"השסע הערבי-יהודי פוגם באיכות החיים"

בשיתוף גבעת חביבה

"מדורת השבט כבר לא תשוב. החברה שלנו מורכבת מארבעה שבטים מרכזיים השונים זה מזה", את המילים האלו אמר הנשיא ראובן ריבלין בנאום השבטים המפורסם שלו לפני שנתיים בכנס גבעת חביבה ולאחר מכן בכנס הרצליה. נאומו של ריבלין היה קריאת השכמה ליניב שגיא, מנכ"ל גבעת חביבה, שפועל ללא לאות במשך שנים לחיזוק הדו קיום בין החברה הערבית ליהודית. "הנאום של ריבלין והכנס בגבעת חביבה הראו שאנחנו לא בשלים כמדינה וכחברה לחזון משותף", הוא אומר.

(צילום: רועי עידן)

כך נולד פרויקט "מפת הדרכים" השאפתני, שבניגוד לניסיונות הדו-קיום שעליו שוקדים לא מעט מוסדות וארגונים במשך עשרות שנים ובראשם גבעת חביבה, מנסה ליישם באמצעים פרקטיים ובשיתוף הציבור הרחב חזון חדש לחיים משותפים. "אנחנו לא יודעים איך יראה העתיד אבל אנחנו כן יכולים להציע איך יהיה בהווה יותר טוב", מציין שגיא, שיחד עם שותפיו בגבעת חביבה מיפו את התחומים המרכזיים שצריכים לדעתם להוות את אבן הבניין בבניית יחסי יהודים-ערבים.

הקבוצה גייסה צוות של שבעים מומחים מחמישה תחומים שיובילו בשלושה שלבים לבנייתה של חברה משותפת – מנושאים של פיתוח כלכלי, ממשל, חינוך תרבות ועד הנושא הכאוב ביותר שנמצא בלב השסע, הקרקעות. שגיא מדגיש כי ישנה משמעות רבה לשיתוף הציבור בפרויקט, שנקרא להצביע בימים אלו בסקר שיכונן את מסע קידום החקיקה שייערך בסוף השנה הקרובה. "אנחנו רוצים שההמלצות יהיו ישימות, שזה לא יהיה פרויקט שייכנס למגירות ואולי עוד עשרים שנים יהיה מישהו שיתעניין בו. לכן חשוב להדהד את זה עם הציבור".

יש לדעתך תחום שיותר חשוב לקדם מאחרים?

"התפיסה שלנו היא שאין תחום כזה. כל התחומים נושקים. כאן טמון ההבדל בתפיסה שלנו מול זו של הממשלה. הממשלה חושבת שאם יינתנו תשובות כלכליות טובות יותר, אז ניצור תשתית יותר טובה לחיים המשותפים. ואנחנו אומרים שהתשובות הכלכליות הן תנאי הכרחי אבל לא מספיק. גם אם המצב הכלכלי יהיה יותר טוב, כל התחומים האחרים יופלו אז לא נצליח לשפר את התשתית לחיים המשותפים והדמוקרטיים בישראל".

"אני חושב שהשסע הזה מאיים על עצם המהות הדמוקרטית של המדינה. ואפשר לראות את זה בחקיקה – חוק הלאום הוא חוק שפוגע באופייה הדמוקרטי של ישראל. אנחנו חושבים שהשסע היהודי-ערבי מאיים על הביטחון, הוא פוגע באיכות החיים בכל הסוגיות שאפשר לחשוב עליהן ולכן הוא הקריטי ביותר והוא דורש את שינוי הפרדיגמה".

(צילום: רועי עידן)

"בשביל זה הפרויקט קיים. התפיסה שלנו היא שלא ניתן לעשות את זה בתהליכים אידיליים של דיאלוג ושל שיחות יפות, אלא שצריך להראות איך האינטרסים של שני הצדדים מקבלים את המענה המיטבי באמצעות השותפות. האינטרס הגדול של הצד הערבי הוא לחיות בישראל כאזרחים שווי זכויות והשתלבות אזרחית אמיתית, זה אינטרס הרבה יותר גדול מהשתלבות בנרטיב הפלסטיני".

"כשהערבים במדינת ישראל יהיו במעמד שווה לזה של האפרו-אמריקאיים בארצות הברית נהיה במצב הרבה יותר טוב מהיום. זה רחוק מאוד ממראית עין. ברור שזה לא מספיק, אלו תהליכים מאוד עמוקים שייקחו דורות אבל צריך להתחיל לשנות אותם. הקרקע בהחלט בשלה לזה אבל אין לזה עוד ביטוי פוליטי מבחינת מדיניות. בארץ יש שני תהליכים הפוכים ומדהים לראות את זה – מצד אחד, יש יותר גזענות וחקיקה יותר נוקשה כלפי הציבור הערבי ומצד שני יש כמיהה יותר גדולה לחיים משותפים".

בשיתוף גבעת חביבה