חולת סרטן ניצחה את החוק היבש של הביטוח הלאומי

אישה שלקתה בסרטן הרחם נאלצה להפסיק לעבוד במקביל לטיפולים. אולם בגלל שלא הועסקה, הגדיר אותה ביטוח לאומי כזכאית לקצבה קטנה יותר

עו"ד יהושוע בלנגהפורסם: 10.08.17 , 07:08

בית הדין לעבודה בתל אביב הכריע לאחרונה לטובת חולת סרטן שמצאה את עצמה במלכוד 22 מול הביטוח הלאומי: בשל מחלתה היא לא הייתה יכולה להמשיך לעבוד במקביל לטיפולים, ומאחר שלא הועסקה במשך כמה שנים הגדיר אותה ביטוח לאומי "עקרת בית" שזכאית לקצבה קטנה יותר מעובדת המקבלת שכר. השופטת עידית איצקוביץ קיבלה את תביעתה של האישה והעמידה את הביטוח הלאומי במקומו.

התובעת (61), שהועסקה שנים רבות בעבודות ניקיון, חלתה ב-2010 בסרטן הרחם ונאלצה לעבור ניתוח לכריתתו. המחלה חזרה כעבור שנה ושוב היא נאלצה לעבור סדרת טיפולי הקרנות שפגעו ביכולת שלה לעבוד. לאחר שהגישה לראשונה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, היא הוכרה כבעלת אי כושר עבודה מלא, ואושרה לה קצבת נכות למשך ארבע שנים ברציפות. בתום תקופת הזמניות היא נבדקה שוב ונקבעה לה נכות רפואית מזכה, אך היא לא עברה את סף אי הכושר ותשלום הגמלה הופסק למשך כארבעה חודשים.

תביעה

ביטוח לאומי נגד ישראלית שסעדה את הוריה

עו"ד דניאל רייכמן

בשנים 2013-2007 שהתה תושבת בת ים רוב הזמן ברוסיה, עם הוריה החולים. ביטוח לאומי הודיע לה: איבדת את התושבות בארץ. מה קבע בית הדין?

ביטוח לאומי נגד ישראלית שסעדה את הוריה

כשהגישה תביעה מחודשת, שוב נקבעה לה נכות רפואית מזכה (77%), אלא שהפעם היא סווגה כ"עקרת בית" ולא כעובדת "משתכרת", ולכן נקבעה לה דרגת אי כושר של 60% בלבד.

בהקשר זה ראוי לציין כי לשאלת הסיווג יש משמעות רבה המשליכה על קביעת הזכאות לקצבת נכות, שכן סיווג "משתכרת" משמעותו החלת תנאים מקלים לקבלת קצבה לעומת התנאים החלים על עקרת בית. לפי הוראות החוק, "משתכרת" היא מי שעבדה שנה רצופה או שנתיים לא רצופות מתוך ארבע שנים שקדמו להגשת התביעה למוסד. הביטוח הלאומי טען שעל פי החוק היבש, ומאחר שהתובעת לא עבדה במועד שקדם להגשת התביעה המחודשת, יש לראותה כעקרת בית.

באוקטובר האחרון הגישה האישה תביעה נגד הסיווג. היא טענה שבמשך כל התקופה שקדמה לתביעתה השנייה היא הוכרה כזכאית לנכות בשיעור 100%, מאחר שאיבדה את יכולת ההשתכרות באופן מלא, ומשום כך לא הייתה בידה האפשרות התיאורטית לעבוד.

לגישתה, פרשנות החוק מחייבת לקבוע שאם בתקופה שלפני הגשת התביעה החוזרת היא הוכרה כנכה, הרי שאין לראות בה עקרת בית. לדבריה, חוק סוציאלי יש לפרש לטובת המבוטח, בעוד שפרשנות המוסד עלולה להביא למצבים אבסורדיים שבו אנשים כמוה, שבאמת זקוקים לעזרה, לא מקבלים אותה.

לאחר שהשופטת עידית איצקוביץ בחנה את הוראות החוק ואת טענות הצדדים היא הגיעה למסקנה כי הדין עם התובעת. לדבריה, משהתובעת עמדה בדרישות החוק לסיווג "משתכרת" בעת שהגישה את התביעה הראשונה שלה, יש להמשיך לסווגה ככזו גם במסגרת התביעה המחודשת.

"התובעת הפסיקה לעבוד עקב הליקוי הרפואי שממנו המשיכה לסבול בכל תקופת הבדיקה וגרם לה אי כושר", כתבה השופטת וקבעה כי בהתאם לנסיבות המקרה והפרשנות התכליתית של החוק יש לראות כ"מועד קובע" לבדיקת מסלול הזכאות של התובעת את מועד הגשת התביעה הראשונה.

משכך, השופטת איצקוביץ קיבלה את התביעה וקבעה כי עניין אי הכושר וזכאות התובעת לקצבה תהיה על פי מסלול "מבוטחת משתכרת". במצב זה היא זכאית לקצבת נכות. השופטת חייבה את ביטוח לאומי לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקלים.