חוזר לבמה: ההזדמנות של ראובן עטר
אחרי פתיחה מבטיחה של קריירת אימון, שחקן העבר התרסק במכבי חיפה ומאז לא התאושש. באשדוד בעלת השאיפות הצנועות הוא יכול לשוב לעניינים
ראובן עטר הוא דמות שונה בנוף מאמני הכדורגל הישראלים. תמיד מדבר בשקט, לא מחפש את המצלמות. בזמן שאינו מאמן קבוצה בליגת העל לא תראו אותו, כמו אחרים, מפרשן משחקים, יושב באולפנים או מתראיין בעיתון. לפעמים אפילו נדמה שהוא פשוט נעלם, דבר שלא מתאים לאנשי כדורגל שמחפשים את התהילה.
אבל גם לאיש השקט והמופנם יש שאיפות מקצועיות, וכשהגיע טלפון מכלא חרמון ועל הקו היה ג'קי בן זקן, עטר קיבל הזדמנות לשוב לקדמת הבמה שהוא מחפש, בדרכו.
עוד נחזור למו"מ הלא שגרתי שהוביל את עטר לחתום בשבוע שעבר על חוזה לשלוש שנים באשדוד, ואין ספק שמדובר באחד השידוכים המעניינים של הקיץ. מדוע? מכיוון שעטר, למרות השנים האחרונות השקטות, הוא עדיין דמות בולטת במוחות אוהדי הכדורגל הישראלי. קודם כל כשחקן, כמובן, אבל אסור לשכוח שגם כמאמן הייתה תקופה בה נחשב למיוחד. התפיסה השתנתה עם הזמן וההפסדים, אבל האיש והתלתלים עדיין מעניין. אי אפשר לדעת אם יקבל עוד הזדמנות כמו זו שיש לו עכשיו באשדוד.
כשעטר הגיע לבית"ר ירושלים אי אז ב-2008, עם ארקדי גאידמק כבעלים, היו שאמרו שמדובר במאמן הכישרוני ביותר בישראל. הוא הוביל את מכבי נתניה פעמיים למקום השני בליגה, ואחרי שזכה עם בית"ר בגביע המדינה רשם עוד תקופה יפה בנתניה. ואז הגיע היום הגדול, שהתברר כיום אסון לקריירה.
עטר, היום בן 48, חלם תמיד להיות מאמן מכבי חיפה, המקום בו גדל וכיכב כשחקן. האוהדים הירוקים רצו בדיוק אותו דבר – קראו בשמו והניפו את תמונתו בכל הזדמנות. לפני חמש שנים, כשעטר חזר לירוק, זה נראה כמו ייעוד, משהו שחייב להתרחש. עטר היה בדרך לטופ של הכדורגל הישראלי. רק שהמציאות הייתה הפוכה לגמרי.
עטר פוטר מחיפה לאחר תשעה מחזורים רעים במיוחד. שם החלה ההידרדרות המקצועית של הקבוצה, אבל גם של המאמן עצמו. מאז הוא ירד ליגה עם נתניה, התחיל עונה בהפועל חיפה ופוטר ממנה בפברואר, אימן שוב את נתניה (המקום היחיד בו הצליח ממש, לפחות בשנים הראשונות) והועזב אחרי שמונה מחזורים בלבד, ובינואר האחרון ירד לליגה הלאומית, להפועל עפולה. לסיכום – מאז מונה למאמן מכבי חיפה לפני חמש שנים עטר לא אימן קבוצה במשך עונה מלאה, אפילו לא אחת. המאזן שלו כמאמן בליגת העל באותה תקופה עומד על 9 ניצחונות, 13 תיקו ולא פחות מ-23 הפסדים. מכה לשם הטוב, מכה לאגו.
"ראובן בן אדם שאני מכבד ומעריך, אבל לצערי אצלנו הוא עשה טעויות מקצועיות", אומר יואב כץ, שמשמש כבעלים של הפועל חיפה 13 שנה ועטר הוא המאמן הראשון שפיטר. "לא הייתה ברירה אלא להיפרד ממנו. האמנתי מאוד בעטר והוא קיבל יד חופשית, אבל חלק מההחלטות שלו היו לא נכונות".
קו השבר: מכבי חיפה
אין ספק שהיום בו עטר חזר למכבי חיפה הוא קו השבר בקריירה. הרגע ממנו שום דבר לא הלך כמו שצריך. יעקב שחר שילם לעטר פיצויים של כמיליון דולר בעקבות העזבתו המוקדמת, ומאז, כאמור, עטר לא אימן באופן רציף. הוא בילה זמן בתאילנד, התגרש ומצא בת זוג רצינית חדשה, והשקיע בתחומים אחרים.
במושב מגוריו ליד חיפה מספרים איך המאמן נצפה מטפח את הגינה בחצר הבית, משקיע בגידול היונים שלו ובשיפוצים שונים בעבודת כפיים. אמרנו – לא דמות שגרתית בנוף הכדורגל הישראלי.
גם השיחות בדרך לאימון אשדוד לא היו שגרתיות. את הגישוש הראשוני עשה יוסי מזרחי, האחראי על מחלקת הנוער ששימש כמאמן אחרי העזיבה המפתיעה של רן בן שמעון לקפריסין. מזרחי בדק אם חזרה לליגת העל, לאשדוד, בכלל מעניינת את עטר, והאחרון, שהופתע מהשיחה, הסביר שהוא תחת חוזה בעפולה ורק אם הדברים יהיו מקובלים על כל הצדדים יש על מה לדבר.
"נוצרה כאן הזדמנות כלכלית עבורו", אומר נשיא הפועל עפולה ששי יעקב, שנתן את האור הירוק. "זו זכות גדולה עבור עפולה שמאמן כזה הגיע אלינו".
השלב הבא היה מורכב יותר. ג'קי בן זקן ניהל את המו"מ עם עטר מהכלא, שם הוא מרצה עונש מאסר של 26 חודשים בגין חלקו בפרשת הרצת המניות של חברת "מנופים". בן זקן ועטר שוחחו מספר פעמים, בפיקוח הסוהרים, והמאמן פרס בפני בעל הבית את התוכניות שלו.
הוא לא הציב דרישות מיוחדות, אבל התעקש רק על נושא אחד – שעוזרו ואיש סודו בשנים האחרונות, צדוק מלכה, יצטרף אליו. זה לא קרה סתם. במשך כל קריירת האימון שלו דובר על האופי הרגיש שלו, על העובדה שנפגע בקלות, ובעיקר על החשדנות.
החשדנות הובילה להחלפת צוות אימון במקומות שונים, כולל במכבי חיפה, שם עטר גם רשם עימות מתוקשר עם כוכב הקבוצה דאז יניב קטן, אותו הדיח מההרכב. עטר הרגיש שלא קיבל גיבוי מגורמים בכירים בקבוצה על המהלך. בכל מקרה, מקורביו של עטר מסבירים שהוא השתנה, או לפחות מנסה. שהוא מגיע היום לאשדוד פתוח יותר, רעב יותר. "אני לא מתפלא שעטר חזר לליגת העל, כי שם המקום שלו", אומר היום קטן עצמו. "אני גם חושב שהוא יכול להגיע לקבוצות עוד יותר גדולות".
עד הקבוצות הגדולות יש זמן, אם בכלל. עטר צריך קודם כל להראות שהוא מחזיק שנה שלמה בקבוצה מליגת העל ושהתוצאות סבירות. "עטר יצטרך להוכיח את עצמו", קובע משה סיני. "לא משנה אם הצלחת שלוש שנים רצופות, בשנה שלאחר מכן אתה לא יכול לנוח על זרי הדפנה. אני לא יודע אם מדובר עכשיו במבחן בשבילו, אבל זו בהחלט הזדמנות לחזור לקדמת הבמה".
"קדמת הבמה" – זה צמד המילים שמשתמשים בו מקורביו של עטר מאז חתם באשדוד. אולי לא מדובר בקבוצה הכי קדמית בבמת ליגת העל, אבל עבורו זה כרגע מצוין, בטח לאחר הרזומה הלא מחמיא שרשם מאז שהגיע למכבי חיפה. השאלה היא אם אחרי הרבה זמן יצליח גם להישאר עומד על הבמה הזו ולזכות במחיאות כפיים.
המטרה: לברוח מהתחתית
אז מה מחכה לו באשדוד? המטרה המוצהרת של הקבוצה היא להתרחק כמה שיותר ממאבקי התחתית ולעבור את העונה בשלום. במ.ס אשדוד לא הלכו על רכש נוצץ ולא הביאו שחקנים דומיננטיים, כדי לא להפריע לטיפוחם של השחקנים הצעירים. אחרי הכישלון בבחירת הזרים בעונה שעברה באשדוד הלכו הפעם על שלושה ברזילאים: אדילסון באהיה שהגיע מהפועל חיפה, מאוריציו מקריית שמונה והבלם פבריציו, שכבר מאותת שהוא לא התאקלם בארץ ורוצה לעזוב.
את ההגנה, ואולי את כל הקבוצה, אמור להנהיג חאתם אל חמיד, לדעת רבים
הבלם הקדמי הטוב בארץ. מי שאמור לעשות את הקפיצה הגדולה הוא הבלם הצעיר ניר ברדע, שניחן בנתונים פיזיים מרשימים ובמשחק ראש משובח. לצידם אמורים לשחק עוד כישרונות מקומיים כמו גדי קינדה, טום בן זקן, דין דוד ובנצי מושל. השוער ירדן קרישטול הגיע מהפועל עכו וייאבק על מקומו בהרכב עם יואב ג'רפי, שכבר הוכיח את עצמו בעונה שעברה.
לפנייה לכתב/ת 
