סבל מחרדה עקב קידום בחברה – והוכר כנפגע עבודה

מנהל בחברת "גרפיטי" לציוד משרדי קיבל אחריות על עשרות עובדים ומחזור של עשרות מיליוני שקלים. כשהתמוטט, הוא תבע את ביטוח לאומי

עו"ד לימור בוהדנהפורסם: 15.08.17 , 07:04

בית הדין לעבודה בבאר שבע הורה לאחרונה לביטוח הלאומי להכיר כנפגע עבודה במנהל בחברת "גרפיטי", העוסקת בשיווק ציוד משרדי, משום שקידומו לתפקיד בכיר יותר גרם לו להתמוטטות ולהפרעות חרדה. הביטוח הלאומי טען שאין קשר בין הקידום לבין המצב הרפואי, אולם השופטת יעל אנגלברג חשבה אחרת.

מ-1997 הועסק התובע כמנהל סניף החברה באר שבע. עם סגירתו במאי 2014 הוא נויד לתפקיד בכיר יותר, כמנהל מחלקת ריהוט במתחם גרפיטי במודיעין. במסגרת תפקידו החדש הוא נדרש לפקח על 40-35 עובדים, לנהל את כל עבודות הלוגיסטיקה וההפצה ולהתמודד עם מחזור שנתי של 40 מיליון שקל. בשבועיים הראשונים לעבודתו החדשה הוא היה חש תסכול רב בשל פערי העבודה והסמכויות בין התפקידים ושוחח על כך רבות עם מנהלת משאבי האנוש בחברה.

תביעה

עבר התקף לב בוויכוח – ויוכר כנפגע עבודה

עו"ד יהושוע בלנגה

קבלן שיפוצים התעמת בקללות וצעקות עם עמית לעבודה ולאחר מכן עבר ניתוח מעקפים. שופט חייב את ביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה

עבר התקף לב בוויכוח – ויוכר כנפגע עבודה

כשבועיים לאחר כניסתו לתפקיד, בעת שהגיע בבוקר למתחם, הוא ראה להפתעתו סחורה בשווי עשרות אלפי שקלים כשהיא חבולה מפגיעות של מלגזה. כתוצאה מכך הוא חש לחץ רב, התמוטט ופונה לבית החולים. שם הוא אובחן כסובל מהפרעת חרדה ודיכאון ומהתקפי פאניקה.

בקשת המנהל להכיר במצבו הנפשי כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שמצא כי מדובר באירוע נקודתי על בסיס מתח מתמשך שאינו עולה כדי "אירוע חריג" (אחד התנאים להכרה בפגיעת עבודה).

במרס 2015 הוא הגיש לבית הדין תביעה נגד ביטוח לאומי בטענה שכן מדובר באירוע חריג שביטא את הלחצים הרבים שהופעלו עליו בשבועיים קודם לכן והסתיימו בהתמוטטותו.

מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין בהסכמת הצדדים נדרש לבחון אם קיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הנפשי. לאחר בחינת החומר הרפואי הוא קבע כי השתלשלות האירועים בעבודתו גרמו לו לדחק והחריפו את מצבו הנפשי משמעותית.

בפסק דין שהסתמך על קביעותיו של המומחה הבהירה השופטת יעל אנגלברג כי קיימות פסיקות רבות המכירות באירוע שנגרם על רקע של מתח מתמשך כ"חריג" המהווה פגיעה בעבודה. גם במקרה הזה היא סברה כי מתקיימים התנאים לכך.

היא קבעה כי מועד ההתמוטטות של התובע היווה נקודת שבר לאחר תלאות רבות שהפעילו עליו לחץ. יותר מזה, השופטת סברה כי גם השינוי בתפקיד, שגרר מעבר מבאר שבע למודיעין והכבדה בסמכויותיו, מהווה אירוע תאונתי.

לפיכך נקבע כי מעבר התפקיד, שגרם למתח במשך תקופה של כשבועיים, בתוספת התמוטטות, מהווים יחד רצף של אירועים חריגים שהביאו להחמרה במצבו הנפשי של התובע. לאור זאת פסקה השופטת אנגלברג כי הפרעת החרדה וסיבוכיה יוכרו כתאונת עבודה שתזכה את התובע בגמלאות נפגעי עבודה מביטוח לאומי.