מהבולים של צפון קוריאה ועד מחזמר: המחוות הגדולות לנסיכה דיאנה
היא צרובה בתודעה הציבורית כאחת הנשים האהודות ביותר, ועוד בחייה נחשבה אייקון בינלאומי. לכן לא מפתיע שכגודל האהבה לדיאנה - כן גודל המחוות שנעשו לה מאז מותה. לרגל 20 שנה לאירוע הטרגי, הנה כמה מהגדולות שבהן
20 שנה חלפו מאז מות הנסיכה מוויילס. כיאה לאייקון כלל עולמי, אינספור דרכי הנצחה ומחוות נעשו לזכרה של דיאנה, כאלה שהביאו לידי ביטוי ולו מעט מהאהבה שחש כלפיה הציבור – מסרטים, דרך הופעות ואפילו מחזמר, ועד לבולים. כעת, משמלאו שני עשורים למוות הטרגי, יוצרים באשר הם עומדים מול אתגר נוסף - למצוא זוויות חדשות על מי שנחשבה פעם האישה המפורסמת בעולם.
לאחרונה אכן צצו זוויות נוספות, זוהרות פחות, ששופכות עוד אור על חיי הנישואין של דיאנה עם הנסיך צ'ארלס, שגרמו לה אומללות רבה. הסרט "דיאנה: במילותיה שלה", ששודר בתחילת השבוע בבריטניה, נשען על הקלטות של שיחות שניהלה דיאנה לפני 20 שנה עם מאמן קול שנשכר לעבוד איתה על הגייה ועל דיבור בפני קהל. בשיחות הללו חשפה דיאנה בפני המאמן פיטר סטלן סודות מחיי הנישואין.
סרט נוסף שהוקרן לאחרונה הוא "Diana, Our Mother: Her Life and Legacy", המסופר מנקודת מבטם של הנסיכים וויליאם והארי, המכנים את דיאנה "אחת האימהות השובבות ביותר", ומספרים כי המוטו שלה היה "אתה יכול להיות שובב כמה שתרצה - העניין הוא לעולם לא להיתפס".
מלבד היצירות התיעודיות הללו, נוצרו כמובן מחוות נוספות, גדולות כקטנות, שעסקו בנסיכה שחיה עם משפחת המלוכה כמי שכלואה בכלוב של זהב - והפכה לדמות משמעותית ונאצלת. הנה כמה מאותן מחוות.
על המסך הגדול
ב-2013 יצא לאקרנים סרט הדרמה "דיאנה", על חייה של הנסיכה מוויילס, בבימויו של אוליבר הירשביגל ובכיכובה של נעמי ווטס. הסרט, העוסק בשנתיים האחרונות של חייה ומבוסס על הספר "Diana: Her Last Love" שיצא ב-2001 ונכתב על ידי סטפן ג'פריז, קיבל ביקורות שליליות ממבקרים בבריטניה ובאמריקה.
ארז דבורה, מבקר הקולנוע של ynet, כתב בשעתו על הסרט כי "ההיכרות של הצופים עם הדמות של דיאנה מהווה אתגר להצגה אמינה של הדמות, והאתגר גובר כשהסיטואציה היא אינטימית ורומנטית וגולשת בנקל לקיטש ולמלודרמטי. רוב הזמן הירשביגל מצליח למנוע את ההיסחפות למחוזות אלו, ובכל זאת לא חסרות בסרט סצנות מעוררות מבוכה".
בגזרת הביזאר
זמן קצר לאחר המוות – כחמישה ימים, כבר הודפסו בולים עם דמותה של הנסיכה. אך לאחרונה טוויסט מפתיע ואף ביזארי התגלה בעניין, כשבולים חדשים הנושאים את תמונותיהם של דיאנה וצ'ארלס התגלו דווקא בצפון קוריאה. על פי הערכות המומחים, הבולים, המציגים את הזוג המלכותי לשעבר ביום חתונתם, יצאו לאוויר העולם כחלק מקמפיין גיוס כספים עבור השלטון הדיקטטורי במדינה.
דיאנה בברודוויי
מחזמר על חייה של דיאנה קורם עור וגידים על בימות ברודוויי בימים אלה ממש. המחזמר עתיד להיות שיתוף פעולה של דיויד בריאן, נגן האורגן של בון ג'ובי, והסופר ג'ו די פייטרו, שיצרו יחד גם את המחזמר "ממפיס" ב-2010. "דיאנה", שיבוים על ידי כריסטופר אשלי זוכה פרס הטוני, יתמקד בסיפור נישואיה של דיאנה לנסיך צ'ארלס, ויציג דמויות מפתח מהממלכה, בהן המלכה אליזבת. אחד מהשירים שעתידה דמותה של דיאנה לשיר במחזה הוא סולו בשם "עלמה יפה בשמלה יפה", שעוסק ברגע שבו היא מורדת בחוקי הארמון.
חוגגים את החיים
ב-2007, במלאת 10 שנים למותה, התקיים קונצרט מחווה ענק לזכרה של דיאנה באיצטדיון וומבלי בלונדון - רעיון שהגו וויליאם והארי כדי לחגוג את חייה של אימם. מלבד אלטון ג'ון, הזמר האהוב על הנסיכה, הופיעו גם קניה ווסט, פרגי, דוראן דוראן, נלי פורטדו, פארל וויליאמס, רוד סטיוארט, טום ג'ונס ועוד רבים. כשעלו הנסיכים הצעירים לנאום על הבמה, אמר הארי מה שנחשב לבדיחה במונחים בריטיים: "כשוויליאם ואני הגינו את הרעיון, לא לקחנו בחשבון שנצטרך לעמוד כאן ולנסות נואשות לומר משהו מצחיק. אז נשאיר את הבדיחות לאנשים המצחיקים".
על קירות הרחוב
בין ציורי הרחוב שנעשו כמחווה לנסיכה דיאנה אפשר למצוא את השבלונות של האומן בלק לה-ראט הצרפתי, שמילא את קירותיה של לונדון בדמותה של הנסיכה. לעיתים מופיעה לצידה דמות מלאך המנגן בכינור, מעין דימוי לחייה של דיאנה בגן עדן.
הצצה לחדר האינטימי
תערוכה חדשה המוצגת בימים אלה בארמון בקינגהאם מציגה פריטים אישיים של הנסיכה דיאנה. רבים מהמוצגים נבחרו על ידי הנסיך הארי והנסיך וויליאם בעצמם. אחד הפריטים הבולטים בתצוגה הוא שולחן הכתיבה של דיאנה, ששימש לעבודה תוך כדי האזנה למוזיקה האהובה עליה – בין היתר היו ברשותה קלטות של אלטון ג'ון ושל ליונל ריצ'י. גם מכונת הכתיבה של דיאנה מילדותה ומזוודת הלימודים שלה, כמו גם לוח שנה כסוף שקיבלה במתנה מנשיא ארצות הברית רונלד רייגן – מוצגים בתערוכה.
"Candle in the wind"
אחת המחוות הזכורות ביותר לדיאנה הוא השיר הזה, שנכתב על ידי ברני טופין ובוצע על ידי אלטון ג'ון. במקור השיר נכתב לכבודה של מרילין מונרו, נפתח במילים "Goodbye Norma Jean", ונכלל באלבומו של ג'ון "goodbye yellow brick road" מ-1973. בעקבות מותה של הנסיכה הוא הוקלט מחדש ב-1997, מילות הפתיחה שלו שונו ל-"Goodbye, England's Rose", והוא הוכתר לסינגל השני הנמכר בכל הזמנים.
עולם המוזיקה מתאגד
ב-1997, כשלושה חודשים לאחר מותה, שני דיסקים לזכרה של דיאנה יצאו לאוויר העולם, בהשתתפות מספר גדול של אומנים שהתקבצו בשביל המטרה. מדובר ב-36 שירים שבוצעו בידי כמה מהשמות הגדולים של המוזיקה, שהקדישו שירים חדשים וישנים לדיאנה. בין האומנים שהשתתפו: קווין, ג'ורג' מייקל, שינייד אוקונור, פול מקרטני, R.E.M, ברוס ספרינגסטין, סלין דיון, וויטני יוסטון ועוד רבים וטובים.
