אזרח גאנה שהתאלמן מאשתו הישראלית זכה למעמד קבע

משרד הפנים דחה שוב ושוב את בקשותיו של בן 57 החי בישראל כ-30 שנה. לבסוף קבע בית המשפט שחזרה למולדתו תגזור עליו חיי בדידות ועוני

עו"ד אורי בן-עטיהפורסם: 03.08.17 , 22:46

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגיש אזרח גאנה בן 57 שהתאלמן לפני כמה שנים מאשתו הישראלית, וחייב את המדינה להעניק לו מעמד קבע בארץ. השופט ארנון דראל מתח ביקורת על משרד הפנים שהתנגד להענקת המעמד, וציין שמדובר באדם שנמצא בישראל 29 שנים ושליחתו חזרה למולדתו תגזור עליו חיי בדידות ועוני.

המערער הגיע לישראל כמתנדב ב-1988, כשהיה בן 28, ונשאר גם לאחר שאשרת ההתנדבות שלו פקעה. לימים הוא הכיר בחורה ישראלית וב-1998 עבר לגור איתה. כעבור כמה שנים הוא נעצר כשוהה לא חוקי וב-2004 שוחרר לצורך הסדרת מעמדו. כדי להקל על התהליך טסו הוא וזוגתו להינשא בגאנה. כששבו ארצה פתחו בהליך מדורג במשרד הפנים וניתן לו רישיון לישיבה ארעית שהוארך מעת לעת.

תביעה

משרד הפנים יפצה בני זוג שאיחודם עוכב

עו"ד הראל סיל

גבר ישראלי ובת זוגו ממולדובה הגישו בקשה להסדיר את היחסים ביניהם ואת מעמד האישה בארץ. עיכוב לא סביר בטיפול יעלה למדינה 76 אלף שקל

משרד הפנים יפצה בני זוג שאיחודם עוכב

בינואר 2011 הוא הגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית אך לא הצליח להגיע לריאיון משום שאשתו לקתה באותה תקופה במחלה קשה מאוד, ובקשתו נענתה בסירוב. במסגרת ערעור על הדחייה הסכים משרד הפנים לזמן את בני הזוג לראיון נוסף, אולם הוא לא צלח מאחר שהאישה לא הייתה מסוגלת לדבר מפאת מחלתה. זמן קצר לאחר מכן היא הלכה לעולמה וההליך המדורג הופסק.

במאי 2013 ביקש הבעל ממשרד הפנים שיינתן לו מעמד מטעמים הומניטריים, אך בנובמבר האחרון הוחלט כי לא נותר לו קשר למדינה ובקשתו נדחתה.

בערעור שהגיש לבית המשפט הוא טען שמשרד הפנים התנהל כלפיו בחוסר רגישות ולא התחשב במצב שאליו נקלע. לטענתו, מרגע שהתגלה דבר מחלתה של אשתו נעשה ניסיון "למשוך את הזמן" עד מותה כדי למנוע ממנו להישאר בארץ. הוא הוסיף שהמדינה לא הייתה קשובה לנסיבות חייו, בהן עובדת היותו אב חורג לבנה של אשתו והעובדה שאין לו משפחה או חברים בגאנה, ואם ייאלץ לשוב אליה הוא יחיה בבדידות, ללא בית וללא פרנסה.

בתגובה טען משרד הפנים שהמערער מנע בהתנהגותו את השלמת ההליך המדורג ולא הוכיח שהקשר בינו לבין אשתו המנוחה היה כן ואמיתי. כך או אחרת, נטען, מותה הפקיע את הנישואים ובמצב כזה לא ניתן להעניק לו מעמד קבע.

אבל השופט ארנון דראל מתח ביקורת נוקבת על כך שמשרד הפנים דחה את בקשות המערער בזו אחר זו תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שאשתו הייתה חולה ולא יכולה הייתה לנהל ריאיון תקין. לטעמו, בנסיבות אלה היה על משרד הפנים לפעול ברגישות ולבחון חלופות לבחינת המקרה.

נקבע כי הבעל פעל כראוי כשלאחר מות אשתו הגיש בקשת מעמד מטעמים הומניטריים. השופט דראל הסביר כי מדובר בהליך שנועד לתת פתרון בדיוק למצבים כאלה, וציין כי המערער שהה בישראל שנים רבות - ובגילו המבוגר שליחתו חזרה לגאנה תגזור עליו חיי בדידות ועוני.

לפיכך הערעור התקבל, הבעל קיבל מעמד קבע בישראל ואילו משרד הפנים חויב ב-10,000 שקל שכר טרחת עו"ד.