האישה המצרית שחיה כגבר כדי לשרוד
בהייה עלי סלימאן, בת 32, מתחזה לגבר כבר חמש שנים מאז הפך בעלה לנכה כדי להצליח לעבוד ולהציל את עצמה, את בעלה ואת ארבעת ילדיהם מעוני מחפיר. הסיפור שלה ריגש בימים האחרונים מיליוני מצרים ואת הרשויות שנרתמו לעזור: "לא אתייאש עד שאוכל לחזור להיות אישה"
על המצב הכלכלי הקשה במצרים דובר לא פעם. מיליוני תושבי ארץ הנילוס חווים את המציאות הקשה הזו על בשרם בכל יום, בעוד שהנשיא, עבד אל-פתאח א-סיסי, חווה את המציאות הזו באמצעות ירידה בסקרי הפופולריות שלו. אך סיפורה המדהים של בהייה עלי סלימאן מדגים את המצב הקשה שבו נתונים המצרים יותר מכול.
בימים האחרונים עוסקת התקשורת המצרית בהרחבה בסיפורה של בהייה בת ה-32, תושבת מחוז בני סוויף שבדרום המדינה. לפני 15 שנה היא נישאה לגבר שמבוגר ממנה ב-16 שנה בשם חמדין סאלם אחמד, שכבר היה נשוי לפני כן עם ילדים. כיום הוא בן 48 ולשניים יש ארבעה ילדים משותפים.
אך לפני חמש שנים קרה אסון משפחתי. בעלה של בהייה, שעבד כנהג "טוקטוק" (הגרסה המצרית לריקשה) ובעוד עבודות מזדמנות עבר תאונה קשה ואיבד את יכולת הדיבור. בהמשך הידרדר מצבו הבריאותי והוא הפך לנכה שמרותק לביתו, ואיבד למעשה את היכולת לעבוד.
"נאבקתי כדי שלא יחשבו שאני אישה"
וכך השינוי המגדרי של בהייה יצא לדרך. היא ביקשה מהספר בכפר שלה לקצץ את שיערה והיא החלה לעטות את הג'ילבאב הגברי. כך היא הפכה לגבר של ממש, בראייתה, ואף החלה ללכת לעבוד באזורים ובכפרים רחוקים שבהם אף אחד לא ממש הכיר אותה. במקביל היא החלה להשתמש בשם "בכאר" במקום שמה המקורי – והכול כדי שתוכל לכלכל את בעלה הנכה ואת ילדיה במשך לא פחות מחמש שנים.
"אחרי שנהייתי כמו הגברים נעלמו ההטרדות וההצקות, "אבל לפעמים הטבע הנשי שלי גובר עליי", סיפרה בראיון לכלי תקשורת במצרים. "בחלק מהמקרים לא הצלחתי לשאת בחלק מהמקצועות שדורשים כוח פיזי ונחישות רבה יותר. אבל אני נאבקתי כדי שאף אחד לא יחשוד שאני אישה. עם הזמן וההתמודדות עם הגברים אפילו מיתרי הקול הפכו למחוספסים כמו של הגברים".
הסיפור שפורסם בהרחבה בימים האחרונים בתקשורת המצרית הפך את בהייה למרואיינת מבוקשת אך גם הביא להירתמות לנושא מצד הרשויות. מושל מחוז בני סוויף, שריף חביב, הורה לגורמים הרלוונטיים לסייע לבהייה שנגעה בלבם של מיליוני מצרים.
יש לציין כי אין מדובר בסיפור הראשון במצרים שבו נשים נאלצות להתחזות לגברים ולעבוד בעבודות פיזיות מאוד כדי לנסות ולהרוויח את פת לחמן. ב-2015 נחשף במצרים לכבוד יום האם סיפורה של סיסה אבו דוח, שבמשך 40 שנה חיה כגבר ואף זכתה לפגישה עם נשיא מצרים א-סיסי. בנובמבר 2016 נחשף סיפורה של מונא בדר, אישה בת 40 שחיה בעוני ועובדת כסבלית. גם היא זכתה לפגישה עם נשיא מצרים ואף קיבלה רכב כדי לסייע לה בעבודתה.
אך גם אם מצבן של אותן נשים ספציפיות שהצליחו להגיע לכותרות נפתר או הוקל, לא מן הנמנע שיש עוד נשים רבות מאוד במדינה שנאלצות לזנוח את נשיותן ולהתחזות לגברים – רק כדי להצליח לשרוד.
לפנייה לכתב/ת 
