"נסיכה ארקטית": מומיה בת 900 נחשפה בסיביר

כמעט 900 שנה היא הייתה קבורה בשכבת הקרח - ועדיין אפשר לזהות את הריסים הארוכים, השיער המלא והשיניים המרשימות. "נסיכה ארקטית" חנוטה נמצאה ליד החוג הארקטי, צפונית לסיביר.

מדענים הוציאו את הגופה מפקעת נחושת ופרווה שבהן נקברה בשכבת הקרקע הקפואה במאה ה-12, וכך פניה נותרו כמעט שלמים כל אותן שנים והיא הפכה למעשה למומיה ארקטית.

עם שיער וריסים ארוכים. המומיה הארקטית

האישה, שגובהה כ-1.55 מטר, מתה בערך בגיל 35 והייתה האישה היחידה שנקברה לצד עשרות גברים. טבעות מארד נמצאו ליד השלד, עטופות בעור של בעל חיים, כנראה אייל. כמו שרידי בני אדם אחרים, רגלי המומיה מימי הביניים פונות לכיוון נהר גורני פולוי - כחלק ממסורת דתית.

ב"סייבריאן טיימס" נכתב כי מקור הצבע הירוק שעל פניה הוא מכלי נחושת שהיה אמור להגן עליה בדרך לחיים שלאחר המוות – ובסופו של דבר סייע גם לשימור יוצא הדופן של הפנים.

אותה אישה הייתה חברה בציביליזציה לא מוכרת ששכנה צפונית לסיביר. שלד של תינוקת (בלי שיניים, עקב הגיל הכל כך צעיר) הוצא אף הוא במהלך החפירות באתר זלני יאר הסמוך לסלחרד. לפי ההערכה, לתינוקת אין קשר לאישה.

שיניים מרשימות, אחרי יותר מ-800 שנה באדמה

הארכיאולוג אלכסנדר גוסב, ממרכז המחקר הארקטי של רוסיה, אישר כי מדובר בגופת האישה הראשונה שנמצאה באתר הקבורה בעתיק: "אפשר לראות בבירור מהפנים שמדובר באישה. זה משנה לחלוטין את התפיסה שלנו לגבי אתר הקבורה. לפני כן סברנו שהיו בו רק גברים וילדים, אבל עכשיו יש לנו אישה. זה מדהים".

אחת הסברות היא שלאותה אישה היה מעמד מיוחד בחברה ששרדה בעזרת ציד ודיג, ולכן היא נקברה לצד הגברים. בעקבות הממצא יערכו החוקרים הרוסים והדרום-קוריאנים בדיקות שונות, בהן DNA.

פרופ' דונג הון שין, מהאוניברסיטה הלאומית בסיאול, הסביר: "בעולם יש שתי חניטות – מלאכותית וטבעית. הדוגמאות הבולטות ביותר לחניטות מלאכותיות הן המומיות במצרים. חניטה טבעית של גופה מתרחשת כשיש תנאים סביבתיים מסוימים כמו שכבת קרח קפואה, נוכחות של אובייקטים מנחושת באתר הקבורה ואקלים. זה קורה במדבריות ובצפון. מומיות ארקטיות, כמו זו שנמצאה כעת, הן מאוד נדירות".

ממצאים קודמים באתר הקבורה בזלני יאר כללו גביעי ברונזה שמקורם בפרס העתיקה, מרחק 6,000 ק"מ דרומית-מערבית. בנוסף נמצא שם "גבר ג'ינג'י" קבור לצד אבזם ברונזה שעליו מצויר דוב חום.