"גם היום אני מתאים לליגת העל"
מפגש אקראי בחדר כושר החזיר את זיטו אוגבונה לכדורגל הישראלי. בגיל 34, אחרי שלא שיחק שלוש שנים, החלוץ הניגרי שכיכב בהפועל ת"א מצא בית מפתיע: הפועל אדומים אשדוד מליגה ב'. לכל מי שהתגעגע הוא מצהיר: "אוגבונה איז באק"
לאיבזיטו אוגבונה יש עניין עם המילה "ספיריט" (רוח). הוא משתמש בה בתדירות גבוהה וחוזר אליה בכל פעם שהוא רוצה להדגיש נקודה או להסביר מה חסר לו כיום בכדורגל.
החלוץ הניגרי, שכיכב בהפועל ת"א לפני למעלה מעשר שנים (זכה עימה בשני גביעים), חזר בחודש מאי לישראל ולאחרונה חתם בהפועל אדומים אשדוד. בגיל 34 הוא מתכוון להביא את ה"רוח האוגבונית" לליגה ב', דרום ב' – ברור שזה הולך להיות מעניין. יהיה מעניין כי מבחינת אוגבונה הוא בכלל שחקן ליגת על, ואם רק תיתנו לו לחזור לכושר משחק, הוא כבר יפרק הגנות, יחורר רשתות וגם יקפוץ על גגות של אמבולנסים (ד"ש לחברים במרמורק).
"בטח שאני יכול לשחק בליגה השנייה או הראשונה בישראל", הוא מספר בראיון ל"ידיעות אחרונות". "אם אעבוד נכון, בינואר כבר אוכל לחזור לליגות הבכירות. לא שיחקתי כדורגל שלוש שנים והדברים האלה לוקחים זמן. ראיתי את הליגה הישראלית, אני מכיר אותה, את הטכניקה הנדרשת ואני יכול להתאים לה גם היום. אבל תן לי להיכנס לכושר ואז נדבר. המאמן שלי באשדוד, פיני עייש, הוא בחור נחמד ועובד איתי כמו אח. הוא הבטיח לי שיחזיר אותי לכושר ואני סומך עליו".
אתה נשמע מאוד אופטימי בנוגע לקאמבק שלך.
"גם כשהייתי בהפועל ת"א והרופא היה אומר לי אחרי פציעה שייקח לי חודש או חודשיים לחזור למגרשים – הייתי אחרי יומיים־שלושה כבר חוזר לאימונים. כל הזמן הוכחתי לאנשים שהם טועים לגביי. גם כששלמה שרף דיבר עליי שטויות ("הייתי שם אותו בכלוב ושולח אותו בחזרה לניגריה", אמר עליו שרף), הוכחתי לו על המגרש כמה הוא טועה. אני לא מדבר יותר מדי, אני מדבר על המגרש. זה קל לדבר פקה־פקה מבחוץ".
"לא האמנתי שזה אוגבונה"
החיבור עם קבוצתו החדשה היה מקרי למדי. אוגבונה, שנשוי לישראלית, חזר לפני מספר חודשים לגור באשדוד. בוקר אחד הוא נתקל במכון הכושר בבחור בשם נדב חסן, שמתפקד כחבר הנהלה בהפועל אדומים אשדוד וזיהה את דמותו גדולת הממדים של כוכב הפועל ת"א לשעבר. חסן: "בהתחלה לא האמנתי שזה הוא. הרי מה הסיכוי שאגיע בשבע בבוקר לחדר כושר באשדוד ואתקל שם בזיטו אוגבונה?!"
זיטו שיחזר: "התאמנתי ואז ניגש אליי חסן, התחיל לדבר על כדורגל ודחף אותי לבוא לשחק אצלם. 'בוא תראה, תרגיש את הפועל אשדוד. זה כמו בהפועל ת"א, זה משפחה'. אמרתי לעצמי בוא ניתן לזה סיכוי. דיברתי עם הנהלת הפועל ת"א ועם המאמן ושאלתי אותם אם אחזור לכושר ואעשה קאמבק – אתם תרצו אותי? הם ענו לי, 'הפועל ת"א זה כמו הבית שלך ואם תחזור לכושר משחק אתה רצוי פה".
היית בישראל כשהם ירדו ליגה.
"זו בושה שהפועל ת"א ירדה לליגה השנייה. הפועל זה מותג גדול ובשבילם להידרדר ככה זו בושה. ראיתי אותם מקרוב כמה משחקים לפני סיום העונה, ניסיתי לעודד ולדחוף את השחקנים, אבל ראיתי את הרוח שלהם והבנתי שזה לא זה. לא הייתה להם רוח לחימה, נחישות. איך ייתכן שבא כל כך הרבה קהל ואין בך את הרוח שתוכיח לאוהדים שאתה נלחם בשבילם, איך אתם מסוגלים לאכזב אותם. אבל היו שם שחקנים בלי מחויבות. כדורגל זה לא עניין של כסף או פקה פקה, זה עניין של רוח ולהט. השחקנים האלה התנהגו כמו לוזרים".
בעונה עם שייע פייגנבוים יצא לך לקחת חלק בקרבות תחתית.
"כן, ואני מכיר את ההרגשה הזו ובחיים לא רציתי לצאת לוזר. בסוף העונה שעברה ניסיתי לדבר עם השחקנים, ואמרתי להם שפה אתם צריכים לצאת כמו מפלצת שבאה להילחם בשביל המועדון, שזה מצב של תעשה או תמות, זה משחק של חיים או מוות, ואם אין לכם את הרוח הזו – תשכחו מלהישאר בליגה. לפעמים אתה מדבר עם שחקנים, הם מקשיבים ועושים משהו אחר. אם אני הייתי בסיטואציה הזו בקבוצה – הפועל ת"א לא הייתי יורדת".
דיברת באותם ימים גם עם המאמן מנחם קורצקי?
"אני לא מכיר אותו יותר מדי, אבל פגשתי אותו יחד עם יגאל אנטבי. גם אצלו לא ראיתי את הרוח הזו בדינמיקה מול השחקנים. אם המאמן והשחקנים לא כל כך מחוברים תמיד יהיו בעיות. השחקנים יעלו למגרש בחוסר אכפתיות, רק באים לעשות את העבודה וללכת הביתה. זה לא עובד ככה".
איך התרשמת מליגת העל?
"מאז הימים שלנו הרמה ירדה מאוד. אני זוכר שכששיחקתי בישראל, הרוח של השחקנים הייתה חזקה, הקבוצות הקטנות לא פחדו, רצו להילחם ולנצח את הגדולות. היום זה לא ככה. ראיתי את המשחק של מכבי ת"א נגד פניוניוס. זה היה ממש גרוע, לא נהניתי. ככה הם לא יוכלו להיאבק על האליפות מול באר־שבע".
אתה לפחות נהנה לראות את ווקאמה בבאר־שבע?
"אני מרגיש גאווה גדולה לראות ניגרים מצליחים בישראל. אחרי שעזבתי, קאקו עזב, ומוקדם יותר גם יעקובו – מאז אין לנו יותר מדי ניגרים שמצליחים כאן, וחבל".
בליגה ב' אתה אמור לחגוג, כמה גולים תכבוש באשדוד?
"מקווה שיהיה לי קל לכבוש, אבל אני לא יכול להבטיח. אני זוכר שבהפועל ת"א
התערבתי עם חבר הנהלה שהבטיח שאם אכבוש עשרה שערים הוא ייתן לי עשרת אלפים דולר. כבשתי את העשירי במחזור האחרון בפ"ת, ועדיין לא קיבלתי את הכסף" (צוחק).
תבקש מאשדוד מענק קפיצה על אמבולנסים, כמו הסצנה הקלאסית ההיא ממשחק הגביע נגד מרמורק.
"הו, זה היה בלתי ייאמן. משחק שלם ניסינו לתת גול וכלום לא הלך. בסוף כבשתי מריבאונד ולא ידעתי מה לעשות. זה היה שיגעון. לא זוכר איך הגעתי לגג של האמבולנס, זה היה כל כך גבוה ופתאום מצאתי את עצמי שם. היו שם שחקנים גבוהים ממני שניסו לטפס אליי ולא הצליחו. אתה יודע שהחברה של האמבלונס תבעה אותי? הם טענו שעיקמתי את הגג ושברתי להם ציוד. הקפיצה הזו היא מסוג הדברים שאליהם אני מתכוון כשאני אומר שצריך לעשות דברים בצורה שונה, זה מה שגורם לליגה לפרוח ולקהל להשתגע. כן, אני אביא את הרוח הזו בחזרה. אוגבונה איז באק".
לפנייה לכתב/ת 
