בית מלאכה מתקופת בית שני נחשף בגליל
המחצבה שנתגלתה בכפר ריינה היא הרביעית בארץ, ומעידה על שימוש בכלי אבן שאינם הופכים טמאים לאחר שימוש - בניגוד לכלי החרס. "התגלית החדשה עשויה לספק פתרון לשאלה עד מתי נשמרו כללי הטהרה בקרב יהודי הגליל"
בית מלאכה לייצור כלי אבן מקירטון, המתוארך לתקופת בית שני, נחשף בימים האחרונים בחפירה ארכיאולוגית בכפר ריינה שבגליל התחתון. בחפירה התגלתה מחצבה ובה אלפי גרעינים (גושים) של אבן קירטון, שהיוו פסולת של בית היוצר, וכן ספלים וקערות בתהליכי ייצור שונים. התגלית מהווה עדות לחשיבות שייחסו יהודי הגליל לשמירת הלכות הטומאה והטהרה לפני 2,000 שנה.
האתר העתיק נחשף במהלך עבודות פיתוח של המועצה המקומית ריינה לקראת הקמת אולם ספורט בכפר. מדובר בבית היוצר הרביעי מסוגו שנתגלה בארץ, ובית מלאכה נוסף נחשף בימים אלה בעינות אמיתי, מרחק קילומטר אחד מבית המלאכה הנוכחי. שני בתי מלאכה נוספים שידועים מתקופת בית שני, התגלו לפני עשרות שנים באזור ירושלים.
לדברי ד"ר יונתן אדלר, מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל ומנהל החפירה מטעם רשות העתיקות שחקר את השימוש היהודי בכלי האבן בתקופה הרומית, "התגלית החדשה מאששת את הידע על החשיבות הגדולה שייחסו יהודי הגליל לשמירת ההלכות בתקופה שבה פעל בית המקדש בירושלים. כלי האבן הם מאפיין ברור של אוכלוסיה יהודית, משום שהם נחשבו ככאלה שאינם מקבלים טומאה. הופעת כלי האבן ביישובים היהודיים בולטת, על רקע העובדה שהנוהג הרווח בעת העתיקה היה להכין את כלי השולחן והאחסון מחרס".
ד"ר אדלר ציין עוד כי מדובר בממצא נדיר. "בניגוד לכלי חרס, שנחשפו לטומאה היה צורך לשבור אותם ולהוציא אותם מכלל שימוש, כלי האבן נשארו טהורים", הסביר. "לכן, היהודים הקפידו להחזיק כמה כלי אבן מיוחדים בבית. כלים אלה מוכרים באתרים יהודיים רבים, ואולם למצוא את המקום שבו יוצרו הכלים הללו – זה נדיר ביותר".
בחפירה נחשפה מנהרה מלאכותית שנחצבה על ידי סתתי האבן, ממנה הופק חומר הקירטון לייצור הכלים באמצעות אזמלי ברזל. על דפנות המנהרה הקטנה ניכרים סימני החציבה. על פני השטח פזורים אלפי גרעיני אבן, שהם, למעשה, פסולת של הכלים. כן נמצאו כלים רבים לא גמורים שנזרקו בשטח, לאחר שככל הנראה, נפסלו בתהליך היצור. "על פי הפסולת, יצרו פה בעיקר ספלים רבים עם ידיות, וקערות בגדלים שונים. הכלים המוגמרים שווקו לכל יישובי הגליל, שם הקפידו התושבים היהודים על כללי הטהרה. השמירה על טהרה הייתה נפוצה מאוד אצל היהודים בירושלים ובארץ יהודה בתקופה שבית המקדש היה פעיל בירושלים, ולפחות עד כשלון מרד בר כוכבא ב-135 לסה"נ. התגלית החדשה עשויה לספק פתרון לשאלה עד מתי נשמרו כללי הטהרה בקרב יהודי הגליל".
ירדנה אלכסנדר, ארכיאולוגית רשות העתיקות החוקרת את הגליל בתקופה הרומית, הוסיפה כי חלקים של כלי האבן נמצאו לאורך השנים לצד כלי חרס בחפירות של בתים בכפרים ובערים היהודיים מהתקופה הרומית, למשל בכפר כנא, בציפורי ובנצרת. "הממצאים מהווים עדויות לחשיבות שמירת הלכות הטהרה נזכרת במשנה ובתלמוד, וגם בנצרות: בבשורה על פי יוחנן בברית החדשה, מסופר שישו ואמו מרים הוזמנו לחתונה יהודית ב"כנה אשר בגליל", שם הגישו יין", הסבירה. "כאשר השתייה אזלה, ישו הורה למלא במים שישה כדים עשויים מאבן "על פי מנהגי הטהרה של היהודים", והמים בהם הפכו ליין משובח. כך, על פי הברית החדשה, הבחינו לראשונה בסגולות של ישו".
לדברי אלכסנדר, "שני בתי המלאכה שנחפרו בחודשים האחרונים נמצאים קרוב מאד לכפר כנא, המקום המזוהה על ידי רבים עם 'כנה אשר בגליל' מהמסורת הנוצרית. ייתכן מאד שכלים גדולים מאבן, מהסוג המתואר בסיפור הנוצרי, יוצרו בבית מלאכה דומה לאלו שנתגלו עתה".
לפנייה לכתב/ת 
