"יש צורך עולמי בתמונות איכותיות מלוויינים"
בלוויינים ונוס ו-OPTSAT 3000, שנבנו בתעשייה האווירית ושוגרו לפנות בוקר מגיאנה הצרפתית, הותקנו מצלמות תוצרת אלביט מערכות. ראש תחום חלל בחברה סיפר כי הטכנולוגיה לא עוצרת: "היום רואים 12 פסים ספקטרליים, בעתיד נראה מאות"
רואים אותנו בכחול ולבן, אך לא רק: בשני הלוויינים שנבנו בישראל ושוגרו לפנות בוקר (יום ד') לחלל הותקנו מצלמות חלל של אלביט מערכות - "יופיטר" ו"ונוס". מצלמת החלל המתקדמת "יופיטר" שוגרה עבור משרד הביטחון האיטלקי על גבי הלוויין OPTSAT 3000 של התעשייה האווירית, והמצלמה המולטי-ספקטרלית "ונוס", שוגרה על גבי הלוויין של סוכנויות החלל של ישראל וצרפת "ונוס", שיוצר גם הוא בתעשייה האווירית.
אילן פורת, ראש תחום חלל בחטיבת המודיעין של אלביט מערכות, סיפר כי הפיתוח והייצור של המצלמה "ונוס" נמשך כעשר שנים. עשרות מדענים, מהנדסים וטכנאים פיתחו את המצלמה, המצלמת ברזולוציה של כ-5 מטרים מגובה של 700 ק"מ.
פורת סיפר על הייחודיות של המצלמה "ונוס": "בדרך כלל מצלמות על לוויינים הן בעלות צבע אחד, כלומר שחור לבן או 3-4 צבעים וזה אומר אדום ירוק כחול, כפי שרואה העין של האדם . יחודיות המצלמה הזו היא בכך שהיא לוקחת את תחום הנראה ומחלקת ל-12 פסים ספקטרליים, שיאפשרו לראות מה שלא ניתן לראות בעין רגילה. למשל, בתחום איכות סביבה - מפגעים בחקלאות, בצמחייה, השקיה, ייעור, איכות מים, איכות אוויר, כל מה שלא נראה בעין רגילה. המצלמה רואה את כל כדור הארץ והמדענים יוכלו ללמוד מהתוצרים של המצלמה על הרבה תהליכים ולאורך זמן. המצלמה תעבור שוב ושוב ונוכל ללמוד על מגמות ותהליכים".
אבל הטכנולוגיה לא עוצרת ב-12 פסים. פורת: "בעתיד ננסה להתקין במצלמה מאות פסים, שיאפשרו לראות עוד יותר דברים. מדובר על יכולת היפר-ספקטרלית, אשר כבר קיימת באלביט. היכולת ההיפר-ספקטרלית בשילוב של מצלמות רבות בחלל היא חזון העתיד שלנו. זה יאפשר יכולות נוספות וחזרתיות כך שיוכלו לנטר בתכיפות ובאיכות גבוהה יותר את כדור הארץ - לטובת המדע".
לגבי הלוויין האיטלקי "יופיטר", סיפר פורת כי אין זו הפעם הראשונה שאלביט מוכרת מצלמת לוויין למדינה זרה - כשבפעם הקודמת נמכרה מצלמה לדרום קוריאה. על השתלבות אלביט בתחום מצלמות הלוויינים בעולם, סיפר פורת: "אלביט היא אחת מהתעשיות המובילות בעולם בתחום מצלמות החלל, עם יכולות מאוד מתקדמות שמאפשרות לפתח ולייצר מצלמות עם איכויות ורזולוציות גבוהות מאוד, אך במשקל וגודל מינמלי. ישנה מגמה מובהקת בעולם בצורך בתמונות איכותיות מלוויינים למספר רב של אפליקציות - צבאיות ואזרחיות. אך לא מספיק רק לפתח ולשגר מצלמות איכותיות ומתקדמות, אלא גם לדעת איך להוריד את המידע לקרקע, לבצע עיבוד של המידע, בזמן הקצר ביותר ולתת למשתמש רק את המידע שהוא צריך".
מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, עופר דורון, התייחס לאחרונה לתקציבים שיש להעביר לתעשיית החלל הישראלית - בשל החשש כי היא תיפגע. פורת הציג עמדה דומה: "תחום החלל מהווה מקור לטכנולוגיות ייחודיות ומתקדמות שמוצאות בהמשך הדרך את דרכן לתחומים אחרים בתעשייה כמו רפואה, תקשורת, בטחון, וכדומה. על מנת לפתח מצלמות חלל נדרשים הרבה מאוד משאבים, גם כספיים וגם תשתיתיים. בעקבות כך, נדרשת תמיכת המדינה כדי לאפשר השקעות ארוכות טווח ומיקוד בתחום האסטרטגיה זה למדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
