ראש מועצה חשף בשידור חובות של עובדת – ויפצה

במסגרת דיון ברדיו "אל שמס" בתביעה בענייני עבודה ציין ראש המועצה לשעבר את גובה חובות הארנונה של האישה. ביהמ"ש: מדובר בלשון הרע

עו"ד אבישי שמואליפורסם: 14.08.17 , 07:07

בית הדין לעבודה בחיפה קבע לאחרונה כי ראש מועצת ג'סר א-זרקא לשעבר, עז א-דין עמאש, יפצה ב-30 אלף שקל מזכירה ברשות המקומית, משום שחשף בשידור רדיו את פרטי שכרה ואת חובות המים והארנונה שצברה. השופט מיכל פריימן התרשמה שהוא ביקש לעשות לעצמו יחסי ציבור על חשבון האישה.

את התביעה הגישה העובדת לפני כארבע שנים באמצעות עמותת "קו לעובד" ודרשה השבת סכומים שקוזזו משכרה בגין חובות מים וארנונה. ביוזמת קו לעובד התקיים במאי 2013 דיון בסוגיה בשידור חי ברדיו אל שמס. עורכת הדין מטעם העמותה עלתה לשידור והשיבה לשאלות המגיש על אודות התביעה. שמה של העובדת ופרטיים מזהים אחרים לא צוינו בשלב זה. במהלך השידור הועלה על הקו גם ראש המועצה, ומרגע זה נחשפו שמה וזהותה של העובדת, פרטי שכרה וגובה החובות שלהם טוענת המועצה.

תביעה

לשון הרע: השווה את מ"מ ראש העיר להולילנד

עו"ד קובי לוי

סער גינזבורסקי, פעיל ציבורי מאשדוד, התבטא ברשת שוב ושוב באופן שייחס שחיתות לגבריאל כנפו. בית המשפט קבע שהוא ייאלץ לשלם על כך

לשון הרע: השווה את מ"מ ראש העיר להולילנד

בתביעה שהגישה נגד ראש המועצה דרשה העובדת פיצוי של 100 אלף שקל על פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע. היא טענה שהעלה בשידור טענה חסרת בסיס שלפיה היא למועצה 85 אלף שקל. היא הדגישה כי בהיותה אישה דתית המתגוררת בכפר קטן חוותה ביזוי והשפלה אף שלא האזינה לשידור בזמן אמת, משום שחברים ומכרים התקשרו אליה בסערת רגשות וענייניה הפרטיים הפכו ל"שיחת היום".

התובעת הוסיפה שבקהילה שבה היא חיה מקובל לחשוב שכשיש לנשים חובות - הדבר מלמד על בעיות במשפחה ומדובר בעניין שנהוג להסתיר ולהתבייש בו. לדבריה, ראש המועצה ביקש בהתנהלותו להפגין על חשבונה גישה בלתי מתפשרת של גביית החובות מבלי להתחשב בנזק שעלול להיגרם לה.

עמאש טען מנגד שדיבר בשידור מתוקף תפקידו ולא כאדם פרטי, ובמצב זה יש לו חסינות ואין לחייב אותו באופן אישי. הוא הוסיף שהדברים לא מהווים לשון הרע או פגיעה בפרטיות שכן כל אדם יכול היה להיחשף לפרטים במסגרת ההליך שניהלה התובעת מול המועצה בעניין הקיזוז. כך או אחרת, טען, עורכת הדין של התובעת היא שחשפה ראשונה את שמה בשידור, ומאחר שהאייטם היה ביוזמתה, התובעת לא יכולה לבוא בטענות.

לא הסכימה לחשיפת הפרטים

אבל השופטת מיכל פריימן קבעה שראש המועצה היה הראשון שחשף באופן מפורש את שמה של העובדת, משכורתה, והיקף החוב הנטען. "חובותיה למועצה וגובה שכרה של התובעת הינם נתונים שחשיפתם מהווה פגיעה בפרטיות", כתבה והוסיפה שאין לקבל את טענת עמאש שלפיהם הנתונים היו ידועים ממילא שכן בפסק הדין שניתן בהליך בעניין הקיזוז כלל לא פורטו נתוני שכרה של התובעת או גובה חובה למועצה.

השופטת הוסיפה שהתובעת לא ידעה שהנושא יעלה לשידור ציבורי וממילא לא הסכימה לחשיפת פרטיה האישיים. נקבע שמדובר בלשון הרע ולנתבע לא עומדת הגנת "אמת דיברתי", שכן הוא לא הוכיח שווידא מה היקף החוב של התובעת בטרם ציין זאת בשידור.

בהקשר זה נכתב שנראה שהנתבע ביקש לעשות לעצמו יחסי ציבור ולהוכיח שהמועצה עושה הכול כדי לגבות חובות ולכן הוא לא יכול לחסות תחת הגנת תום הלב. השופטת פריימן דחתה את טענות הנתבע בעניין החסינות מאחר שלא הוגשה בקשה מסודרת ועצמאית בנושא.

בסיכומו של דבר חייבה השופטת את ראש המועצה לפצות את התובעת ב-30 אלף שקל. לטובת התובעת נפסקו בנוסף הוצאות של 1,000 שקל ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.