אלכוהול מתחת לאפס: סוד ההישרדות של דגי הזהב
חוקרים מנורבגיה ומבריטניה אמרו כי בתקופה שדגי הזהב נמצאים במים מכוסים קרח וללא חמצן, תקופה שאף יכולה להגיע לחודשים ארוכים באזורים הצפוניים של אירופה, "רמת האלכוהול בדם במיני הדגים שנבחנו יכולה להגיע ליותר מ-50 מיליגרם ל-100 מיליליטר"
מדענים אירופאים הצליחו להבין איך דגי זהב מייצרים אלכוהול - וכך לשרוד בתקופה שבה הם כלואים מתחת לשכבות קרח בבריכות ובאגמים קפואים. שלא כמו מרבית בעלי החוליות, שמתים בתוך דקות ללא חמצן, דגי זהב, וקרובי משפחתם הקרפיונים, יכולים לשרוד אפילו חודשים במים ללא כל חמצן.
בדיווח של רשת BBC הסבירו כי מבחינה ביולוגית, הדגים ממירים את החומצה הלקטית שהם מייצרים, ללא צורך בחמצן, לאתנול (אלכוהול), שמתפזר על פני הזימים שלהם אל המים הסובבים. החוקרים, מאוניברסיטאות אוסלו וליברפול, גילו למעשה את המנגנון המולקולרי יוצא הדופן שעומד מאחורי היכולת הייחודית הזו.
החוקרים זיהו שתי קבוצות של חלבונים, שמשמשים בדרך כלל לייצור אנרגיה על ידי כך שהם מנתבים פחמימות אל עבר המקום שבו הן מתפרקות במיטוכונדר של התא. בעוד קבוצה אחת של החלבון המדובר הייתה דומה מאוד לקבוצות דומות במינים אחרים של בעלי חוליות, הקבוצה השנייה דווקא הופעלה מהיעדר חמצן.
ד"ר מייקל ברנבריק, פיזיולוג אבולוציוני מאוניברסיטת ליברפול, הסביר בראיון ל"דיילי מייל" כי רמת האלכוהול בדמם של הדגים במהלך החורף יכולה אפילו לחרוג מהמגבלה שהציבו בבריטניה לרמת האלכוהול המותרת לפי חוק. "בתקופה שהם במים מכוסים קרח וללא חמצן, תקופה שאף יכולה להגיע לחודשים ארוכים באזורים הצפוניים של אירופה, רמת האלכוהול בדם במיני הדגים שנבחנו יכולה להגיע ליותר מ-50 מיליגרם ל-100 מיליליטר", הסביר החוקר.
"עם זאת, זה עדיין מצב הרבה יותר עדיף מאשר להתמלא חומצה לקטית, שהיא התוצר המטבולי הסופי עבור בעלי חוליות אחרים, ובהם בני אדם, כאשר הם נטולי חמצן".
החוקרת הראשית במחקר, ד"ר קתרין אליזבת פגרנס מאוניברסיטת אוסלו, הוסיפה: "ייצור האתנול מאפשר לקרפיון להיות מין הדג היחידי ששורד ומנצל את הסביבות הקשוחות האלה. בכך הוא נמנע מתחרות ובורח מטורפים שבדרך כלל הוא נתקל בהם במים עם יותר חמצן. אין זה פלא, אם כן, שבן דודו של הקרפיון, דג הזהב, הוא ככל הנראה אחת מחיות המחמד הכי חסינות שיש".
למחקר המלא: https://www.nature.com/articles/s41598-017-07385-4