אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה
המשכיות היא שם המשחק בהפועל ירושלים. נכון, המאמן התחלף, יוגב אוחיון וסנטר ענק הצטרפו וסטודמאייר בדרך החוצה, אבל השלד שזכה באליפות נשאר, והמטרה ברורה: זכייה ביורוקאפ
תחשבו רגע על שני המועדונים שעשו קפיצת מדרגה עצומה בשנים האחרונות. לא במקרה מדובר בהפועל ירושלים בכדורסל והפועל באר־שבע בכדורגל. לא מעט קווי דמיון עוברים ביניהם, החל מבעלים עתירי ממון (אורי אלון ואלונה ברקת) שלא מפחדים להכניס את היד לכיס אך פועלים בשפיות, סגל מקומי איכותי, זרים מצוינים, המשכיות מקצועית ומתקן חדש ששידרג את חוויית הצפייה.
כמו באר־שבע, גם בהפועל ירושלים מתרגלים למעמדם החדש. לא עוד אלטרנטיבה להגמוניה של מכבי ת"א, אלא מועדון שנלחם על השליטה בכדורסל הישראלי. עם שתי אליפויות בשלוש השנים האחרונות, ובעונה שעברה גם הצלחה באירופה, אי אפשר להתווכח.
ובזמן שבמכבי ת"א הספיקו להחליף את כל הסגל ומחפשים את הזהות החדשה לקבוצה שנכשלת כבר שלוש שנים ברציפות, בירושלים עלו על הגל. אלון לא צריך לבצע מהפכות מיותרות. הקיץ של האלופה נראה יותר כמו הקלישאה "סוס מנצח לא מחליפים".
כל זה לא אומר שבירושלים לא עשו כלום בפגרה. בקבוצה אמנם שמרו על שלד השחקנים שהניף את צלחת האליפות וטיפס עד חצי גמר היורוקאפ, אבל בכל זאת נאלצו להחליף מאמן ולבצע חיזוקים נקודתיים. המטרה ברורה: אליפות שלישית וניסיון לזכות בתואר אירופי.
מבחן יווני
אבל לפני שנגיע לסגל, חייבים לדבר על המאמן. סימונה פיאניג'אני עזב אחרי עונה אחת בלבד וחזר ליורוליג, שם יוביל את ניסיונות השיקום של מילאנו. פיאניג'אני לא היה אדם קל, את זה יגידו גם אוהביו הגדולים. אפילו דקות ספורות אחרי שזכה באליפות המאמן האיטלקי כמעט התפרץ במסיבת העיתונאים בהיכל מנורה־מבטחים, אך עצר את עצמו ברגע האחרון.
עם עזיבתו, חיפשו בירושלים מאמן אירופי אחר בעל שיעור קומה דומה. מועמדותו של ישראלי מעולם לא נלקחה ברצינות על ידי אלון והמנכ"ל גיא הראל. המחשבה הייתה להחתים איש מקצוע בעל שם, שמכיר את ההתנהלות במועדונים הגדולים ביבשת, שאימן ביורוליג וביורוקאפ, שהשם שלו יוכל להביא לפיס ארנה שחקנים ברמה גבוהה.
בסופו של דבר הוחלט ללכת על פוטיס קציקאריס היווני. אחת הסיבות הייתה האופי הנוח שלו, השונה כל כך מהטמפרמנט של קודמו. "קציקאריס הוא מאוד נעים ומבין עניין", אומרים בירושלים. יש לו רזומה מרשים, שכולל את קובאן, ולנסיה, אריס סלוניקי, א.א.ק אתונה, ואפילו את נבחרות רוסיה ויוון, אבל הוא עזב לא מעט מהן באמצע העונה. מקובאן פוטר אחרי שלושה חודשים וחצי בלבד. את רוסיה לא הספיק לאמן אפילו במשחק אחד לפני שהתפטר. בנוסף, בניגוד לפיאניג'אני המעוטר, קציקאריס מעולם לא זכה בתואר.
"הוא פתוח מאוד לשיטות אימון ומשחק חדשות", אומר הסקאוט היווני דימיטריס קאטס. "את הבסיס שלו הוא שאב מהמאמנים היוגוסלביים שאימנו ביוון בשנות ה־90. בהמשך למד גם מהכדורסל הספרדי, כשאימן שם. הוא עובד הרבה על פרטים טקטיים, לא נותן לשום דבר להיות מקרי. המשחק שלו מבוסס בעיקר על קבלת החלטות של הגארדים, לצד משמעת הגנתית. חשוב לו להביא שחקנים שקודם כל יודעים ואוהבים לשמור".
השילוש הקדוש
המטרה הראשונית של אלון והראל בעונת המלפפונים הייתה לעשות הכל כדי להשאיר את שלישיית הזרים שהובילה אותם לאליפות – קרטיס ג'רלס, ג'רום דייסון וטרנס קינזי – בעיקר אחרי שבגמר הפלייאוף קלעו השחקנים הצברים נקודה אחת בלבד. המשימה הוכתרה בהצלחה.
השיחות עם דייסון היו מהירות, והגארד חתם מיד על הארכת החוזה. נציגיו של קינזי בדקו הצעות מאירופה בניסיון להחזיר אותו ליורוליג, אך בסופו של דבר התרצו. הסיפור הגדול היה ג'רלס: באירופה היו בטוחים שיצטרף לפיאניג'אני במילאנו, שבה כבר שיחק בעבר, אך הקלפים נטרפו כשדווקא אנדרו גאודלוק חתם שם. במצב שנוצר הבין הרכז האמריקאי שהאופציה הטובה ביותר היא להישאר באלופה הישראלית לשנתיים נוספות.
השלישייה הזו היא השלד שעליו תתבסס ירושלים גם העונה. ומה בנוגע לשני זרים נוספים? טראוויס פיטרסון כבר עזב, ועתידו של אמארה סטודמאייר אינו ברור. הסנטר, שהגיע לישראל בקול תרועה בקיץ הקודם וכבר החל בהליכי קבלת אזרחות בטענה כי ברצונו להשתקע בארץ, עשוי לעזוב. הוא התחמק ממתן תשובות בעניין אחרי גמר הפיינל־פור, ולמקורביו אמר כי הוא שוקל לחזור לעונת פרישה ב־NBA. בירושלים אוהבים אותו ומכירים בכך שהרבה בזכותו מכרו יותר מ־7,000 מינויים בעונה שעברה וקיבלו חשיפה גדולה בתקשורת האמריקאית והאירופית. מצד שני, מבחינה מקצועית אפשר להסתדר בלעדיו. מהבחינה הזאת, כבר יש לו יורש.
היורש של אמארה
עם כל הכבוד להחתמה של יוגב אוחיון, הצעד המשמעותי שביצעה ירושלים בפגרה הוא צירופו של הענק אלן אומיץ' (2.16 מ'). זו הצהרת כוונות רצינית של המועדון: אנחנו רוצים לזכות ביורוקאפ.
הסנטר הסלובני בן ה־25 עשה את הפריצה הגדולה שלו בגראן קנאריה הספרדית, כאשר נבחר לחמישיית העונה של היורוקאפ ב־2016 עם ממוצע של 14 נקודות ו־7.6 ריבאונדים למשחק. היכולת הנהדרת העניקה לו חוזה לשנתיים באנאדולו אפס, אך השידוך לא עבד ואומיץ' הושאל למלאגה באמצע העונה. זה נגמר בזכייה אדירה ביורוקאפ.
"מה שכל כך מיוחד באומיץ' זו העובדה שהוא מאוד אמוציונלי על המגרש, לטוב ולרע", מספר העיתונאי הספרדי נאצ'ו מנדוסה, שסיקר את הסלובני בתקופתו בגראן קנאריה וגם במלאגה. "הוא מאוד מחויב לקבוצות שלו, משחק עם תשוקה, ותורם הרבה כשהוא מרוכז. אומיץ' פיזי מאוד, נע טוב עם הכדור ובלעדיו. הבעיה המרכזית שלו: לפעמים הוא נוטה להיעלם ועוברים משחקים שלמים עד שהוא חוזר לעצמו".
שני מקרים שמעידים על האמוציות של אומיץ': הראשון התרחש בחודש מארס האחרון במהלך משחק של מלאגה מול בילבאו, כאשר הסנטר הסלובני נקלע לעימות פיזי עם אקסל הארוול הבלגי במחזה שהזכיר קרב MMA; השני היה בגמר היורוקאפ נגד ולנסיה, כשהורחק אחרי שנכנס לתחומי המגרש כדי להפריד בעימות בין שני שחקנים, למרות שהיה אמור להישאר על הספסל.
אם יתחבר לירושלים, אומיץ' יכול להיות זה שיעשה את ההבדל בין עונה אירופית מצוינת לבין עונה אירופית היסטורית, אבל יש לפחות עוד עמדת זר פנויה: ירושלים עדיין מחפשת פאוור־פורוורד במקום פיטרסון – שחקן עם איכויות דומות בהתקפה, אבל כזה שיוכל לסייע גם בהגנה, היבט שפיטרסון לא הצטיין בו. ייתכן אפילו שהקבוצה תצרף זר שישי לטובת המשחקים ביורוקאפ, למשל גיבוי מהספסל לקינזי.
שדרוג ישראלי
המהלך השלישי המשמעותי של הקיץ היה החזרתו של יוגב אוחיון. מכבי ת"א התירה את החוזה שלו במטרה להחתימו מחדש בסכום נמוך יותר. אוחיון נפגע והרגיש שלא כך צריך להתייחס לשחקן שלבש צהוב שש עונות ואפילו היה קפטן בשלב מסוים. הוא לא המתין זמן רב ומיהר לחתום אצל היריבה המושבעת.
מי שנפגע מכל הסיפור הוא בר טימור. כבר בתחילת העונה שעברה ניהל הגארד בן ה־25 מו"מ עם ירושלים על חידוש החוזה. בנובמבר הציעו לו חוזה של 250 אלף דולר, אבל אז הוא ביקש לדחות את המשך השיחות. הפגישה הבאה כבר נערכה בסוף העונה, אחרי תקופה פחות משכנעת של טימור. גם ההצעה כבר הייתה פחות קוסמת: 600 אלף דולר לשלוש עונות. בנוסף ליכולת המקצועית, תקציב הישראלים של ירושלים הצטמק בעקבות בואם של ריצ'רד האוול לקראת סוף העונה שעברה ואוחיון בקיץ.
טימור נעלב וכבר סיכם במכבי ת"א, ורק אחרי לחצים רבים מצד האוהדים ולילה ללא שינה ביצע פניית פרסה ברגע האחרון, התקשר להראל והודיע שהחליט להישאר במועדון. הצדדים כרגע מאושרים, אבל השאלה הגדולה היא כמה, אם בכלל, טימור ישחק העונה כשבקו האחורי העמוס נמצאים יותם הלפרין, ג'רלס, דייסון ואוחיון, ובזמן שבחוק הישראלי נכללים גם ליאור אליהו והמתאזרח האוול.
ירושלים כבר הוכיחה שבניגוד למועדונים האחרים שזכו באליפות, ההצלחה שלה היא ממש לא חד־פעמית. היא מתעצמת משנה לשנה, ועכשיו מעלה את רף הציפיות. עם השקט היחסי שבו התנהלה בקיץ, השדרוג לצד ההמשכיות, ועם תנופה אדירה ביציעים, יש לאלופה הזדמנות להגשים העונה את היעד של אלון ולעשות את קפיצת המדרגה לליגה של הגדולים באמת – היורוליג.
לפנייה לכתב/ת 
