שקט, צועקים
דווקא עכשיו, עלינו להתעלות ולתת לקברניטים מרווח של דממה ציבורית, שתאפשר חשיבה לוגית וטיפול אולטרה-עדין במצב
תנו לצעוק בשקט. בלי להפריע. יש הזדמנות לחבוט בראש הממשלה בנימין נתניהו ובממשלה כולה. כל דיכפין ייתי ויצעק. הזילות הפכה למטרה. השפה המנבלת והפוגענית - היא מלכת הכביש. והכותרות מדברות על פגיעה אנושה במצבה המדיני של ישראל.
וכעת הפתעה. תוצאות הקונפליקט בהר הבית מלמדות שמצבה של ישראל, מבחינה מדינית הינו- בעצם טוב מאד. ההסבר בהמשך.
שלא נתבלבל. נכון שנכנסנו למצב שהוא מדרון חלקלק. מפני שבמצב טעון שכזה, האפשרות לטעויות היא גדולה ופאטלית . משהו כמו תפירה של קרום הלב במהלך ניתוח לב פתוח. קרום הלב כידוע הוא בן 2 מ״מ. ניסיתם פעם להכניס מחט לאמצע טישו? אתם לא. אך יש רופאים שיודעים לעשות זאת. גם ראש הממשלה. נדרש קברניט עם יד בוטחת, יציבה. ובעיקר הרבה שקט. דממה.
"איכה הייתה לזונה קריה נאמנה..", נקונן ביום שני בערב בתשעה באב. על האווירה שהייתה לפני כ-2,000 שנה בירושלים.
לא היה אז דיון רציני מעמיק, שקט, בדיוק כפי שקורה היום. הכל טובע בבליל הצרחות ואיומי האלימות שכביכול צפויה לנו.
מבול צעקות וטיעונים פסודו-תרבותיים
בסיפור הר הבית, כל מי שמציג עמדה לאומית, ליברלית, מבוססת על כללי הצדק הטבעי, נשטף תחת מבול צעקות וטיעונים פסודו-תרבותיים שנזעקים בגרון ניחר. בכירים כמו השר לשעבר יעלון לא מהססים לנבל על שרי ממשלת ישראל. תוסיפו לזה אלפי מוסלמים מיוזעים שקוברים רוצחים בסוג של מצעד שמחה ואושר, כאילו שהעולם נותר בתקופת האדם הניאנדרטלי, מגובים בצעקות האופוזיציה הישראלית בדבר אחריות הממשלה לאירועים - ותקבלו קקפוניה כללית, שקרים ובדיות מזרחיות - אווירה לא תרבותית בעליל, שמחייבת את המשכילים שביננו - פשוט לידום.
מה לנו ולתרבות הנלוזה שקמה עלינו, מה לנו ולתרבות של נועצי הסיכות שמובילים ראשי האופוזיציה הישראלית. סיכה לא תכריע את הגוף. הממשלה הרי לא תיפול. אבל מה אכפת להם שתדמם. דווקא עכשיו, עלינו להתעלות ולתת לקברניטים מרווח של דממה ציבורית, שתאפשר חשיבה לוגית וטיפול אולטרה-עדין במצב.
ענני האבק שמעלים המפגינים המוסלמים, הנתמכים במבקרי הממשלה הישראלית, שמנבאים על הכאוס המדיני - מפריעים לראות את העובדות.
ולהלן העובדות: מי באמת מבקר את מדיניות ממשלת ישראל? המבקרים החריפים של ממשלת ישראל היום הינם: ראשי האופוזיציה , דוברי השמאל, חברי כנסת ערביים ו.. בעיקר ארדואן הטורקי. מנהיג מוסלמי אלים - שפועל להוצאה להורג בתלייה של מנהיגי האופוזיציה בארצו - ואותנו הוא מגנה על אלימות. אבו מאזן וחמאס מסיתים בקלות את הרחוב הערבי שמפוצץ בסיפורי בדים ("ישראל היא זו שירתה בשוטרים", "האמריקנים הם אלה שהפילו את מגדלי התאומים"), שקרים שמייצרים שקרים נוספים שלאיש אין עליהם שליטה, כמיטב התרבות הפנטזיה המוסלמית . או כפי שאמר המחזאי והליברל המצרי הנודע עלי סאלם המנוח. "שקרים גדולים ממולאים בשקרים קטנים".
האם יש באמת יהודי, ישראלי ציוני שרוצה להיות להיות חלק מרשימת הבושה הנ"ל.
הפירות שקוצרת ממשלת נתניהו
אבל מה שמעניין באמת, הוא לא מי נמצא ברשימה - אלא אילו מדינות אינן ברשימה.
העובדה היא שאין ברשימה את כל מדינות ערב המשמעותיות. בראשן סעודיה ומדינות המפרץ. "הפגנות הזעם" של המוסלמים המוסתים , לא מצליחות לסחוף את מדינות ערב המשמעותיות, שהיו עד לאחרונה הסמן הפנאטי המוסלמי הקיצוני ביותר.
אלה הפירות שקוצרת ממשלת נתניהו - תודות למהלכים מדיניים חובקי עולם, איגופים מדיניים איסטרטגיים, בריתות והסכמות מאפריקה ועד אסיה הרחוקה של האיש שנאשם בקוצר ראות מדיני. רק לאחרונה הזהיר אותנו המאור הגדול אהוד ברק מבידוד מדיני, שאליו מוביל אותנו נתניהו. גם הוא קיווה שענני האבק יסתירו את העובדות.
ונמשיך עם העובדות. לראשונה בהיסטוריה העכשווית, אירופה - לפחות בינתיים - שותקת. פשוט מפני שעונת התקינות הפוליטית כלפי התנהגות ברברית של קיצונים מוסלמים הסתיימה. ביקורו של דונלד טראמפ ברשות הפלסטינית, שם הוא נזף קשות באבו מאזן, נקלט היטב בבירות אירופה ובמדינות חצי האי ערב. טראמפ נזף בצעקות על אבו מאזן - על השקר הגס שהוא מכר לו, כי הרשות לא תומכת בטרור. "ומה בדבר המשכורות שאתם מעניקים לטרוריסטים שפגעו בישראלים?" זעם טראמפ.
ביקורו החם והמאוהב של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל תוך התמקדות בנתניהו - וללא ביקור גומלין ברשות הפלסטינית גם הוא לא נעלם מהסיסמוגרפים של העולם כולו. העולם משתנה, הולך ומתנתק מלפיתת הפלסטינים. אנו מצליחים להסביר לעולם מי הצד הרע שבסיפור. אך כאן ממשיכים לנעוץ סיכות. ולמה שנזכיר את הביקור המוצלח של נתניהו באתיופיה לשם נתקבצו ובאו לפוגשו מנהיגים מרכזיים מכל רחבי יבשת אפריקה - והכל במטרה לנתק אותן מקבוצת המדינות שתומכות באופן אוטומטי בכל עמדה פלסטינית.
איגוף מדיני נוסף, צופה פני עתיד, יזם ראש הממשלה רק לפני 10 ימים, בביקורו בהונגריה. שם נפגש עם ארבעת ראשי מדינות מרכז אירופה ( הונגריה, צ'כיה, פולין וסלובקיה). כל זאת לבניית ציר תומך ומאזן כנגד מדיניות פרו פלסטינית של מדינות מערב היבשת. על-פי הדלפות "המיקרופון הפתוח" מהפגישה - הרי שהקמת הציר והתמיכה בעמדה הישראלית הייתה מעל למצופה.
בוודאי שתמיכה הגיאו פוליטית הזו עומדת על בלימה. ככל שתהיה יותר בקורת מבית, תישחק עמדת אי ההתערבות של הגושים שמנינו. אף אחד לא הולך להיות צדיק יותר מהאופוזיציה הישראלית.
עוד נכונו לנו ימים לא פשוטים. ההתמודדות שלנו כאנשי תרבות של העולם החופשי המערבי, מול תרבות "השקר הגדול שמלא בשקרים קטנים", המשולבת בהתקפות המון מוסלמי מוסת, הם על החברה הישראלית כולה. קואליציה ואופוזיציה. אופוזיציה אמנם צריכה לעשות את תפקידה, אך במחשבה תחילה. במנעד האפשרויות שבין להיות בשורה אחת עם ארדואן האנטישמי לבין התנהגות אופוזיציונית ממלכתית - הרי שהבחירה פשוטה. תנו קצת שקט.
רמי סימני, יזם. ומרצה על ממשל ופוליטיקה.