השתלת ריאות לעריקאת? סיכוי נמוך שיקרה בישראל
אף שהבכיר הפלסטיני שממתין להשתלת ריאות כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, גורמים במשרד הבריאות מבהירים כי רק תושבי מדינת ישראל יכולים להירשם ברשימת ההמתנה הארצית. העובדה שהוא אינו אזרח המדינה שמה אותו בתחתית רשימת המועמדים. ומה הסיכוי שכן יזכה להשתלה?
סאיב עריקאת, האחראי על ניהול המשא ומתן הפלסטיני עם ישראל ב-20 השנים האחרונות, חולה במחלת ריאות קשה ונמצא ברשימת ההמתנה להשתלת ריאות הן בארץ והן בארצות הברית, כפי שפורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet. עריקאת ממתין בימים אלה בישראל, אך גורמים במשרד הבריאות ובמרכז הלאומי להשתלות הבהירו אתמול (ג') שברשימת ההמתנה הארצית יכולים להירשם רק תושבי מדינת ישראל. סדר הקדימויות בהשתלה נקבע על פי קריטריונים רפואיים בלבד, ללא חריגים, עבור החולה הזקוק ביותר.
במקרים שבהם לא נמצא חולה ישראלי מתאים לקבלת האיבר, ניתן להשתיל את האיבר הנתרם במי שאינו תושב ישראל, וזאת בכפוף להסכמת משפחת התורם, בתיאום עם מרכז ההשתלות. מקרים אלה נחשבים נדירים ביותר.
אם יימצא תורם מתאים יעבור עריקאת ניתוח שבו יוחלפו ריאותיו או חלקים מהן, בריאות או חלקים מגופו של תורם. ריאות נתרמות על ידי אדם שהלך לעולמו ומשפחתו הסכימה לכך. על פי החוק, המשפחה לא יודעת למי היא תורמת את האברים, ובשל חשש מסחר באיברים היא לא יכולה להתנות את התרומה לאדם ספציפי. אם ישנה החלטה לתרום – הבחירה תהיה על פי שיקולים רפואיים מקצועיים על ידי המרכז הלאומי להשתלות.
למשרד הבריאות הוגשה בקשה לפנים משורת הדין להכליל את עריקאת ברשימת ההמתנה. מסיבות חוקיות, משרד הבריאות לא יכול להיעתר לבקשה חריגה זו מתוך מחויבות לשמור על טוהר הליכי ההקצאה של תרומת אברים. לכן עריקאת יוכל לקבל תרומה רק בנוהל הנוגע למי שאינם תושבי ישראל.
ההחלטה לבצע השתלת ריאות מתקבלת לרוב במקרים שבהם אדם סובל ממחלה קשה. עריקאת סובל ממחלת פיברוזיס ריאתי, שמאופיינת בהתפתחות צלקות ברקמת הריאות ומקשה על פעילותן התקינה. המחלה מתבטאת בקוצר נשימה ושיעול ועלולה להחמיר לכדי אובדן היכולת של הריאות להעביר חמצן אל הגוף. למחלתו אין תרופה, והדרך היחידה שבה ניתן להציל את חייו היא השתלת ריאות. הרופאים יצטרכו להחליט אם להשתיל בגופו של עריקאת ריאה אחת או שתיים.
מועמד להשתלת ריאה דוגמת עריקאת הוא כמעט תמיד חולה הסובל ממחלת ריאות סופנית, שתוחלת החיים שלו על פי הערכת הרופא המטפל אינה עולה על 18-12 חודשים.
למרות המחסור האדיר בתרומת איברים, לא כל ריאה מתורם מתאימה להשתלה. לא ניתן להשתיל ריאות מתורמים שהיו מעשנים כבדים, כאלו שעברו חבלות בבית החזה, או מחולים הסובלים מזיהום ריאתי פעיל או כזה שעברו הנשמה מלאכותית ממושכת. ניתן לשפר את ריאת התורם באמצעות תרופות. בכל מקרה, הרופאים תמיד יבצעו בדיקות פרטניות בין התורם לבין החולה ויבחנו את גודל הריאה וסוג הדם טרם ההחלטה על ביצוע הניתוח. גם אם עריקאת עצמו יהיה בתחילת רשימת ההמתנה, אין הכרח שהוא יקבל את תרומת הריאות הקרובה ביותר, אלא יצטרך להמתין עד שתמצא תרומה שתתאים עבורו וגם שאין אף אזרח ישראלי שיכול לקבל את הריאות והסיכוי לכך אינו גבוה במיוחד.
שיעור ההישרדות לאחר שנה של ההשתלה מוערך בכ-80 אחוז, ולאחר כשלוש שנים בכ-70 אחוז. חולים שעברו את ההשתלה בהצלחה לא נזקקים עוד לטיפול בחמצן. בנוסף, רמת החמצן שלהם בדם עולה, נפחי הריאה משתפרים בהרבה ושיעורי זרימת האוויר שבים לרמתם הנורמלית. לאחר תקופת החלמה, כמעט כל החולים שבים לתפקוד מלא, עם סיבולת טובה למאמץ.
עריקאת סובל יותר משנה ממחלת ריאות, הרופאים שטיפלו בו בבית החולים בישראל החליטו להמליץ על השתלה לאחר שגופו הפך עמיד בפני התרופות. על פי הערכה ברשימה יש כ-70 חולים הממתינים לתרומה. כיום מתבצעות בישראל כ-50 השתלות ריאה בשנה, יותר משני שליש מהן בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.
לפנייה לכתב/ת 
