שוויון בדמי המזונות? למרות החלטת העליון - הדין העברי עדיין גובר על האזרחי
העליון פסק שבהורות משותפת ייקבע התשלום לפי ההכנסות של שני ההורים. משפטניות מעלות בעיות בלתי פתורות
לאחרונה קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה, שלפיה הורים גרושים לילדים בני 6 עד 15 המגדלים את ילדיהם במשמורת משותפת ישלמו מזונות בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם. מה קדם לפסיקה הזו ואילו פסיקות סללו את הדרך להחלטה החשובה?
מהפכת המזונות - כתבות נוספות
מנוסחאות מסובכות ועד לטובת הילד ושוויון מגדרי
אב גרוש ל-ynet: "ינסו למסמס את ההחלטה"
במשך עשרות שנים שילם גבר יהודי לגרושתו מזונות עבור הצרכים הבסיסיים של ילדיו. הוא שילם גם אם שני ההורים גידלו את הילדים באופן שווה וגם אם ההכנסה של האישה הייתה גבוהה משלו.
הפסיקה העקרונית של העליון ניתנה בהרכב מורחב של שבעה שופטים. הם דנו בשתי עתירות של אבות שאוחדו לערעור אחד, ובו טענו כי הגרושות שלהם מרוויחות יותר מהם או כמוהם בדיוק - ולפיכך אין לחייב אותם לשלם להן מזונות כפי שנעשה עד אז.
הסיבה לחלוקת המזונות בדרך זו עד כה היא שבמקרים כאלו אצל זוגות יהודיים מחילים את הדין העברי, והוא קובע שעל הגבר לשלם מזונות. תקנות קודמות התבססו על תקנות הרבנות הראשית, שלפיהן אישה פטורה מתשלום מזונות. חשוב לציין שהאי-שוויון נגע לתשלומי מזונות בסיסיים ואילו בכל הקשור לתשלומי מזונות נוספים ("מדין צדקה"), כאלה הנועדו לשמר את רמת חייו של הילד כפי שהייתה לפני פרידת הוריו, היה שוויון בין בני הזוג.
עורכת הדין דיינה הר-אבן, מומחית לענייני משפחה, מסבירה שהתיקון לחוק קובע שהורי הקטין חייבים בתשלום מזונות לפי יכולתם, אך לדבריה הבעיה היא שהתיקון הזה הוחל בפועל בפסקי הדין רק על מי שאינם יהודים והאי-שוויון נשמר. "ניסיונות להחיל דין שוויוני החלו כבר לפני שנים רבות עם פסיקה נושנה של הנשיא בדימוס מאיר שמגר, דרך הערות של בית המשפט העליון בפסיקות שונות ופסיקות של השופטת אילה פרוקצ'יה בעליון", היא אומרת.
לפני יותר מעשור נתנה שופטת העליון דאז אילה פרוקצ'יה את שני פסקי הדין העיקריים בנושא בבית המשפט העליון. הראשון היה פסק דין אוחנה נגד אוחנה, שבו הסבירה כי יש להתחשב ממילא ביכולת הכלכלית של האם במזונות. "בהערכת מזונות שעל אב לשלם לילדיו נוהג בית המשפט לקחת בחשבון את צרכיו של הילד וכן את גובה הכנסתו של האב ויכולתו הכלכלית", כתבה. "במסגרת זו ממילא נלקחת בחשבון גם יכולתה הכלכלית של האם, וזו משליכה על היקף צרכיו של הילד ועל היקף המזונות שעל האב לשלם".
רמת החיים לא נלקחת בחשבון
הר-אבן אומרת ששופט נוסף שקידם את הנושא היה המשנה הקודם לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. ב-2008, בפסק דין פלוני נ' פלונית, ציין השופט כי שאלת החובה במזונות היא עניין כבד ורציני וצריך לעסוק במסגרתו בערכי שוויון. "אשר לטענה בדבר נשיאה 'שוויונית' במזונות הילדים, אכן מדובר בסוגיה חשובה ומורכבת - אנושית, חברתית, הלכתית ומשפטית", אמר רובינשטיין, אם כי הוא לא החיל אותה על המקרה הפרטי שבו דן באותו משפט.
שתי ועדות עסקו בנושא וגיבשו המלצות המקדמות שוויון בין בני הזוג בתשלום מזונות: ועדת שניט וועדה ציבורית בראשות פרופ' פנחס שיפמן, שהמליצה על החלת מזונות באופן שוויוני - בהתחשבות בהכנסות ההורים.
עוד בטרם נתן העליון את ההחלטה המכריעה החלו בתי משפט בערכאה נמוכה יותר לענייני משפחה ובתי משפט מחוזיים לפסוק בנושא בעודם מקדמים שוויון במזונות: כך למשל קבע בית המשפט לענייני משפחה בחיפה במרס 2016 כי גבר יקבל משמורת על בתו בת ה-14, ואילו אימה תשלם לו מזונות. נזכיר כי הפסיקה הדרמטית בעליון חלה על גילאי 6 עד 15.
דוגמה נוספת: באוגוסט 2016 קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב שגבר גרוש פטור מתשלום מזונות עבור שני ילדיו הנמצאים במשמורת משותפת, בין השאר משום שאשתו משתכרת יותר ממנו. השופטת אמרה אז שבית המשפט העליון טרם הכריע בסוגיה וכי יש מבוכה רבה הן בקרב השופטים הן בקרב עורכי הדין. באשר לחלוקת נטל המזונות בין ההורים היא הבהירה שמדובר במקרה מיוחד משום ש"לא רבים המקרים שבהם יש פער השתכרות כה גדול בין האב לאם".
עו"ד הר-אבן סבורה שפסיקת העליון עדיין איננה מספיקה: "הקושי עם פסק הדין הזה הוא שבסופו של דבר הוא לא באמת מאמץ את השיטה האזרחית בנושא המזונות, אלא הולך עקב בצד אגודל לשיטת המשפט העברי. כמו כן, עדיין חובת האב במזונות היא אבסולוטית מגיל 0 עד 6, וההחלטה האחרונה היא נקודתית לגילאי 15-6".
ומה הצעד הבא אחרי ההחלטה? עו"ד יהודית מייזלס, ממחית לדיני משפחה ומעמד אישי, מסבירה שיש עוד בעיות: "אחת הבעיות המרכזיות בדיני מזונות ילדים היא הסכומים שנפסקים כמזונות. בניגוד למזונות בין בני זוג, בתי המשפט אינם לוקחים בחשבון את רמת החיים שבה חיה המשפחה אלא פוסקים מזונות על פי עיקרון די אחיד של צורכי קטינים".
לדבריה, עיקרון זה גורם לכך ש"יש פער מאוד קטן בין מזונות שנפסקים לילדי העשירון העליון לבין ילדים להורים שבקושי גומרים את החודש. הדבר מביא לחוסר שוויון וחוסר צדק. ראוי שדיני המזונות יהיו תואמים להכנסה של כל אדם".
לפנייה לכתב/ת 
