"אונס על בסיס יומי": הגן החיפאי שהופך בלילה למוקד של זנות קטינים
מדי ערב הופך גן הזיכרון שמול העירייה לזירת זנות שבה מנוצלים בעיקר בני נוער וצעירים מהמגזר הערבי. עשרות מגיעים מהכפרים מבלי לדעת עברית. "הלקוחות קוראים לי 'ערבי שרמוטה'", מספר אחד הנערים. יש מי שמנסים לסייע, אך הקונדומים המשומשים בין השיחים מוכיחים שהדרך עוד ארוכה
"גן הזיכרון" החיפאי שמוקדש לחללי מלחמת העצמאות שימש בעבר כמקום מפגש לקהילה ההומוסקסואלית בצפון. עם התפתחות אתרי ההיכרויות לאורך השנים, הפכה הגינה המטופחת שנמצאת מול מבנה העירייה לזירת זנות פעילה - ולרוב של צעירים ובני נוער שמגיעים מהמגזר הערבי.
סיור קצר במקום בשעות הערב חושף מציאות קשה של שידול קטינים לזנות, שמתרחשת באופן חופשי במרחק של מעבר חצייה אחד מהמבנה הגדול של העירייה בשכונת הדר הכרמל. בקצה המערבי והחשוך של הגן ניתן למצוא בין השבילים המתפתלים והשיחים הסבוכים כיסאות פלסטיק ומשטחי קרטון, אשר משמשים את הנערים והנערות.
גבר ונער שהיו באמצע אקט מיני זיהו אותנו, מיהרו להתלבש ולהיעלם מהמקום, תוך שדרכיהם מתפצלות. האדמה בקצה הגן מלאה בעדויות שמצביעות על זירת הזנות שהתפתחה במקום, וניתן לראות קונדומים משומשים ועוד אשפה שמעידה על ההתרחשויות.
תפקידה של בן דנן הוא להגיע לכל הנערים והילדים שברחו מביתם, לרוב בעקבות מקרי התעללות במשפחה, ומצאו את עצמם ברחובות כשהם עוסקים בזנות ומתמכרים לסמים. "החל משעות הערב עשרות ילדים וצעירים שגרים ברחוב מגיעים לכאן ומחפשים לקוחות", היא מציינת. "90% מהבני הנוער שעובדים בגן הם מהמגזר הערבי. למרות שהגן מואר ומשופץ, לקח לי הרבה זמן להבין מה קורה פה, ולקלוט את הסימנים בין הלקוחות לבין הילדים שבזנות".
חלק ניכר מהנערים הערבים שבורחים מהכפרים הערביים לא יודעים עברית, ונאלצים לנהל מלחמת הישרדות ברחוב. בשונה מזירות הזנות של הקטינים במרכז הארץ, שרובם ממוצא יהודי ומעבירים את הימים בבתי קפה, שם הם מתחברים לאינטרנט וקובעים עם לקוחות בצ'אטים ובאפליקציות להיכרויות.
"מקללים אותי 'ערבי שרמוטה', ממי אבקש עזרה?"
א', צעיר ערבי בן 18, מתגורר ברחוב מאז שברח מביתו לראשונה בגיל 12 בעקבות התעללות קשה שחווה מצד משפחתו. הוא אינו מסתיר את התיעוב שהוא חש כלפי הלקוחות: "אני שונא את הלקוחות כיוון שהם יודעים שאין לי משפחה ושאין מי שיגן עליי, אז הם מנצלים את זה. אני עובר אונס על בסיס יומיומי". א' מגדיר את עצמו כהומוסקסואל - אך עם השנים פיתח סלידה מגברים בעקבות החוויות הקשות שעבר.
ל-א' אין מבטא והוא מספר ללקוחות שהוא ממוצא מרוקאי - מאחר שלטענתו ישנם צרכני זנות שמחפשים במיוחד צעירים ערביים חסרי הגנה ממקום גזעני. "יש הרבה לקוחות יהודים שמקללים אותי 'ערבי שרמוטה' תוך כדי האקט ואני צוחק להם בפנים. מה אני יכול לעשות? ממי אני אבקש עזרה? מהמשטרה? אני מחכה שיגמרו ועובר ללקוח הבא".
על אף השנים הארוכות ברחוב, א' מקפיד על מראה מטופח ולבוש נקי. הוא מקפיד לבקר כמעט בכל יום במקלט לילדי רחוב מטעם עמותת עלם: "אני בא לכאן כדי לנוח ולקבל קצת חום ואהבה, להתאושש מהסיוט ומהאונס ולאגור כוחות עבור מלחמת ההישרדות הזאת. אני כמו אוויר בשביל האנשים שמגיעים אליי. הנפש שלי פגועה והסמים עוזרים לי להרגיש יותר טוב עם עצמי".
רעות גיא, ראש תחום קצה ונערות ב"עלם" מספרת כי "הזנות בחברה הערבית קיימת גם בקרב הבנות וגם בקרב הבנים. הרקע המסורתי שממנו הם באים הופך את הכול להרבה יותר דרמטי - אצל הבנים רואים קושי ובלבול בעניין הזהות המינית, והחברה הערבית מתקשה להכיל התנהגויות כאלה. הנער ישר הופך להיות מטרה להתעללות".
אין לאן לחזור אחרי הזנות: "הבדידות מורידה את המוטיבציה להשתקם"
אינאס זועבי, עובדת סוציאלית שניהלה בעבר מקלט חירום לנערות וצעירות ערביות במצוקה וכיום חוקרת את תופעת הזנות במגזר הערבי, טוענת כי "מה שמייחד את החברה הערבית הוא המימד הפוליטי וההזנחה מצד הממשלה. ביישובים הערביים אין שירותי רווחה ראויים ואין עמותות שיכולות לעזור. רוב המתנ"סים לא מתפקדים ובני הנוער צריכים להגיע ממש לקצה כדי לבקש מקלט".
זועבי מוסיפה כי בניגוד לחברה הישראלית-יהודית, התפיסה המסורתית בקרב המגזר הערבי מונעת לחלוטין את שיקום הצעירים בזנות. "מי שנקלע לתוך מעגל הזנות בחברה הערבית - אין לו דרך חזרה. הם יישארו מנודים למשך כל החיים שלהם, לא משנה אם זה גבר או אישה. במסגרות הטיפוליות לא תמצא נשים ערביות שהצליחו לצאת ממעגל הזנות, כי אין להן לאן לחזור. הבדידות והתחושה שאין בשביל מה להתאמץ מורידות את כל המוטיבציה לשיקום".
תגריד חג'אזי, אחות ועובדת סוציאלית ב"מרפאה הניידת" של משרד הבריאות בחיפה, פוגשת במסגרת העבודה נשים רבות מהמגזר הערבי שנלכדו במעגל הזנות. היא מספרת כי הנשים מגיעות לחיפה מכל מיני כפרים ערביים, אך גם מלוד ומבאר שבע. "רוב הבנות שנקלעו לזנות עברו פגיעה מינית קשה מצד קרוב משפחה. החברה המסורתית לא יודעת איך להכיל את הפגיעה והבנות מוצאות את עצמן עוברות מפנימייה אחת לאחרת. הקושי הייחודי של הנשים הערביות הוא שמנדים אותן. יש להן את הרצון לחזור לקהילה שממנה באו, אך אין להן לאן לחזור".
זועבי סיפרה כי הסכסוך בין ישראל לפלסטינים רק מגביר את התופעה של צרכני זנות יהודים שמחפשים במיוחד נשים ערביות כדי שיוכלו להשפיל אותן על רקע מוצאן: "ממניעים פוליטיים ברורים, גברים יהודים מחפשים במיוחד אחר נשים ערביות. כך הם יכולים לחוות יותר חזק את ההשפלה והשליטה".
גיא מדגישה כי בחברות מסורתיות נוהגים להשתיק תופעות של פגיעה מינית ואלימות במשפחה. "בחברה הערבית, בדומה לחברה החרדית, יש לתופעות האלה השלכות על השידוך העתידי ועל השם הטוב של המשפחה ולכן רוב הפגיעות לא מדווחות ונשארות במשפחה. אחת הדרכים להתמודד עם זה היא לברוח החוצה. הצעירים הערבים נמצאים בתחתית הסולם ברחוב: הטרנסג'נדריות יעמדו בקבוצות, נשים מבוגרות עם נשים מבוגרות, ובתחתית ההיררכיה נמצאים ערבים ופלסטינים ללא אישורי שהייה".
עיריית חיפה: הוצבו מצלמות אבטחה בגן הזיכרון
עיריית חיפה מסרה בתגובה לטענות שהועלו: "העירייה משקיעה משאבים ומאמצים רבים בטיפול, במניעה ובמזעור תופעת הזנות. לאור הצרכים הייחודיים של הנוער שנופל לזנות ובשל הרתיעה שלהם ממגע עם הרשויות, בחרה העירייה לממן את פעילות עמותת 'עלם' יחד עם משרד הרווחה.
"בנוסף, הקימה העירייה את יחידת 'עד אלייך' שמורכבת מעובדי נוער ועובדים סוציאלים, בין היתר מהמגזר הערבי, שפועלת גם היא לאיתור וטיפול בבני נוער שנמצאים בסיכון. כל מידע על קטין שמאותר מופנה באופן מיידי ליחידה לקידום נוער, והיא יוצרת עמם קשר ומגבשת עבור כל אחד תכנית טיפול אישית שמותאמת לרקע התרבותי והמשפחתי שממנו הגיע.
בעיר קיים גם מרחב שהייה בטוח שמעניק תמיכה נפשית, אוכל חם, שירותי מכבסה והפניה למסגרות לינה מוגנות עבור נערים במצוקה. פעילות הרווחה מתבצעת בשיתוף כל הגורמים הטיפוליים בקהילה ובמחלק הנוער במשטרת ישראל. בתוך כך, השקיעה העירייה משאבים רבים בשיקום גן הזיכרון והוצבו בו מצלמות שמחוברות למוקד מבצעי של העירייה שמאויש במשך 24 שעות ביממה, ומזניק את ניידות השיטור המשולב בכל מקרה של אירוע חריג".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אנו רואים בתופעת הזנות, וניצול קטינים באשר הם, תופעה שלילית וחמורה שטומנת בחובה פגיעה קשה בכבודם, חירותם, גופם ונפשם של קורבנותיה ועל כן המשטרה משקיעה מאמצים ופועלת בכלים הנתונים בידה על פי חוק. נדגיש כי הטיפול המשטרתי בזנות או בכל פשיעה אחרת אינו תלוי או מושפע כהוא זה ממוצאו או דתו של מתלונן או קורבן ומתבצע כל העת על ידי המשטרה באמצעות פעילות גלויה וסמויה.
"חרף העובדה כי במהלך השנתיים האחרונות לא הוגשה במשטרה תלונה על קיום יחסי מין עם קטינים במקום נשוא הפנייה, משטרת ישראל ממשיכה בפעילות יזומה למניעת פשיעה באזור בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. כך למשל, האזור בכללותו הוגדר בראשית השנה על ידי המשטרה המקומית כמוקד אכיפה מוגברת, בנושא של סמים, אלכוהול, זנות ועוד. במקום מתבצעים סיורים רבים שתכליתם סיכול פשיעה והגברת ההרתעה.
"כחלק ממאמצי המניעה המשותפים של המשטרה והרשות, נגזמו שיחים ונהרס מבנה שעל פי החשד שימשו בעבר לביצוע עבירות מין. כמו כן הוגברה התאורה במקום, וכיום אף מתבצעים באזור פעילויות הסברה לבני נוער באמצעות מדריך מוגנות מצד הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. משטרת ישראל תמשיך ביחד עם כל העוסקים במלאכה בפעילות מניעה ואכיפה נחושה כנגד הזנות באשר היא, ובפרט כאשר מעורבים בה קטינים".
לפנייה לכתב/ת 
