שתף קטע נבחר

הנכד זכה במשק – בני המשפחה תבעו אותו

קשישה ממושב בגליל העליון הלכה לעולמה והורישה את כל רכושה לאחד מנכדיה. שני דודים ובן דוד אחד תבעו ממנו פיצוי, אולם נדחו בבית המשפט

בית המשפט המחוזי בנצרת הכריע לאחרונה בסכסוך משפחתי סביב צוואתה של אישה, שבחרה להוריש לאחד מנכדיה באופן בלעדי את המשק החקלאי שלה במושב בגליל העליון. כמה בני משפחה תבעו לקבל ממנו פיצוי, אולם הם נדחו הן בבית המשפט לענייני משפחה, וכאמור גם לאחר שערערו למחוזי, שם קבע השופט זיאד הווארי כי לסבתא הייתה זכות להוריש את המשק כראות עיניה.

 

הסבתא עצמה ירשה מהוריה את המשק ב-1998. ההורים היו רשומים כ"בני רשות" במשק, זכות המעוגנת בהסכם משולש בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית של המושב. ב-2007 ערכה האישה צוואה שבה הורתה שכל רכושה, לרבות זכויותיה במשק, יעברו לאחר מותה לאחד מנכדיה. חודשיים לאחר מכן היא הלכה לעולמה, והנכד הזוכה ביקש מהסוכנות היהודית לרשום את המשק על שמו.

 

כשנה לאחר מכן הגישו שני בניה של האישה ונכד אחר תביעה נגדו בבקשה שבית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה יצהיר שבהתאם להסכם המשולש, הזכויות במשק אינן חלק מעיזבון הסבתא, ואינן ניתנות להורשה - לכן יש להתעלם מהצוואה. הם הוסיפו שמאחר שהסבתא לא מינתה בן ממשיך, העברת הזכויות בנחלה אפשרית רק בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה, שלפיהם יש למסור את המשק ליורש "המוכן ומסוגל לקיימו" תוך פיצוי "היורשים האחרים". יורש זה, לטעמם, הוא הנכד התובע ולא הנכד הזוכה.

 

בתחילת השנה דחה בית המשפט דחה את טענותיהם וקבע שהסבתא הייתה רשאית להוריש את המשק בצוואה לנכד הזוכה. התובעים ערערו לבית המשפט המחוזי בנצרת באמצעות עו"ד שמעון שלג.

 

הנכד הזוכה, שיוצג על ידי עו"ד דן שגב וימר, טען שאת הביטוי "יורשים אחרים" שבסעיף 114 לחוק הירושה יש לפרש בהתאם ליתר הוראות החוק ולקבוע שהוא כולל יורשים על פי צוואה או על פי דין, בהתאם לעניין. לטענתו, בנסיבות שבהן הותירה הסבתא צוואה יש לראות בו יורש יחיד של המשק והמערערים כלל לא נכנסים בגדר "יורשים" הזכאים לפיצוי.

 

רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי עו"ד הראל טיקטין, הודיעה לבית המשפט לראשונה כי היא לא מתנגדת לאפשרות שזכות ההורשה של משק חקלאי תתבצע באמצעות עריכת צוואה.

 

רצון המת

גם כאן, השופט זיאד הווארי קיבל את טענות הנכד הזוכה במלואן. בהכרעה חדשנית הוא קבע שיש לפרש את הביטוי "יורש" שבסעיף 114 לחוק הירושה באופן הכולל יורש על פי צוואה, אף שההסכם המשולש החל על המושב קובע שזכויות בנחלה אינן חלק מעיזבונם של חברי המושב.

 

השופט ציין שיש לבחון את סעיף 114 לא בחלל ריק אלא במסגרת הכוללת של עקרונות חוק הירושה, שלפיהם כשקיים יורש יחיד על פי צוואה, אין עוד מקום לראות בבני המשפחה האחרים כיורשים "על פי דין".

 

קביעה זו מתבקשת לדבריו גם לנוכח עיקרון העל של כיבוד רצון המת. בהקשר זה הדגיש השופט הווארי שלא מתקבל על הדעת שאחרים יזכו במשק בניגוד לרצונה המובהק של הסבתא המנוחה.

 

הוא התחשב גם בעמדתה העקרונית של רשות מקרקעי ישראל, שכאמור לא שללה את האפשרות של הורשת משק חקלאי באמצעות צוואה. בנסיבות אלה הוא דחה את הערעור במלואו וחייב את בני המשפחה בשכר טרחת עו"ד ובהוצאות של 15 אלף שקל.

 

  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערערים: עו"ד שמעון שלג
  • ב"כ המשיב: עו"ד דן שגב וימר
  • ב"כ רמ"י: עו"ד הראל טיקטין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים