שקד: "על פי חוק רה"מ לא צריך להתפטר בהגשת כתב אישום. צריך לחכות ולראות מה יהיה באישום"
שרת המשפטים איילת שקד אומרת באולפן ynet שלפי היועמ"ש הדרג המדיני לא קשור לפרשת הצוללות, ועל רקע החקירות מדגישה ש"צריך לקרות משהו מרחיק לכת כדי להפיל ממשלה". שקד קוראת לנתניהו "להיערך ברצינות ליום שאחרי אבו מאזן ולסכנות", ומציעה לאלאור אזריה: "אין סיכוי לערעור בעליון, בקש המתקת עונש מהרמטכ"ל"
שרת המשפטים איילת שקד התייחסה היום (ד') בריאיון באולפן ynet לחקירות ראש הממשלה ולחשדות נגד גורמים בסביבתו - וביקשה להדגיש שרק במקרה קיצוני יש להפיל את הממשלה אם יוגש כתב אישום נגד בנימין נתניהו. היא התייחסה גם לסוגיות הנוספות שעל סדר היום - בהן אלאור אזריה, החלטת הקבינט על המגנומטרים בהר הבית וההסתה בקרב ערביי ישראל.
שמענו עכשיו את המגעים עם ארי הרו, שאולי יהיה עד מדינה. אם יוגש כתב אישום, ראוי בעינייך שראש הממשלה יישאר בתפקידו?
"ראשית על פי החוק ראש הממשלה לא צריך להתפטר, נחכה ונראה מה יהיה, יש הרבה דיסאינפורציה בתקשורת. לדוגמה אומרים שראש הממשלה וחלק מהשרים קשורים לפרשת הצוללות, אז זה כבר היועץ המשפטי אמר שזה לא קשור לדרג המדיני - לא לראש הממשלה ולא לשרים. יש המון דיסאינפורמציה ועובדות, ובסופו של דבר כתב אישום מגישים על פי ראיות".
האם את מרגישה נוח עם זה שהאנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה חשודים, חלקם היו במעצר בית, הולכים לחתימה על עד מדינה? ועקרונית האם ראש ממשלה יכול לכהן בזמן כתב אישום?
"צריך לחכות ולראות מה יהיה בכתב אישום. צריך לקרות משהו מרחיק לכת כדי להפיל ממשלה. ללכת לבחירות זה לא עניין של מה בכך, אני יכולה להגיד שהממשלה עושה עבודה מצוינת בהרבה תחומים. לדוגמה, ישבנו השבוע בוועדת צוות עם שרים וראש הממשלה בטיפול בנושא הבדואים. סוף-סוף אחרי הרבה שנים של הזנחה ממשלה לקחה את הנושא בצורה הכי רצינית ומקיפה. אז אם הולכים לבחירות כל זה נהרס, ושוב אף אחד לא יטפל בבדואים.
"כרגע אין כתב אישום. אין המלצה לכתב אישום, בסופו של דבר מי שייקח את ההחלטה הזאת זה היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. הם עובדים ביחד, הם ייקחו את ההחלטה והם ינהלו את זה. עד אז - תנו לראש הממשלה ולממשלה לעבוד".
"כשאני יושבת בישיבות עם ראש הממשלה, הוא לגמרי מרוכז במהות הישיבה. מה שיש בחוץ אני לא יודעת. אבל בסופו של דבר ביום-יום השרים מנהלים את המשרדים שלהם, ראש הממשלה, ממה שאני רואה, עסוק בעיקר בענייני חוץ וביטחון. כשאני איתו בישיבות קבינט וישיבות עבודה הוא לגמרי מרוכז בנושא".
אפרופו קבינט, מה היה בקבינט המגנומטרים המפורסם? התקפלתם?
"חשבנו, גם השר בנט וגם השר אלקין וגם אני, שלא נכון להסיר את המצלמות. המשטרה היתה באיזשהו תהליך, וחשבנו שהיא צריכה אמצעי אבטחה להר הבית ואם היא יודעת בסופו של דבר להרגיל את האוכלוסייה למצב החדש, צריך לתת לה גיבוי. בסופו של דבר הוחלט להסיר הכול. זאת הייתה דילמה, אני חייבת לומר. חשבנו שבאמת התקפלות או הסרה של כל האמצעים יכולה בעתיד להביא לתוצאות קשות. כי במזרח התיכון הרבה פעמים ראינו שכשמתקפלים בהווה נענשים על זה בעתיד".
מצד שני הייתה כאן הערכה, למשל של השב"כ.
"את צודקת. מצד שני הייתה הערכה של גורמי ביטחון אחרים שצריך להסיר ולכן גם ההחלטה שנלקחה היא לגמרי במתחם הסבירות. אנחנו חשבנו שבמזרח התיכון זה לא נכון, צריך לתת למשטרה את כל הגיבוי והכוח וכן להשאיר את המצלמות".
גורמים שונים, גם בממשלה, אמרו שהשב"כ פשוט רצה לחזור בשלום הביתה. את מסכימה עם הביקורת הזאת?
"לא, אני לא מסכימה. אני חושבת שהשב"כ נתן את עמדתו המקצועית. ככה הוא ראה את הדברים. המשטרה נתנה את עמדתה המקצועית, הצבא נתן את העמדה המקצועית, ובסופו של דבר הדרג המדיני הוא זה שצריך להחליט. כבר לקחנו החלטות בעבר שהיום במרחק של זמן אנחנו יכולים לדעת אם היו טובות או לא - שהיו טובות מאוד ונלקחו למרות התנגדות הדרג המקצועי".
אז סידורי האבטחה כפי שאנחנו רואים אותם היום מניחים את הדעת מבחינתך?
"לא, ממש לא. וגם המשטרה חושבת שלא. וצריך לראות מה עושים בעניין".
איזה אפשרויות יש?
"היה חשש שאחרי שיש פיגוע באש חיה בהר הבית יהיו חקיינים שינסו לעשות את אותו דבר, ולכן המשטרה נדרשה לפתרון מיידי וככה הגיעו למגנומטרים. זה נכון שעכשיו באמת הפתרון הוא לא מספק. אומנם תגברו מאוד את הכוחות, אבל זה לא מספק. יש החלטת ממשלה להפוך את כל העיר העתיקה בעצם לעיר חכמה. לשים הרבה מצלמות וכל מיני אמצעי ביטחון בכל העיר העתיקה, בעוטף ובכניסה להר הבית".
זה מה שימנע פיגועים?
"בואי נראה, בסופו של דבר זאת ההחלטה שהקבינט לקח".
את בעד עליית יהודים להר הבית, לא משנה מה יהיה המחיר?
"מה זה 'לא משנה מה יהיה המחיר'? אז את יכולה להגיד על כל דבר... אז בואי נלך מפה לא משנה מה יהיה המחיר. בוודאי שאני בעד עלייה, מי שרוצה או יכול לעלות, ומי שרוצה עולה. גם אזרחי ישראל יהודים וגם תיירים עולים בצורה מסודרת להר הבית. צריך להגיד שהם כן עוברים בידוק קפדני. וצריך להגיד גם שיהודים לא יכולים להתפלל בהר הבית. יש פה פגיעה בחופש הפולחן, שאם זה היה הפוך בוודאי לא היו מכילים את זה, אבל זה הסטטוס קוו כרגע".
היית מנהלת את המשבר הזה בצורה אחרת?
"אני לא יושבת על הכיסא של ראש הממשלה. הוא יושב על הכיסא הזה. אני יכולה רק להגיד את דעתי בפורומים המתאימים ואני אכן אומרת אותם".
אפרופו דעתך על אזרחי ישראל הערבים שמעורבים, חברי הכנסת שיושבים ממש בכנסת ישראל ומלבים את השיח הזה.
"ההתנהגות של חברי הכנסת הערבים היא בושה וחרפה. הם היו הראשונים שהיו צריכים לצאת ולגנות בלשון הכי תקיפה את האלימות וגם את ההתנהגות המחפירה של תושבי אום אל-פחם שהפרו את הוראות המשטרה ועשו את לוויית השנאה הזאת. הם הראשונים שצריכים לצאת נגד זה, והם לא יוצאים נגד זה, וזה חבל מאוד. אני חושבת שבסך הכול הציבור הערבי-ישראלי בגדול רוצה להיות חלק מהחברה הישראלית.
"הממשלה הזאת משקיעה הרבה במשרדים. גם אני במשרד שלי, גם שר החינוך במשרד שלו, גם שר החקלאות, גם שר הכלכלה, משקיעים הרבה מאוד במגזר הערבי כדי שיהיו חלק מהחברה הישראלית. ותופעות כמו שראינו באום אל-פחם - צריך לטפל בהן ביד קשה. זה מתחיל באמת מההנהגה. לצערי חברי הכנסת הערבים, רובם לא מתנערים מהתופעה הזאת ולא מהווים דוגמה אישית.
יש גם דיבור על חילופי אוכלוסין. ערביי ישראל שומעים את ההתבטאויות האלה, אני מניחה שזה גם משפיע.
"קודם כול אני אזכיר את הסדר הכרונולוגי. הלוויית השנאה הייתה לפני ההתבטאות (של נתניהו - מ"א). ההתבטאות הזאת הייתה אחרי ההלוויה. אני כמובן חושבת שזה לא יעלה על הדעת, הרי אם יש ביפו התפרעויות אנחנו לא נרצה למסור למישהו את יפו. צריך לנהוג ביד קשה במי שמתפרע ומי שמסית נגד מדינת ישראל. ודרך אגב היועץ המשפטי לממשלה אישר הגשת כתבי אישום למסיתים מבין ערביי ישראל רק בשבוע האחרון. ושוב אני אומרת, לנסות לקרב את הציבור הערבי כציבור".
נראה שיש מוטיבציה די גדולה מצד הממשל האמריקני לקדם פה איזשהו פתרון. נשאלת השאלה גם לאור מצבו הבריאותי של אבו מאזן, וגם בכלל, האם יש מה לקדם ועם מי?
"אני חושבת שגם הממשל האמריקאי לאט-לאט מבין שפתרון קבע כמו שהם רוצים פה במזרח התיכון, בסוגיה הפלסטינית, לא יקרה בשנים הקרובות. ואני חושבת שגם האמריקאים ובעיקר אנחנו צריכים להתחיל לדבר על מה יקרה ביום שאחרי אבו מאזן. אבו מאזן לא יהיה כאן לנצח ואף אחד באמת לא יודע מי יחליף אותו ומה יהיה כאן ביום שאחרי, וצריך לטפל בסוגיה הזאת ברצינות ולעומק. גם ישראל וגם ארצות הברית.
אנחנו צריכים לדאוג מהיום שאחרי אבו מאזן? עוד תתגעגעו אליו?
"בוודאי, זה יכול להיות מדאיג. אף אחד לא יודע מה יקרה ביהודה ושומרון. יש תרחיש רע מאוד שחמאס ישתלטו גם על יהודה ושומרון. אף אחד לא יודע מי יחליף אותו. זאת סוגיה שהקבינט וממשלת ישראל, וגורמי הביטחון וראש הממשלה שהוא גם שר החוץ, צריכים לעסוק בה ולעסוק בזה ברצינות ובהרחבה".
לא בלי קשר לכל השאלות שנשאלו כאן עד עכשיו - אנחנו לפני בחירות?
"לא נראה לי. הממשלה הזאת מאוד-מאוד יציבה שעובדת מאוד-מאוד טוב ביחד. לולא היו כל מיני ספקולציות".
לא רק ספקולציות.
"כן, כל מיני, את צודקת. לולא היו כל הפרשיות האלה, ההערכה שלי שהממשלה הזאת תסיים את כהונתה בסוף 2019. לאור הדברים אנחנו לא יודעים מה יקרה. אני יכולה להגיד לכן שאני רוצה לקוות שהממשלה תסיים את כהונתה ב-2019, אני מקווה שכך יהיה".
את ונפתלי בנט תמשיכו בפלטפורמה הקיימת או שפניכם למקום אחר?
"נפתלי בנט נבחר בפריימריז לראשות הבית היהודי. אנחנו בהחלט נמצאים במפלגה, מפתחים אותה, מגדילים אותה".
השאלה היא אם היא לא כובלת אתכם בתוך נישה שאתם כבר יכולים לפרוץ אותה.
"אני מאוד מקווה שבבחירות הבאות קהלים רבים אחרים יצטרפו אלינו".
את רוצה להיות ראש ממשלה? יש סקרים מאוד מחמיאים.
"תראי, כרגע אני ממש מאושרת במשרד המשפטים. ברמת העיקרון אני אף פעם לא פוסלת, אבל כרגע משרד המשפטים הוא משרד מאתגר. אני מקווה שיהיו לי עוד ארבע שנים במשרד המשפטים. בעתיד בהחלט יכול להיות. אני כרגע רוצה להמשיך לעוד שנתיים בקדנציה הזאת במשרד המשפטים ואחר כך אני אשמח גם לעוד קדנציה".
לפני שבועיים יצאה בשורה די דרמטית מבג"ץ בעניין של מזונות. נשים שמרוויחות יותר - יכול להיות שישלמו מזונות לבעלים, ואת גם הצטרפת ואמרת שדרושה חקיקה בנושא. לא דרוש פה שוויון שלם בין המינים לפני שמתקנים עיוותים כאלה?
"אנחנו כבר חצי שנה, אפילו יותר, עובדים במשרד המשפטים על הצעת חוק שמבוססת על מה שהיה בזמנו ועדת שיפמן. בעניין המזונות צריך להגיד את האמת: יש עיוות בין נשים לגברים. הרבה פעמים גברים קורסים תחת הנטל ומשלמים מזונות לאישה גם אם היא מרוויחה יותר מהם, ובג"ץ נגע בסוגיה הזאת. בג"ץ הגדיר שבין גילאי 15-6 צריך להיות פחות או יותר שוויון. אנחנו לקחנו את הפסיקה, וגם על בסיס הפסיקה ועל בסיס ועדת שיפמן אנחנו מכינים הצעת חוק ממשלתית, שכן, במקרה שאישה מרוויחה בצורה משמעותית יותר מהגבר, בטח הוא לא צריך לשלם לה מזונות, צריך שיהיה משהו שוויוני יותר".
בארגוני נשים רבים טוענים שזה יפה וטוב אבל נשים רבות יספגו בגלל זה גברים שיגידו 'אני רוצה עכשיו משמורת משותפת' רק כדי שיחלקו במזונות בצורה שווה יותר.
"בסופו של דבר צריך לדעת לאכוף הסדרי ראייה. גבר לא יכול לבוא ולהגיד 'אני רוצה משמורת משותפת' רק כדי לשלם פחות ובסופו של דבר לא לעמוד בזה. אם הוא רוצה משמורת משותפת והוא עומד בזה, והוא יודע לגדל את הילדים שלו, מגיע גם לגבר לגדל את הילדים שלו כמו שמגיע לאישה. ילדים להורים גרושים צריכים לדעת, צריכים ליהנות גם מהאבא וגם מהאימא".
החייל אלאור אזריה - חנינה, כן או לא?
"אלאור אזריה צריך לרדת מהנושא של ערעור לעליון. אם את שואלת אותי כשרת משפטים, אני לא רואה סיכוי למסלול הזה, וכן לבקש מהרמטכ"ל המתקה של העונש. אני חושב גם שהוא סבל הרבה החייל הזה, צריך לקחת את זה גם בחשבון. המשפט הזה נמרח הרבה זמן, כל הפרשה הציבורית הייתה מטלטלת, אני מקווה שאלאור אזריה יוותר על מסלול הערעור לעליון, מה שרק יבזבז עוד זמן ויעשה נזק גדול גם לו וגם לצבא, וילך למסלול של בקשת המתקת עונש מהרמטכ"ל. אני בהחלט חושבת שהרמטכ"ל צריך להתחשב בכל הנסיבות ולשקול בכובד ראש המתקה של העונש".
לפנייה לכתב/ת 
