הכרעת אזריה: "הגנרלים לא רצו להתערב בעונש, השופטים האזרחיים חשבו אחרת"
השאיפה לכתוב "מסמך מכונן" על הנורמות הרצויות בצה"ל, ההתייעצויות התכופות "על אזרחי" והמחלוקות בין שלושת השופטים "הקרביים" לשני השופטים האזרחיים. מאחורי הקלעים של דיוני השופטים בהכרעת הערעור בפרשת אלאור אזריה
"שופטיו של אלאור אזריה הרגישו את משק כנפי ההיסטוריה כאשר כתבו את פסק דינם. הם רצו לכתוב מסמך היסטורי מכונן, אך גם מעשי - שיאזן בין הנורמות הרצויות בהתנהלות חיילי צה"ל וגם יתחשב במציאות הקרבית המעשית והקשה שעמה הם מתמודדים מדי יום", כך מסכמים גורמים משפטיים, שהיו מעורבים בתיקו של החייל היורה מחברון, את הלך הרוח מאחורי הכרעת ביה"ד הצבאי לערעורים, שקבע אתמול כי עונשו של אזריה יוותר על כנו - 18 חודשי מאסר.
חמשת שופטי ביה"ד בחנו היטב את הזירה המצולמת שניה לאחר שניה, את הראיות והעדויות - והגיעו להחלטה ברורה וגורפת כי במועד הירי לא נשקפה לאזריה כל סכנה. עם זאת, השופטים ניסו בכל זאת להיכנס לראשו של אזריה ולנסות להבין מה עבר עליו באותם רגעים ומה הניע אותו.
"מהר מאוד כולם הגיעו לתובנה, אפילו בלי לדבר על כך, שמדובר בעבירה חמורה של הריגה - המשיקה אפילו לעבירת רצח", אומרים אותם גורמים. "כולם הגיעו למסקנה חד-משמעית שמה שקרה בגזרה לא יכול להיות מוצדק". השופטים ציינו כי מפקדיו של אזריה עמדו הרבה יותר קרוב אל המחבל, אולם לא חששו ממנו. "כולם הביעו אכזבה מרה מהתנהלות המפקדים בשטח, שכשלו בלשון המעטה, ובכל זאת אלאור הוא זה שדרך את נשקו, כשלא הייתה כל סכנה, ודפק למחבל כדור בראש. הרי אם היה חשש ממנו, אזריה יכול היה לירות בו רק ביד או ברגל".
בעוד שלגבי ניתוח המקרה שררה תמימות דעים בין חמשת שופטי ההרכב, ההתפלגות הייתה לגבי העונש. "'הגנרלים' - אב בית הדין האלוף דורון פיילס, האלוף במיל' אייל אייזנברג ותא"ל אבי פלד - לא רצו להתערב בעונש כי חשבו שהוא כבר מוצה על-ידי הערכאה הדיונית. לעומתם, השופטים אל"מ צבי סגל ואל"מ יגאל פליטמן, אף שהסכימו לגבי מה שקרה, הגיעו למסקנה שונה".
"שלושת השופטים הצבאיים בהרכב, פיילס, אייזנברג ופלד, דיברו על הדילמות המבצעיות שהם עצמם נתקלו בהן, תיארו מהי אווירה של סערת קרב, של מבצע, על תהליך קבלת החלטות של שניות ודקות, ועל החרדות של החייל הבודד. צמוד לאחר מכן נכנסו כל האלמנטים המשפטיים".
המטרה שריחפה כל העת מעל ראשיהם של השופטים - הן בדיון והן ביוזמה להליך גישור בין התביעה לבין החייל - הייתה להרגיע את הציבור. פרט לישיבות הפומביות של ביה"ד לערעורים, התכנסו השופטים מספר פעמים "על אזרחי" לצורך התייעצויות וחידוד הטיעונים. בין היתר הם שוחחו על הקולות השונים והמגוונים מבחוץ - אלו שתומכים באזריה ובמשפחתו, ואלו שמתנגדים למעשיו.
בסופו של דבר, טרם ההתכנסות לכתיבת פסק הדין, הציעו ראש ההרכב האלוף דורון פיילס והשופט צבי סגל כי יש לנסות לסיים את הפרשה בגישור בין שני הצדדים, זאת בשל הפיצול החברתי והפוליטי שנוצר בעקבות הפרשה.
"כולם דאגו איך פסק הדין ייתפס בקרב החיילים המשרתים, בקרב משפחותיהם המודאגות, בקרב המתגייסים בקרוב, הפלסטינים ואפילו בקרב צבאות זרים", מספר אותו גורם. "כולם גם הסכימו שצריך להילחם בתופעת החייל הבודד שמגיע לצבא 'מורעל' במובן השלילי, וחושב שיש דרך אחת להתמודד עם מחבל - והיא שימות".
"השופטים ראו לנגד עיניהם את 8 מיליון אזרחי המדינה המקוטבים והמתוחים. הם חשבו שאולי הציבור יירגע אם תושג הסכמה, אבל היה ברור שמבלי הבעת חרטה וקבלת אחריות מצד אזריה לא ניתן יהיה לקפל את הדגלים. מחד הם חשבו שאם תושג הסכמה בין הצדדים, אמנם לא ייכתב פסק דין מכונן, אך הציבור יירגע. מצד שני, אם אזריה לא יסכים לאחר שהוצעה לו עסקה, יושג גם כן אמון הציבור שכן אז הוא יווכח שהמערכת המשפטית לא ניסתה להתנהל בדרך של 'יקוב הדין את ההר'".
"משפט אזריה - ההוכחה שלא מחסלים מחבלים בכל מצב"
סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפעל הפיס, אלוף במיל' עוזי דיין, שהעיד מטעם ההגנה במהלך המשפט, התייחס הבוקר (יום ב') בראיון לאולפן ynet להחלטת ביה"ד הצבאי. "חשבתי שזו הייתה החלטה אומללה לגלגל את האירוע הזה למשפט פלילי, שבמציאות של ימינו נהיה מין משפט ראווה, אבל צריך לכבד את ההליך ואת ההחלטות של ביהמ"ש וביה"ד לערעורים", אמר.
דיין חזר על הדברים שהשמיע בעדותו לפיהם דין של מחבלים הינו מוות, זאת לאחר ששופטי המיעוט בהליך הערעור התייחסו בהכרעתם גם לקדושת החיים של המחבלים: "אין קדושת חיים למחבלים. יש כמובן את העניין של טוהר הנשק ומשמעת מבצעית. כעקרון צריך להוציא את המילה ניטרול מהלקסיקון של המלחמה בטרוריסטים. טרוריסטים לא מנטרלים - מחסלים אותם. האם בכל מקרה ומצב? התשובה היא לא. המשפט הזה הוא דוגמא לדבר כזה".
לשאלה כיצד צריכה לפעול משפחת אזריה כעת, השיב: "הכדור היום בידי אזריה ומשפחתו. אני מההתחלה לא הייתי הולך לערעור הראשון, אלא הולך למסלול של בקשת חנינה ומחיקת רישום פלילי". באשר לסוגיית החנינה מהרמטכ"ל, אמר: "אם הייתה בקשת חנינה הייתי שוקל אותה, כמו שהרמטכ"ל אמר, בכובד ראש. אני מאמין לו שזה מה שיקרה אם חנינה כזו תבוקש".
לפנייה לכתב/ת 
