"מטומטם ללהק מישהו רק בגלל צבע העור שלו" - במאי "המגדל האפל" בריאיון
בריאיון ל-ynet, הבמאי הדני ניקולאי ארסל, שנבחר לעבד את סדרת ספרי "המגדל האפל" של סטיבן קינג, שולח טיפ לבמאים המתחילים שרוצים להצליח בלוס אנג'לס ("תעשו כמה סרטים לפני שאתם עוברים להוליווד כדי שתצברו ניסיון") ומספר על הבחירה הלא צפויה באידריס אלבה ("הסמויה") לתפקיד האקדוחן תכול העיניים
שמותיהם של במאים מוכרים רבים נקשרו לעיבוד הקולנועי של סדרת הספרים הארוכה והמפותלת של סטיבן קינג, "המגדל האפל", המשלבת ערב רב של ז'אנרים, ממדע בדיוני, דרך מערבונים ועד רומן חניכה. ג'יי ג'יי אברהמס ("אבודים", "סטארטרק") היה הראשון שנבחר למשימה, ואחר כך דובר על רון האוורד ("נפלאות התבונה", "התופת"). לבסוף, אחרי כמעט עשור של דיונים, פרישות וויכוחים, הוכרז כי הבמאי הדני ניקולאי ארסל יהיה אמון על הבימוי. "אני מעריץ גדול של הסדרה", הוא אומר בריאיון טלפוני מביתו בלוס אנג'לס לרגל יציאת הסרט לאקרנים בסוף השבוע הקרוב. "התחלתי לקרוא את הספרים בגיל 17, אז אני מכיר אותם כל חיי. מהרגע הראשון ידעתי שארצה לעשות את זה".
אם גם אתם שואלים "מי?", אתם לא לבד. עד כה שימש ארסל התסריטאי של הגרסה השבדית של "נערה עם קעקוע דרקון" (הסרט שהקדים את הגרסה של דיוויד פינצ'ר) וגם ביים את "סיפור מלכותי" (2013) השופע במחוכים ותככים ומספר על המהפכה שהתרחשה בממלכת דנמרק במאה ה-18, כאשר המלכה התאהבה ברופאו הסוציאליסט של המלך. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר, וארסל ניצל את הצלחתו ועבר להוליווד - שם עסק בכתיבת תסריטים עד שאולפני סוני פנו אליו והציעו לו לביים את העיבוד.
זה הסרט האמריקני הראשון שלך. קשה להיות במאי זר בהוליווד?
"אני לא חושב שזה קשה כמו שזה מאתגר. בסרט דני אתה בדרך כלל עושה הכול בעצמך, ובסרט אמריקני יש המון אנשים סביבך - כך שיש הרבה דעות שצריך לקחת בחשבון. בנוסף לזה יש הרבה דברים חדשים שאתה צריך לחשוב עליהם. נכון, "המגדל האפל" הוא לא סרט גדול כמו "ספיידרמן", אבל הוא עדיין גדול - ולכן צריך כל הזמן לחשוב על הקהל, לפשט את הסיפור ולא להיות אומנותי מדי. בדנמרק בחיים לא הייתי חושב על הדברים האלה. פשוט הייתי עושה מה שאני רוצה".
האם הוליווד היא מה שחשבת עליה לפני שעברת אליה?
"מאחר שיצא לי לעבוד פה כבר כמה שנים, בעיקר בכתיבה, ידעתי איך זה הולך להיראות. מצד אחד יש פה המון אנשים שאוהבים קולנוע ויש להם תשוקה לכך, ומצד שני מדובר בתעשייה, וזה אומר המון דיבורים על כסף ועל סרטים כמוצר - כמה מרוויחים, כמה מוציאים. בסופו של דבר, כבמאי אתה צריך להצליח להישאר נאמן לעצמך ולסיפור שאתה רוצה לספר - ולתת לאולפנים להתעסק בעניינים שלהם".
דנמרק קטנה במעט מישראל במספר התושבים שלה - כמעט שישה מיליון. בתור מי שמכיר את האקלים הפריפריאלי של מחוזותינו, לארסל יש עוד כמה טיפים לבמאים מתחילים שרוצים להגר לעיר המלאכים. "תעשו כמה סרטים לפני שאתם עוברים להוליווד כדי שתצברו ניסיון. ככה לפחות תדעו באיזה סוג של תהליך עבודה אתם מעוניינים. לבוא לכאן ישר אחרי בית ספר לקולנוע יהיה קשה מאוד - לא משנה אם אתם מישראל או מדנמרק".
"המגדל האפל" מתרחש בעולם שבו יש יקומים מקבילים. הוא מגולל את סיפורו של האקדוחן האחרון שנותר בעולם, רולנד דשיין (אידריס אלבה). תפקידו להגן על המגדל האפל, ששומר על כל היקומים מפני האיש בשחור (מת'יו מקונוהיי), שמנסה להפילו כדי לזרוע הרס בעולם. אל האקדוחן מצטרף נער בשם ג'ייק (טום טיילור), שרואה חיזיונות של המגדל, של האקדוחן ושל האיש בשחור, אך הוריו מסרבים להאמין לו וסבורים שהוא ילד בעייתי ומשוגע ושיש לאשפז אותו.
איך ניגשים לפרויקט כל כך גדול?
"הדבר הכי חשוב הוא למצוא את הקאסט הנכון. האדם הראשון שניגשתי אליו היה מת'יו, כי תמיד רציתי שהוא יגלם את האיש בשחור. לשמחתי הוא אהב את התסריט אז הוא אמר כן. אידריס היה הבא בתור ואז התחלתי לחפש את הילד, זה היה תהליך ארוך מאוד".
האיש בשחור הוא אחד הנבלים הכי מפחידים שנצפו בקולנוע - אין לו נקודות חולשה. לדבריו של ארסל, למת'יו מקונוהיי לא הייתה בעיה להתמודד עם התפקיד. "נדמה לי שמה שהכי משך אותו לתפקיד היה דווקא הרוע הטהור. בדרך כלל הוא משחק בחורים טובים, ואם הם לא טובים אז הם פגומים בדרכם אבל עם כוונות טובות. פה הייתה לו הזדמנות לגלם מישהו ללא נשמה. הדמות שלו נוראית, כמעט לא אנושית".
אומנם הליהוק של מקונוהיי לא מאוד מפתיע, אך הליהוק של אידריס אלבה ("הסמויה", "לות'ר") לתפקיד רולנד האקדוחן זכה לכמה הרמות גבה, בעיקר מצד טוקבקיסטים גזענים באינטרנט, שהתקשו לקבל את העובדה שאת האקדוחן בעל העיניים הכחולות יגלם שחקן שחור. "בעיניי הוא האקדוחן המושלם", אומר ארסל כשהוא נשאל על הבחירה. "מאוד אהבתי אותו ב'הסמויה'. יש לו נוכחות חזקה מאוד, אך הוא גם מאוד שקט ומאופק".
בשנים האחרונות כולם מדברים על גיוון אתני בהוליווד. יש קשר לבחירה באלבה?
"לא, לא. זה די מטומטם לקבל החלטה כזאת על סמך צבע העור. חיפשתי מישהו שהוא לא רק טוב באקשן אלא גם במשחק ושיהיה לו את העומק המתאים לתפקיד. נכון שחלק מהמעריצים כעסו על הליהוק והתחילו להתווכח עליו, אבל רוב המעריצים אמרו שהם מבינים אותו ושהוא נכון ומתאים. גם אנשי ההפקה שהיו סביבי התרגשו מאוד כששמעו שהוא הסכים".
מעבר לכך שמדובר בסיפור על מגדלים אפלים, יקומים מקבילים ונבלי-על שמתאכזרים לילדים קטנים (האיש בשחור משתמש באנרגיות שנמצאת בראשם של ילדים כדי להפיל את המגדל), מדובר גם בסיפור ההתבגרות של ג'ייק - ילד שאביו מת בשריפה ואימו התחתנה בשנית. "ראיתי המון שחקנים עד שפגשתי את טום. חלקם היו שחקנים מוכרים ואילו הוא בא אליי כמעט ללא ניסיון", מספר ארסל על הליהוק של טום טיילור, שמגלם את הילד. "אבל כשראיתי אותו הבנתי שהוא האחד, הוא הג'ייק שלי. הוא שחקן נהדר עם אינסטינקטים טובים מאוד".
מי שמצפה למצוא ב"המגדל האפל" משל על היקום שלנו ועל המציאות - יתבדה, וארסל לא מתנצל על כך. "אין פה שום הצהרה פוליטית והסרט לא באמת אומר משהו על העולם שלנו. מדובר בסיפור אסקפיסטי על ילד שחולם על עולמות אחרים ואז הוא פוגש גיבור מסתורי ושניהם מנסים להציל את העולם".
במידה מסוימת הסרט הזכיר לי סרטים של סטיבן ספילברג.
"לגמרי, זה הבמאי שגדלתי עליו. הסרט הראשון שממש אהבתי היה 'אי.טי', ובתור ילד צפיתו בו מלא פעמים. אני תמיד אומר שסטיבן קינג הוא הספילברג של הספרים, או ההפך. שניהם מספרים סיפורים פנטסטיים, אבל מצד שני תמיד יש בהם ממד ריאליסטי, ואין לי ספק שיש קשר בין הסרט הזה לסרטים שאהבתי בתור ילד".
הפילמוגרפיה שלך מגוונת מאוד - מצד אחד "נערה עם קעקוע דרקון" האכזרי, ומנגד "סיפור מלכותי", שהוא דרמה היסטורית.
נראה כי "המגדל האפל" הוא איפשהו באמצע בין שניהם. איך אתה בוחר את הפרויקטים שלך?
"הפילוסופיה שלי בחיים אומרה ככה: לעשות סרט לוקח בערך שנתיים, כלומר זו התחייבות רצינית. אז אני לא רוצה לעשות משהו שכבר עשיתי. זה יותר כיף לגוון, כי במובן מסוים זה שומר עליך תמים ואתה תמיד צריך ללמוד משהו חדש. הסרט הבא שלי הוא בכלל דרמה פוליטית על רוברט קנדי. לפני שאמות - אני רוצה לעשות כל ז'אנר אפשרי".
