שאפשר. אם הוא בריא, הוא אחד הישראלים הטובים בליגה. כשאני מחפש עכשיו זר, אני מחפש מישהו שיהיה לרביב נוח לשחק איתו. האיכויות של רביב כלוחם יתחברו לשחקן הזר שנביא".
"אני והוא יחד נמצא את המקסימום שהוא יכול לתת להפועל ת"א, וזה הרבה יותר מישראלים אחרים בליגה. כנראה שבקבוצה הזאת יהיו עוד שני גארדים זרים יחד עם רביב, ואל תשכחו גם את אדריאן בנקס".
שחקן נוסף שנחשב לאהוד במיוחד על הקהל הוא אלאנדו טאקר. למרות זאת, הוא ככל הנראה לא יישאר בקבוצה: "אני הרבה מאוד זמן רב עם עצמי בנוגע לטאקר. אני רוצה מאוד להשאיר אותו, אבל בגלל שאין לנו עוד גארד ישראלי מוביל, כנראה שלא אוכל לעשות את זה. אנחנו צריכים עוד גארד זר. בחוק הרוסי הזרים צריכים להשלים עמדות שחסרות. לצורך העניין, רפי מנקו משחק בעמדה שלו".
מה המטרות של הפועל ת"א בעונה הקרובה?
"אני מעדיף להיות בן אדם מציאותי. כל עוד משחקים בשיטת המשחקים הזאת - אפשר לחלום על אליפות. אם נצליח בנקודת הזמן הזו לחבר את הקהל לקבוצה, לבנות תחושת הזדהות ושייכות מהמגרש ליציע ולהיפך, זה יכול לקחת את הפועל ת"א למקומות גדולים. כשנהנים ממשהו, יש יותר סיכוי להצליח".
לפנייה לכתב/ת 
